בתשובה לרודי וגנר, 02/02/04 22:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
'מקרי הבוחן' (הצפויים לזרא) שלך מתעלמים לחלוטין משורה ארוכה של פרמטרים המרכיבים את המציאות ומתרכזים אך ורק באירועים ספציפיים שקרו או לא קרו באותו זמן כאילו זו חזות הכל, ואף תוך התעלמות ממיקום האירועים הללו ברצף הכרונולוגי והסיבתי (למשל, הם לא מהווים עילה למצב נתון שאתה מתאר, אלא תוצאה שלו). על ידי תיאור מעוות וסלקטיבי הצלחת להפוך לחלוטין את היוצרות. בשנים 1993-1996 הפלסטינים התחילו לבנות את תשתית הטרור. היכולת לקיים טרור מאסיבי כמו זה של שלוש השנים האחרונות עדיין לא נבנתה, ובמהלך השנים הללו הפלסטינים עשו כמה צעדים ראשונים בכיוון בניה של התשתית הנדרשת לשם כך. למשל: - עשרות אלפי רובים זרמו לשטח הרשות הפלסטינית, רובים שנדרשים על מנת לירות. לפני אוסלו לא היו עשרות אלפי רובים בשטח הרשות הפלסטינית כך שלא ניתן היה לקיים פיגועי ירי תכופים. הנשק הזה נצבר ליום פקודה, שהגיע בספטמבר 2000. - בהיעדר שליטת צה"ל בשטח, ניתן היה לקיים ולתחזק מעבדות נפץ ולייצר בהן חגורות נפץ וצורות אחרות של מאסות של חומר נפץ. אפשר להניח שמוטיבציה לעשות זאת כאשר צה"ל היה בשטח לא היתה חסרה, אולם כשהרשות הפלסטינית לא קיימת ואין 'שקט תעשייתי', לא ניתן לעסוק בפרוייקטים הללו. ואכן, רק ב-1994 החלו פיגועי ההתאבדות. בשנים 2000-2003 תחת ממשלת ברק, ובעקבות כשלונה, בהמשך גם תחת ממשלת שרון, הפלסטינים החלו להשתמש בכל האמצעים שצברו במהלך השנים הקודמות, אמצעים שאיפשרו להם לפתוח במלחמה טרוריסטית עם פיגועי ירי והתאבדות ולא זריקת אבנים ואולי בקת"בים כמו באינתיפאדה הראשונה, בה אמצעים כאלו פשוט לא היו זמינים, כי אף אחד לא העלה את הרעיון המבריק להכניס לשטחים עשרות אלפי טרוריסטים מאומנים היטב ולחמש אותם בעשרות אלפי רובים, ותחזוקת שורה של מעבדות נפץ על כל הכרוך בכך לא היתה אפשרית מבחינה לוגיסטית. בעקבות שיא הטרור במרץ 2002, צה"ל יצא למבצע 'חומת מגן' שהפחית משמעותית ולאורך זמן, מאז ועד היום, את הטרור. אופנסיבה טרוריסטית טוטאלית כמו של אותו החודש ומספר חודשים שקדמו לו לא התרחשה מאז אף פעם נוספת, מכיוון שהיכולת ליישם אותה נפגעה מאוד. בחודשים האחרונים, על אף שאין שום הפוגה בנסיונות הפלסטיניים לייצר טרור, יש הרבה פחות טרור והרבה פחות הרוגים, הודות לפעילות הסיכול של כוחות הבטחון והודות לגדר שמונעת כניסת מחבלים. רוצה להשוות השוואה עניינית? בבקשה. השווה את הטרור עד חומת מגן והמבצעים הגדולים שבאו אחריו לבין הטרור אחרי המבצעים הללו, במיוחד כיום. אל תשווה אותו באופן דמגוגי דווקא בין תקופה בה היה טרור מועט מכיוון שהיכולת לקיים אותו עדיין נבנתה, לבין תקופה בה היה טרור רב מכיוון שהיכולת לקיים אותו כבר נבנתה ונעשה בה שימוש. אתה מציג תמונה מטעה גם באשר למצב מול חיזבאללה. כרגע, המצב הוא כזה שחיזבאללה בונה מערך אסטרטגי גדול כבר קרוב לארבע שנים וממשיך לשפר ולשכלל אותו כל הזמן. ברגע שירצה לפתוח במערכה, היכולת שלו לפגוע בנו לא תעמוד בשום פרופורציה ליכולת שלו כאשר היינו בלבנון (רק כדי להבהיר, אני לא חושב שאנחנו צריכים לשבת שם, רק שלא היינו צריכים לצאת בצורה כזאת). המצב כרגע הוא כזה שלחיזבאללה יש יכולת וברגע שיתחשק לו הוא יכול לגרום נזק בל יתואר. בעבר, בוודאי שהיה לו רצון לגרום לנו נזק בל יתואר, אבל לא היו לו אלפי טילים על הגבול. תאר לעצמך שאכן בין השנים 2000-2003 היו הפלסטינים פותחים במלחמת טרור להשמדת ישראל כפי שאכן עשו, עם כל המוטיבציה (שנובעת בעיקר מהסתה שגבלס היה יכול להתגאות בה), אבל בלי עשרות אלפי רובים, בלי מערכת תעמולה עולמית משומנת של כמעט-מדינה, בלי תשתיות של מעבדות חבלה שרשות שלטונית מאפשרת להן להתקיים, בלי כמויות גדולות של נשק שמוברח ע"י אותה רשות, בלי עשרות אלפי מחבלים מאומנים שהובאו לצורך הענין ובלי כמויות גדולות של כסף (כל התל"ג וכל כספי הסיוע הבינלאומיים למעשה) שהוקדשו לצורך הענין. גם אני מותיר את המסקנה העולה מכך לקהל הרחב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע אני חייב להגיד לך משהו: הצלחת להפחיד אותי. אבל ממש להפחיד. לפי התיאור שלך, הולכת ומצטברת עוצמה צבאית לא מבוטלת צפונית למדינת ישראל. במקביל קיים ומתחזק "גיס חמישי" בתוך שטח מדינת ישראל שמעסיק את הצבא והמדינה, ומחליש אותנו כלכלית נפשית וחברתית. שני הכוחות האלו מקבלים מימון מסוריה ואיראן, שתי ריבוניות בעלות כוח צבאי, שלאחת מהן יש גבול משותף עם ישראל, והשנייה לדבריך כבר פיזרה טילים בתוך שטח לבנון. כל התסריט הזה נשמע כמו תרחיש אפוקליפטי למלחמה כוללת שתפרוץ לא רק משני גבולות חיצוניים ויכולה לכלול מתקפה בליסטית רבת עוצמה נגד כל מטרה אזרחית או צבאית בתוך שטח ישראל, אלה גם מתוך שטח ישראל עצמה. נקודת השין נראית לי מאוד ברורה. החיזבאללה יחל לירות אש ארטילרית לתוך שטח מדינת ישראל. פלישה ישראלית קרקעית תענה בהתלקחות מחודשת בשטחים, אולי עד כדי נסיונות של כוחות גדולים יותר מחוליות לצאת מחוץ לשטחים הפלשתינאים ולפגוע במטרות בלב ישראל. ישראל תאלץ להפנות חלק מהמשאבים שלה להגנה פנימית נגד הכוחות הפלשתינאים, וכידוע כדי למנוע או לצמצם חדירה של כוחות עילית קטנים לאורך שטח גדול דרוש כוח קרקעי "רגיל" בסדרי גודל לא מבוטלים. כוח שיימשך מהחזית הלבנונית. בנקודה הזאת ישראל תהיה מאוד חשופה ופגיעה לפלישה של כוחות סוריים, עם גיבוי של ארטילריה איראנית. בתוך הבלבול והאנדרלמוסיה, ייתכן מאוד שהתגובה הישראלית לא תהיה מספקת, וצה"ל לא יצליח לעצור את ההתקפה המשולבת הזו נגד ישראל. עכשיו, למקרא מילים אלו יאמרו רוב האנשים, ואני בינהם, "שטויות". שכן זה נשמע יותר כמו צ'יזבד מאשר תרחיש הגיוני. אבל השאלה היא עד כמה צריכים החיזבאללה והפלשתינאים עוד להתחזק כדי שהתרחיש יפסיק להיות דמיוני ? ואם נגיע למצב הזה, לא יהיה זה פרדוקס שלא נוכל אז להיפטר ולחסל את הכוח שייצטבר ? אם נתקוף הרי שנצית את הפתיל, כלומר ברגע שיהיה ברור מה הולך לקרות, זה כבר יהיה מאוחר מדי. לפי דעתי אין כאן שאלה של יכולת. בהינתן מספיק זמן לאורך גרף התנהגות מסויימת, תגיע העוצמה הצבאית המשולבת לרמה שתאפשר הוצאה לפועל של מתקפה שכזו. השאלה היחידה שנותרת היא שאלה של מוטיבציה. כלומר האם יעשו החיזבאללה, הפלשתינאים הסורים והאיראנים יד אחת באופן שכזה נגד ישראל ? האם תסתכן סוריה בפלישה קרקרעית ? האם יסתכנו החיזבאללה והאיראנים באש אריטלרית משולחת רסן נגד ישראל ? האם יצטרפו הפלשתינאים למלחמה כוללת נגד ישראל כגיס חמישי שפועל מתוך בסיסים מעבר לקווי האוייב ? מה יאמר ויעשה שאר העולם ? עד כמה אנחנו צריכים להרגיז את מי, כדי שכל הגורמים המעורבים ירשו לעצמם וירשו להם לממש את חלקם בתסריט ? האם זה תסריט שישראל צריכה להתכונן אליו, לדעתך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, בהנחה שאתה מתכוון ברצינות, באמת אין לי כוונה להפחיד אף אחד. אני חושב שאנחנו הולכים, לאט אבל בגדול, לקראת משהו שכמוהו טרם ידענו, ועל אף שאני סבור שהיכולת לנצח קיימת (כל זמן שלא הפכנו עדיין למדינת עולם שלישי, ולדעתי יש עוד עשור עוד שניים עד שזה יקרה; אני גם חושב שהתהליך הזה עדיין הפיך לגמרי), אין הכרח שהיא תתממש. אני לא חושב שצריך לפחד, אני חושב שצריך לנסות להסתכל על המציאות הכוללת בצורה מפוקחת ולהעריך את הסיכונים ולאן באופן כללי אנחנו הולכים - לא רק אנחנו, בעצם, כל העולם. לדעתי המצב הוא כזה שאם נכיר במציאות, נדע להתכונן לקראתה ולהכין מענה לתרחישים ולו הדמיוניים ביותר, אנחנו יכולים לנצח, לשרוד ואף להתחזק בטווח הארוך, על אף שקשה למנוע מכות קשות כמעט בכל מקרה. התרחיש שאתה מתאר הוא בהחלט תרחיש שגם אני מתאר לעצמי וחושב עליו ועל כל מיני וריאציות ונגזרות שלו מדי פעם. במקרה של חיזבאללה והפלסטינים אין לי שום סיבה להאמין שהם לא ישתפו פעולה - בפועל הם כן משתפים פעולה, חיזבאללה שולח זרועות תמנון לכל ארגוני הטרור ויש לו גרורות כמו סרטן בכל השטחים; התקלחות האינתיפאדה בסוף ספטמבר 2000 היתה מהלך משולב של הסתה של הרש"פ, חברי הכנסת הערבים ובכירי חיזבאללה (מספיק לקרוא עיתונים או חדשות מהימים הרלוונטיים בארכיונים של פורטלי חדשות עבריים כדי להיזכר איך החיזבאללה מסית ומשלהב, הרש"פ מציתה את השטח, וחברי הכנסת הערבים מגיבים כ'זה זמן למחאה, לא להרגעה' וכו' על בקשות שיסייעו בהשגת רגיעה תוך כדי ההתלקחות הראשונית של פרעות אוקטובר). יש לי את כל הסיבות להאמין שאופנסיבה ארטילרית אינטנסיבית של חיזבאללה תהיה מלווה באופנסיבה פלסטינית מקבילה, כולל אולי אמצעים של חסימת צירים כדי למנוע מעבר יעיל של כוחות לחזית, ואפשר בהחלט להניח שבמקרה כזה יהיה צורך להפעיל כוח אדיר נגד הפלסטינים שיוביל, גם באופן לא מתוכנן (מעבר לתכנון יצירת ההכרח בהפעלת הכוח מצידנו שתוביל לכך), להשתתפות פעילה של ערביי ישראל במערכה ע"י חסימת צירים ופוגרומים במהדורה אלימה בהרבה יותר מאשר זו של פרעות אוקטובר 2000. לדעתי זה תסריט שמערכת הבטחון חייבת להתכונן אליו, כולל מתן מענה לפרטים ספציפיים ותתי תסריטים כאלה או אחרים, תוך הפעלת דמיון יצירתי, שאם לא יופעל עולה הסבירות שלא יהיה זה דמיון כלל ועיקר. אני גם סבור שיש מי שעוסק במחשבה על דרכי ההתמודדות עם תסריטים מהצורה הזאת, גם אם אנחנו לא מודעים לזה, כמו שצה"ל התכונן במשך חודשים ארוכים לעימות בשטחים לפני שפרץ, מכיוון שהמידע המודיעיני על כוונות המשטר הפלסטיני להצית את המלחמה ברגע הנכון מבחינתו היה קיים. אפוקליפסה? לא. שלב נוסף בדרך לאחת? אולי. אני, בכל אופן, דיברתי באופן ספציפי על האיום מצד החיזבאלונים. לפחות בקשר לפלסטינים אכן נעשה משהו אפקטיבי, גם אם בשלומיאליות אופיינית (כוונתי לגדר, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את התגובה שלי הייתה לי תחושה חזקה של דג'ה-וו, וכשקראתי את תגובתך הבנתי למה: היה לי בדיוק אותו ויכוח עם מישהו (נדמה לי דב אנשלוביץ') לפני כמה זמן, ואותם טיעונים עפו משני הצדדים. הצעד הבא הוא שאני מבקש ממך להסביר לי למה כל היכולת שכביכול "נצברה" בשנים 1993-96 לא הופעלה ב- 1996 אלא 4 שנים אחר-כך, ולמה בתחילת הארועי ב- 2000 לא הופעל כל מכלול היכולות הזה, ופיגועי נפץ והתאבדות החלו רק בשלב מאוחר של ההתקוממות. אתה תאמר משהו על התחכום של עראפת וחבר מרעיו, ועל הרצון שלהם לסחוט אותנו ככל האפשר לפני שפנו לאלימות, וכו'. אין לי כוח לזה. אז בוא נתמקד בנושא שהוא טיפה פחות לעוס - לבנון. אתה טוען "המצב כרגע הוא כזה שלחיזבאללה יש יכולת". מצד שני, אתה טוען שהאלמנט העיקרי שחשוב בהתיחסות לטרור הוא היכולת. אז מדוע חיזבאללה לא תוקף עכשיו? מה מחזיק אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שיכולת פירושה הפעלה מיידית של היכולת בו ברגע בו ניתן להכריז עליה כקיימת. יכולת פירושה קיום האופציה להפעיל את היכולת. כפי שהפלסטינים צברו את היכולת במשך זמן ממושך עד שהחליטו שהיכולת מספיקה ושהגיע הזמן להפעיל אותה, ייתכן שהחיזבאללה רואה עדיין ביכולת הנוכחית שלו שלב זמני בבנין הכוח שלו, והוא לא הגיע עדיין לרמה של היכולת שהוא מעוניין בה לפני שימצא תירוץ לתקוף או ייצור תירוץ כזה יש מאין ע"י פרובוקציות שיחייבו תגובה. ייתכן שסוריה או איראן אוסרות עליו לפתוח במתקפה כוללת בשלב זה או שהאוכלוסיה בלבנון חוששת ממהלך כזה ולא תתמוך בו לאור ההשלכות שלו, שעשויות להגיע לכדי כיבוש של רוב לבנון. ייתכן שהכוח נבנה שם על מנת שהאופציה להפעילו תהיה זמינה ותופעל ברגע בו יוחלט על כך ולאו דווקא כדי להפעילו מיד כאשר תסתיים בנייתו. כך או כך, את כל הפעולות שחיזבאללה ביצע מאז הנסיגה הוא לא *יכול* היה לבצע לפניה (דוגמאות: ירי נ"מ בזוית שטוחה על יישובים בצפון; הפיגוע בכביש מצובה; חטיפת ורצח החיילים; והפגזות על מוצבי צה"ל בתוך שטח ישראל). בוודאי שהיו לו המוטיבציה והרצון לעשות זאת קודם לכן, אבל האפשרות המעשית ליישם זאת פשוט לא היתה בנמצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כל הסיבות שהעלית לאי-הפעלת הכוח קשורות למה שאני מכנה "מוטיבציה". סוריה, למשל, מונעתמחיזבאללה כעת לבצע פעולות מלחמתיות בין השאר כי אין לה מטריה דיפלומטית של "פעולה לשחרור שטחי לבנון הכבושה". האוכלוסיה הלבנונית חוששת ממהלך צבאי של החיזבאללה, בניגוד למצב לפני נסיגת צה"ל, שאז תמכה רוב האוכלוסיה הלבנונית ב"סילוק צה"ל מלבנון". 2. מה שלא ברור לי הוא ראיית כדור-הבדולח שלך: מדוע אתה מאמין שכל אותם סייגים המונעים עכשיו אותה "מתקפה כוללת" של החיזבאללה ייעלמו מתישהו, אפילו בקרוב? למה לדעתך תהליך כזה הוא סביר יותר מתהליך הפוך של סייגים הולכים וגדלים ליכולת הפעולה של חיזבאללה? 3. הערה קטנה: עם כל הפעולות שביצע החחיזבאללה מאז הנסיגה, ודאי תסכים אתי שהנזק (בחיי אדם ובהפסד כספי) שהוא גרם מאז הנסיגה קטן משמעותית מזה שהוא גרם לפניה. הסיבה היא בין השאר בגלל שהיכולות החדשות שלו באות על חשבון יכולות ישנות (פגיעה בחיילים בצירים באמצעות מטעני צד או מארבים). הנסיגה מלבנון, במובן זה, הייתה מהלך טוב מכיוון שהיא העלימה גם חלק מיכולות הפגיעה המשמעותיות ביותר של חיזבאללה. (דרך אגב, פינוי התנחלויות מעזה והוצאת צה"ל מהרצועה לחלוטין יהיו מהלך דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כלומר, גם אתה בעצם מגדיר מוטיבציה כנכונות או רצון לעשות שימוש ב*אמצעי שקיים*. מכאן נובע שלדיבורים על מוטיבציה אין שום משמעות בהינתן שאין אמצעים, ולכן כל זמן שאין שום אפשרות לעשות שום דבר בקשר למוטיבציה, וכל זמן שבהגדרה כל דבר שהיה אפשר לעשות אילו היה אפשר לעשות אותו היה מסובך בסדר גודל בלתי אפשרי לעומת נסיונות למזער את היכולת של האויב, הרי שעדיף להתמקד במזעור של היכולת ולא לראות ב'מוטיבציה' את הנדבך העיקרי במערכה. 2. אמרתי כבר בפתיל הזה שהמחשבה שעם הזמן הדברים יהיו פשוטים יותר עבורנו ולא להפך היא לגיטימית ואני מוכן לקבל אותה, ושההערכה האישית שלי היא אחרת. 3. היכולות של חיזבאללה לפגוע בנו כעת הן גדולות בהרבה מאשר היכולות שלו לפני הנסיגה. הוא בוחר לא ליישם אותן, או שפשוט לא מרשים לו, אבל אם הוא ירצה, וכבר נוכחנו בזה, הוא יכול להרוג חיילים ולגרום לנפגעים רבים, אולי באמצעים שונים מאלו ששימשו אותו לפני הנסיגה, אבל דווקא באמצעים לא פחות אפקטיביים ולמעשה הרבה יותר - אם הוא רק בוחר לעשות בהם שימוש. הניחוש שלי הוא שסוללות טילים של חיזבאללה שמוצבות במערכה הראשונה, יירו ועוד איך במערכה השלישית. והיא בוא תבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ברור. הנקודה היא שלדעתי מזעור היכולת עד למצב שבו גם מוטיבציה בשמיים לא תוציא מהיכולת הזו כלום דורש: א. מהלך ארוך ויקר, גם בכסף, גם במעמד בינלאומי ובעיקר בחיי אדם, וגם... ב. הישארות בשטח לתקופה ארוכה (למעשה, לנצח) כדי למנוע השגה חוזרת של אותן יכולות. הבעיה היא שיישום סעיף ב' יוצר אפשרות לחיזבאללה לפגוע בנו גם באמצעות כלים פשוטים יותר. ונוכחות יותר מאסיבית בשטח, שתמנע גם יכולת כזו, יוצרת מצבי חיכוך נוספים שהם הזדמנויות נוספות, כל זאת תוך העלאת המוטיבציה ועלויות אדירות עבורנו. לטעמי, התהליך הוא חסר תוחלת ויוביל להפיכת לבנון לשטחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבאללה ירה קטיושות בזמנו הפנוי על ישובי הצפון לפני נסיגת צה''ל.מדרום לבנון.רצועת הבטחון גם לא מנעה מאירגונים פלסטינאים לנסות ולהגיע לגדר,ולבצע פיגועים בתוך שטח ישראל. להפך אם תערוך סטטיסטיקה של נסיונות חדירה לתוך שטח ישראל מלבנון,תגלה לדעתי שהנסיונות ירדו בצורה משמעותית,בתחילת שנות התשעים עם ההתבססות של החיזבאללה בדרום. אחד הקטליזטורים לאינתיפאדה הראשונה היה ליל הגלשנים,עם אזור הבטחון,ועם חיזבאללה בחיתולים,בלי הגמוניה בדרום. החיזבאללה היה, ועדין לדעתי נשאר ארגון גרילה מיומן.במהלך שנות התשעים הוא הקפיד להשאר,בסדר גודל קטן.נגד צה''ל בדרום לבנון,פעלו כוחות מיומנים אך קטנים בסדרי גודל של פלוגות או של גדודים מוקטנים.ספק אם בשיא המאבק בישראל היו שם יותר מאלפים בודדים של לוחמים. לאים איום אסטרטגי על כל צפון הארץ צריך,סדר כוח הרבה יותר גדול משהיה לחיזבאללה אי פעם.יותר מכך צריך גם לוגיסיטיקה מורכבת.שספק עם מישהו בחיזבאללה בכלל רוצה אותה. יכול להיות שהחיזבאללה מסוגל להפעיל איזה שהוא סוג של איום על צפון הארץ.אבל אני מסופק אם האיום הזה שקול לאיום של מתאבדת נחושה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבאללה ירה קטיושות על כמה יישובים צפוניים במיוחד. זה מה שהוא היה יכול לעשות. כיום, אם רק ירצה, הוא יכול לירות לא רק על קרית שמונה, אלא גם על חיפה והקריות, וגם על עפולה וחדרה, ויש אומרים דרומה מזה. אתה טועה בקשר להערכת האיום. אולי אתה פשוט לא יודע מה יש להם - גם מה שידוע כעובדה שיש להם וגם מה שפתוח להשערות שרובן לא מאוד אופטימיות. מספר בן 5 ספרות של טילים ורקטות מסוגים שונים שמכוונים כולם לישראל זה לא איום של מה בכך. החיזבאללה בוחר (או שמכריחים אותו) שלא להפעיל את האיום הזה, אבל לטעון שהאיום אינו קיים זו שטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל הכבוד יש גם עובדות. אני בספק גדול אם יש לחיזבאללה כיום מספר בן חמש ספרות של לוחמים פעילים. אני בספק גם אם, יש לצבא הסורי כיום ,מספר בן חמש ספרות של יכולות ארטילריות מסוגים שונים המכוונים נגד ישראל. בשביל שלחיזבאללה יהיו יכולות,שאתה מתאר יהיו צריך שיהיו לו דפוסים של צבא סדיר.אני לפחות לא ראיתי בתקשורת הישראלית שום עדויות לכך. אבל מכיון שאנחנו לא עוסקים ממש בעובדות אלה בדמוניזציה.השאלה אם זה בכלל חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחיזבאללה באמת אין מספר בן 5 ספרות של לוחמים פעילים. מה שכן יש לו זה מספר בן 5 ספרות של טילים ורקטות מסוגים שונים המכוונים לעבר ישראל. יש לו אכן גם דפוסים רבים שאופייניים לצבא מסודר. רוצה לראות דמוניזציה? תצפה באל-מנאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הנשק להשמדה המונית שהוחבא בעירק,נמצא בידי החיזבאללה. אם כבר דמוניזציה אז עד הסוף המר. ועוד הבהרה אם לחיזבאללה היה דפוסים של צבא מסודר וגדול,ההתמודדות של צה''ל איתו היתה הרבה יותר קלה. הבעיה שהחיזבאללה היה מספיק מתוחכם עד עתה, להבין שבהתמודדות מול צבא מערבי בעל עליונות טכנולוגית,גודל הוא מגרעה ולא יתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוח לקיים את הויכוח הזה. אתה רוצה לחשוב שהחיזבאללה לא מהווה איום, תפאדל. המציאות לא מסכימה איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבאללה הוא אכן איום. אבל גם סוריה,הרשות הפלסטינאית,מצרים וירדן מגלמות איומים,או פוטנציאל לאיום.ובכל זאת גם אתה לא מציע, אני מקוה שנשמיד את כולם בעת ובעונה אחת. בכל זאת אתה אדם מציאותי, לא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט חרדון מציאותי, ולכן אני מציע להתמקד בהשמדה של חיזבאללה, שפועל נגדנו, ולא את כולם בעת ובעונה אחת כמו שאתה אמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תוכנית פעולה מבריקה. רק הקשר בינה לבין המציאות הוא הבעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רצועת הבטחון גם לא מנעה מאירגונים פלסטינאים לנסות ולהגיע לגדר,ולבצע פיגועים בתוך שטח ישראל". אתה יכול לפרט אילו פיגועי חדירה מלבנון היו מאז הקמת רצועת הבטחון (אמצע שנות השמונים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו מעט מאד, אם בכלל. היחידי שאני זוכר כרגע הוא "ליל הגילשונים" ב-86. אבל היו, למיטב זכרוני, מספר קטן של פיגועים (פחות מאצבעות יד אחת) שבהם הצליחו פלסטינים או אנשי חיזבאללה להגיע לגדר ולעבור אותה. לדעתי אפשר לראות בהם דווקא את היוצא מהכלל המעיד על הכלל. עם זאת, רצועת הביטחון כמובן לא מנעה ירי קטיושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי, מלבד ליל הגילשונים (שגם הוא היה דרך האוויר כמובן, ובימים המוקדמים של הרצועה), לא היה אפילו פיגוע אחד כזה. אם הקריבו מבקש לדבוק בעובדות ובמציאות, כדאי שיתבסס עליה גם הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתמך על זכרון אישי רעוע שמוליק אדיב.מג"ד בגבעתי.נהרג ב88 ,בסביבות פסח?,בחדירה בהר דוב. אני זוכר שהיו עוד כמה חדירות כאלה,לפחות עוד אחת עם הרוגים.אם כי אני לא זוכר פרטים. לא מצאתי שום סטטיסטיקות מעודכנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |