בתשובה לרז, 20/01/00 9:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וילד שנולד נקרופיל? גם למען אושרו תלחם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יואיל נא להסביר מה הקשר בין הומואיות לנקרופיליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בינהם הוא ששתיהם סטיות מיניות (והראיה היא ששתיהם לא טבעיות - הרי הסיבה ליצר המין היא קיומית לעולם) ואתה בוחר לתת לגיטימציה לאחת בגלל הטענה שזו נטיתך הטבעית - אם כן נקרופיל שיטען שזו נטיתו הטבעית יש לתת גם לו לגיטימציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראש ובראשונה - הומואיות אינה רק עניין של מין, אלא גם של רגשות, בדיוק כמו אצלכם הסטרייטים. אני לא יודע מנין הסקת שאני מגן על זכויותיהם של ההומואים מן הסיבה שזו נטייתי הטבעית. לא כך הוא. זכויותיהם של הומואים, כמו גם זכויותיו של כל אדם, נובעות מן הטעם האחד הבא ומן הסייג האחד הצמוד אליו: כל אדם זכאי לחיות את חייו על פי מיטב הבנתו כל עוד אינו פוגע בזולת. בתחום הקשרים בין בני אדם, בתחום הזוגיות ,ישנו הפן של הדדיות. אם יש הדדיות, כלומר רצון והסכמה של שני הצדדים, יהיו אלה גבר ואישה, או כל הרכב אחר של זוג הרי שזכותם המלאה לקיים ביניהם זוגיות. מכאן שנקרופיליה אינה ממן העינין - אין כאן יחסי זוגיות בהסכמה. ובענין ה'טבעיות' - אכן, אצל הרוב המוחלט של בעלי החיים המין משמש להתרבות בלבד, אולם, ככתוב, יש מותר האדם מן הבהמה. חלק ממותר האדם הוא שאצל בני האדם המין הוא גם להנאה. ושוב, לטענתי, יקיים כל אחד יחסי מין עם מי שהוא רוצה, כל עוד יש הסכמה, הדדיות, ואין פגיעה בזולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה באים לידי ביטוי פערים בתפיסת העולם ובערכים מנחים. בין ההומניזים (כשהוא לעצמו)ובין היהדות . ולענינינו - שמכיוון שאתה לא מדבר בשם זכויותיו ואושרו של בני אלא בשם תפיסת עולמך על זכויותיו - אל תכפה עלי את תפיסת עולמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפנה אותך חזרה למאמר שהחל את כל הדיון הזה. שם נאמר שלכל ילד יש זכויות בסיסיות. זכותו של כל ילד לדעת אותן. רק אח"כ יש מקום לחינוך ההורים. זכותו הבסיסית של כל ילד לחיות באושר , לפי בחירתו. אחרי שהילד ידע את זכותו זו, זכותך לומר לו שלדעתך דרך כזו או אחרת אינה טובה (כמובן, ללא איומים והפחדות בעונשים, כפי שמקובל אצלכם) אח"כ יבחר ילדך את דרכו, כישות עצמאית בעולם הזה. האם לא כך אתם עונים להורים חילוניים מסכנים שילדיהם חוזרים בתשובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הכוונה ל"זכותו" של כל ילד? הכוונה היא שהוא יכול? בוודאי שהוא יכול. האם זה יהיה טוב בשבילו? לשיטתי לא. ומכיוון שכשאני מחנך ילד אני רוצה לדאוג לזה שיהיה לו טוב - בין היתר, לא אגיד לו שזכותו לבחור בדרך זו - מכיוון שהזכות מפוקפקת מאוד לטעמי. על פי שיטתך זו זכות ולכן ככה היית מחנך את ילדך.... . והערת אגב: הורים לילדים שחזרו בתשובה הם לא אומללים והראיה הטובה ביותר הם 2 הסבים והסבתות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו זכות יש לך לכפות את תפיסת עולמך על בנך? הוא לא רכושך, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לך כן מותר לכפות את תפיסת עולמך עליו? איך מדינה יכולה לחוקק חוק חינוך חובה? מה הילדים שייכים לה? מישהו צריך לחנך את הילד ומקובל שזה ההורים - אם יש לך הצעות מהפכניות בעניין נשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים, כמובן, שייכים לעצמם. לא לי, לא לך, לא למדינה. כל אדם הוא אינדיוידואל. תפקידה של המדינה הוא להעמיד לרשותם את הכלים הטובים ביותר להתפתחותם העתידית כחברים שווים במדינה. אם המדינה היא ליברלית, חובתה לחנך לליברליות. חינוך לא ליברלי יוביל, ברמה גבוהה של ודאות, לאובדן הצביון הליברלי של המדינה. ובהמשך לשאלתך: האם היית מתנגד שיוקם כאן בית ספר המטיף לאנטישמיות? הרחב, נמק ופרט. האם אתה רוצה לשלול את זכותם של הורים אנטישמיים לחנך את ילדיהם כרצונם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האנטישמיים היו ציבור שהייתי צריך להתחשב בו בגלל חיינו המשותפים באותה מדינה אז לא הייתי מתנגד אבל מכיוון שזה לא המצב אני מתנגד. באותו אופן אני צריך להתחשב, בך למשל, כי אני צופה לנו עתיד משותף באותה מדינה. לכן אתחשב בך ולא אתבע לסגור מוסדות בהם תטיף לשיטתך בניגוד גמור לכל מה שאני מאמין בו. מאותה סיבה בדיוק אני מניח שאתה לא תתבע לסגור את מוסדות החינוך שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, המוסר שלך רלטיוויסטיט לחלוטין. אילו היה כאן ציבור אנטישמי גדול, היית מתחשב בו; אבל מאחר ויש כאן רק ציבור הומוסקסואלי קטן, אינך רואה צורך להתחשב בו. מעניין. ואמרת שיש לך ערכים מוחלטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה שנוגע אלי אין כל מקום להתחשבות. למשל אם תכפה את דעותיך עלי ועל ילדי זו שבירה של כל הכלים מבחינתי. אנטישמיות אומרת שלי אין מקום מתחת לשמיים ולכן אין לי שום עניין להתחשב בהם. זה לא עניין של ערכים זו עניין של תועלת מול רווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות אומרת שליהודים כופרים אין זכות קיום. מדוע עלי להתחשב ביהודים האורתודוקסים? מדוע שלא אאסור על לימוד תורותיהם הממאירות? זה לא עניין של ערכים זה עניין של תועלת מול רווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה קצת לדבר בשם כולם, אבל נדמה לי שהיהדות שאומרת את זה לא מכירה בך ככופר. עצוב, מעצבן, מרתיח - אבל זה ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי דווקא נדמה שכן...כנס לאתר ''חופש'', קרא קצת מאמרים מעיתונות חרדית (בצירוף שם המקור) ופסוקים שונים בתנ''ך ובתלמוד (בצירוף המקור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מנצל את חוסר הידיעה של הקוראים בדברי ההבל של היהדות. יהודי שאיננו מקיים מצוות הוא או ''עם הארץ'', שמצווה, כידוע, לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת, או ''אפיקורס לתאבון'', או ''אפיקורס קנטרן'' (או איך שלא קראו לו שם). דינם של אלה הוא מיתה, ואתה מנסה להעלים זאת מהקוראים. דיסאינפורמציה טיפוסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעה המעמיקה שלך בכל מה שקשור לתלמוד וליהדות כבר עלתה לדיון מספר פעמים בכתבות קודמות. אני מותיר לצופה הסקרן לחפש את הדיונים ולהכריע מיהו הבקי בחומר, ומי משתמש בו לצרכיו בצורה רשלנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה, ובלי התחמקויות או התקפות אד הומינם: מה דינו, על פי ההלכה, של "אפיקורס להכעיס"? האם אמר הרמב"ם שיש להמיתו, או לא? תשובה, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו - שמה שהיה מקובל, אולי, הוא שגוי. החברה היא זו שתאלץ "להתמודד" עם הילד לאחר שיתבגר, ולכן סביר להניח שלחברה צריך להיות חלק בחינוכו. גם להורים יש חלק, אבל צריכה להיות חלוקה. החברה צריכה להנחיל ערכי יסוד בסיסיים הדרושים לה להמשך קיומה הסדיר (ובמקרה ההומניסטי - כדי לשמור על שאר האנשים בחברה), וההורים יכולים לעשות את כל השאר. למעשה, החלוקה היא שהמדינה אומרת מה מותר ומה אסור, וההורים אומרים מה כדאי ומה לא כדאי, מתוך מה שמותר. לדוגמא: מותר להיות הומוסקסואל, אסור להיות רוצח - אומרת החברה, וההורים יכולים להוסיף - כדאי לשמור שבת, לא כדאי להיות הומוסקסואל, או לחלופין - כדאי להכיר פילוסופיה יוונית, לא כדאי לחזור בתשובה - הכל לפי אמונותיהם של ההורים עצמם. הקביעות של החברה חייבות _להכפות_ על הילד, ואילו הקביעות של ההורים הן אופציות שהילד יכול לבחור ביניהן. אז למה דווקא ההומניזם צריך להיות המוסר הנכפה? משום שהוא היחיד שדואג לשונה, שאינו מגביל עצמו לחלק מסויים מהאוכלוסיה, ושאינו קובע דברים שעשויים להיות מנוגדים לאמונתו של אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שלושת הקריטריונים האחרונים הם לא המרכזיים והחשובים בעיני. הם החשובים בעינך. טענתך היא בדיוק המקבילה לדרישה לחנך את כל הילדים במדינה על פי ערכי היהדות. תביעה כזו מובילה בהכרח לפיצוץ שכן לעולם צד אחד יצא נפגע - וזה יכול להיות גם הצד שלך. אז במקום להקפיץ את מחירי המזוודות, בא נחשוב איך חיים ביחד בלי לכפות את עצמנו אחד על השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק העניין - שערכי ההומניזם אינם מונעים ממך להיות דתי - הם פשוט דואגים שלכל אחד תהיה בחירה. אם האידאולוגיה שלך שוללת את הבחירה עצמה, הרי שיש לנו כאן בעיה עמוקה יותר, ואין דרך ''לחיות ביחד''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור על זה בפעם ה50: אין לי שום בעיה עם בחירה. כבר התורה כותבת "הנה אנוכי נותן לפנכם היום את הטוב ואת הרע... ובחרת בחיים" - אפשרות בחירה קיימת אבל התוצאה של הבחירה לא תהייה שווה. מה שאתה רוצה לעשות זה לשכנע את ילדי שאין פה טוב ורע אלא טוב וטוב ועל זה אני שואל במה עדיפה שיטתך משיטתי? (ועל תפרוש שוב את עקרונות ההומניזים כי למי שהם לא חשובים זה לא ממש משנה) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |