 |
אז זהו שאני לא יודע אם זה מה שצריך לעשות.
אני לא מצליח כרגע בכלל להכנס למוד של משחקי מלחמה והערכות.
מעבר לשוק האוטומטי לשמע הידיעה הנעוץ בטראומת השואה אשר הונחלה בהצלחה בבתי הספר בשנות השבעים יש לי בעיה לאו דווקא עם מדינת ישראל.
מדינה ללא נפט, ללא משאבים עם מיקום גיאוגרפי לא יוקרתי רוצחת אזרחים במאסות,
אוסרת ומבצעת דברים איומים בבני אדם רק מהסיבה שהם דור שלישי למתנגדי משטר, מכניסה משפחות לחדרי זכוכית ובודקת מה ההשפעה של הגז החדש.
כל זה בלי מצמוץ מצד אף אחד.
אפילו בלי איזכור של הידיעה באייל.
בלי ציניות, אני חושב שזה מטיל צל על שאר הוויכוחים הפוליטיים שנערכו כאן.
זה לא שאני חושב שתילי תילים של מילים ותגובות יטהרו את העולם ויגאלו אותנו ונוכל שוב לדסקס אם לגרש את ערפאת או לפנות את עזה.
אני באמת לא יודע מה צריך לעשות, אני לא יודע אם פתיל באייל או נאום של בוש יצילו את המשפחה הבאה בתור.
מה שאני מרגיש הוא שההתעלמות המוחלטת עד כה קורעת את המסכה הנאורה/מוסרית של כל מדינה, מפלגה ואדם אשר נוהגים לנפנף בדגלים אלה.
זה כולל את ביילין והציבור של ניצה, את בוש ומפלגות השמאל בגרמניה.
הייתי כל כך רוצה לשמוע מה יש לטומי לפיד לומר בעניין או לקופי ענאן, מה שבא קודם.
יכול מאוד להיות שאני מקשקש שטויות מבחינה שכלתנית, הרגש אומר לי שזה טסט קייס לכל מי שאי פעם השתמש בדוגמאות מוסריות להצדקת דרכו.
אולי דווקא בגלל זה קיימת ההתעלמות המלאכותית הזו...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות