בתשובה לרון בן-יעקב, 02/02/04 14:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתנצל. למה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרב הזה לא היה אלא משל, סיפור השכל על סיפורי השכל, והמשכיל ידום וד''ל בחידודא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה כשקראתי את זה חשבתי על הרב נויגרשל - אחד מאותם מחזירים בתשובה נאלחים. לכן לא העלתי על דעתי שמדובר ברב בדיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילון ספיר מבואר: נֶאֱלָח - 1. בָּזוּי, מתועב, מוּשחת; 2. מזוהם, מלוּכלך. תגיד, הרב נויגרשל לדעתך כזה בגלל שהוא חובש כיפה שחורה ומדבר על יהדות אינטלקטואלית ואילו יגאל תומרקין או עוזי אורנן אינו כזה בגלל שהוא גלוי ראש ומדבר יהדות חילונית? מה קרה להומניזם ולצלם האנוש? האם רק כאשר זה משרת אינטרסים אידיאולוגיים מסוימים צריך לדבר גבוה-גבוה על משטר דמוקרטי וחופש הביטוי ובלה-בלה הומניסטי ואילו כאשר יש מישהו בעולם שלא סבור כמוך אידיאולוגית אז הוא: בזוי, מתועב, מושחת, מזוהם, מלוכלך. תגיד, במה בעצם שונה גישתך "הנאורה" הזאת מגישתם של הנאצים ועוזריהם אל אבותיך היהודים "הבזויים, המתועבים, המושחתים, המזוהמים והמלוכלכים"? אתה כסטודנט למדעי המדינה הרי בוודאי יודע שהדרך מ"מילים מסוגלות לרצוח" ל"מעשי רצח נתעבים" לא רחוקה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב נויגרשל הוא נאלח כי הוא שקרן, ואני חזיתי במו עיני באותו אדם משקר במצח נחושה אל מול קהל של אנשים. מעולם לא הבעתי את דעתי על תומרקין או אורנן, ולכן כל מה שכתבת לעיל חסר יסוד ומהווה, כמה צפוי, דמגוגיה. מר פז, לא אמרת פעם שאתה אינך מתבייש לכתוב תחת שמך האמיתי? מה קרה שהתחלת להתבייש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצהרה: אינני ביישן מטבעי. הסיבה שבעטיה החלטתי להפוך בחלק מן המקרים לאנונימי מקורה בדורסנות כפלי מכיוונם של מספר מגיבים גלובליים ואחרים. מאחר וראיתי שההתייחסות איננה לטיעונים וממילא איננה אובייקטיבית, אלא פשוט סובייקטיבית ומיד תוקפנית - ראיתי לנכון לא להיחבא אל הכלים (שאני מניח שאינך רוצה בתור העורך הראשי של האייל, מטעמי גיוון ופתיחות לעמדות האחר והשונה, ולו רק כדי ליצור אווירה של אובייקטיביות) אלא פשוט להגיב באנונימיות מותרת. ואין זה פלא שפתאום התגובות הפכו ליותר ענייניות ולא אמוציונליות מהמותן ומטה. ולגופו של העניין הנידון: אינני מזהה כל קשר לשוני, הגדרתי או מהותי בין המונח "שקרן" לבין המונח "נאלח", ולא לחינם שני המונחים שרירים וקיימים בשפה העברית עתיקת היומין. ועל כן אין כל בסיס לוגי למשפט ההצהרתי הבא שלך: "הוא נאלח, כי הוא שקרן", כי אדם שספק אם שיקר בפניך רחוק מלהפוך מעתה ל*מזוהם ומלוכלך* ואף רחוק מלהפוך ל*בָּזוּי, מתועב, מוּשחת*, אלא אם כן ההיגיון שלך בנוי לתלפיות כהיגיון עליונות הגזע הארי, ובטוחני שהוא לא. ולכן עודני סבור שראוי היה שתדקדק מעט בשפת היחס שלך כלפי אדם ש... שומו שמים(!), לא סבור כמוך בענייני דת ומדינה, שעוד העיז ברוב חוצפתו לשקר, לטענתך, בפומבי. מה גם שמעניינים אותי נסיבות המפגש שנוצר ביניכם ומהו בדיוק "השקר הגדול" שכה זיעזע את עולמך עד כי נחרט בזיכרונך. אולי תועיל לשתף אותנו בתעלומת השקר הגס ונקרא לרב נויגרשל להשיב על טענתך, וכי למה? כי נטל ההוכחה מוטל על ה"אני מאשים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך להגיב באלמוניות, אבל זה לא ממש לעניין להצהיר ללא הפסקה שלא אתה הוא המגיב האלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, התגובות הן על הדעות וההתבטאויות שלך. זה שלוקח לאנשים שתיים-שלוש תגובות עד שהם שוב מגלים שזה אתה, זה לא אומר שהבעיה היא הסובייקטיביות של המגיבים לך, אלא של התגובות שלך עצמך. ברב נויגרשל נתקלתי במגוון מצבים. בזמנו הוא כתב ברשת הדוא"ל "אולטינט" בה הייתי חבר והפיץ את שקריו לכל דכפין. מאוחר יותר נתקלתי בו בחוג בית בו השתתפתי (בלי לדעת מראש שהוא יהיה המרצה), ושם אני ועוד שניים-שלושה אנשים התווכחנו איתו בזעם לאחר שהוא פיזר עשרות שקרים גסים ומבזים על מדענים ומחקרים שונים, השווה אי אילו אושיות חשובות בעולמנו לקופים והאשים אחרים בנאציזם (היי! גם אתה אוהב לעשות זאת) ובגזענות. האיש הוא נאלח לפי כל אמת מידה. ברשותך, אשמח אם לא תקרא לנויגרשל להגיב פה. שבעתי מרורים מהמחזיר בתשובה הזה. אם אתה רוצה, אתה מוזמן לשאול אותו אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף הודאה בכך ששיקרת. אתה מבין איזה חילול שם שמיים אתה עושה, כשאתה מופיע כאן כמייצג (מטעם עצמו, אמנם) של ציבור שעשרת הדיברות לנגד עיניו, ובה בעת אתה משקר? אני מתחיל להבין למה הסכמת לקבל את העולם הבא שלי, בזה שמחכה לך הלהבות גבוהות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לפחות מודה בחטא ומקוים בי הכתוב: "מודה ועוזב [את החטא] - ירוחם". או מה שנקרא *חוזר בתשובה*. ואילו אתה, "השוטה", אם לרדת רמה: לא יודע לנגב אחריך. ויחי ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את החטא הקדמון, (הכפשות אישיות בסגנון ירוד) שבגללו בא חטא ההסתוות כנראה לא עזבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירוחם? אכן, אתה ראוי לרחמים. לפני שאני פורש סופית מהשיח הקטנוני עם אדם קטן1, תרשה לי להסביר לך משהו שאולי לא הקדשת לו תשומת לב מספקת מחמת עיסוקיך הרבים: כדי שהתשובה תהיה שווה משהו, היא צריכה להיות כנה ושלמה. אתה, שהתחזית לעורך דין חילוני והסתחבקת עם ה"חבר'ה", התלוננת על לא פחות מ"שפיכות הדמים הנילוזה" על לא עוול בכפך ( תגובה 196849 למי שלא עוקב). ניתן להבין אותך כשאתה משמיץ אותי, שהרי גם אני איני נוקט לשון חלקות כשאני מתכתב עם טיפוסים כמוך, אבל אפילו על נפשו הרכה של אלון עמית, סמל לסובלנות, לכבוד לזולת ולנימוסים טובים לא ריחמת, והתגוללת עליו בלשון גסה ובהתנשאות שאין להשוותה אלא להתנשאותו של מייסד שושלתי, הגולם מפראג, על יוצרו. אחרי אלה, אתה נופח את נפיחת ה"חזרה בתשובה" שלך שגם בה אינך נוטל אפילו שמץ של אחריות על השקרים והתועבות שאתה מפיץ, ומאשים אחרים במעשיך שלך, תוך שאתה ממשיך להאחז ב"עובדות" מוטלות בספק שהבאת כאילו הן חקוקות באבן כעשרת הדיברות, ועם החבילה הזאת אתה מאמין (ואני באמת חושב שאתה מאמין) שאתה זכאי למעמד של חוזר בתשובה שחטאיו נסלחים לו. בתמונת העולם הפאתטית שלך אתה נמנה עם מחנה ה"טובים", מר עמית ואנוכי ה"רעים", וכל היתר נגזר מכאן בלי שצריך להרהר בו אפילו הרהור קטן נוסף. במסגרת הזאת אפילו ירידה (כפשוטה) לנקבי אינה מתחת (כפשוטו) לכבודך המפוקפק (פשט ודרש), ולא נותר לי אלא לקוות שזכרת את מצוות נטילת הידיים. אם הייתי מאמין, והייתי נדרש לשאלה מה ראה השי"ת לנכון להפיל אותך עלינו, הייתי אומר שרצה לתת אותך כאות ומופת לחסידים טפשים אחרים לאן יכולה אמונה כזאת לדרדר את מי שמסרב להשתמש בשכלו. מאחר ואינני כזה, חשבתי שאינך אלא מימוש גשמי של הביטוי "איסטרא בלגינה קיש קיש קריא", אלא שגם כאן טמונה בעיה: ההנחה ששוויך מגיע כדי פרוטה שלמה נראית לי הגזמה נטולת בסיס. מה שנותר הוא שתפקידך בעולם הוא לעזור למתלבטים בשאלת השיבוט: המחשבה שאפשר ליצור עוד אקסמפלרים כמוך מחסלת מיד את כל הספקות. ולמערכת: אני יודע את סלידתכם ממלחמות כאלה, ולא אנטור לכם אם תסירו את ההודעה הזאת. מכל מקום, אין בכוונתי להמשיך להתכתב עם הדבר2 הזה. ____________ 1- קטן ושוטה. מאז לורל והרדי לא קם צמד כמונו. 2- מותר לקרוא גם כשהד' והב' בסגול בלי לחטוא לכוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה רחמים, לפחות אל תחזור על ההתחזות. יש סיכוי שביום מן הימים יחזרו להתייחס אליך יפה, אבל אם זה יקרה זה יהיה רק אחרי שאתה תפסיק להתחזות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מתחיל להבין למה הסכמת לקבל את העולם הבא שלי..." ראיתי בכמה מקומות שהזכרת או שאחרים הזכירו את הסיפור הזה, תוכל לתת הפניה לסיפור עצמו? אודה על הטרחה ממני חסר הנסיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |