בתשובה לדובי קננגיסר, 02/02/04 8:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, האם יצא לך להכיר את ההתנחלויות מקרוב או רק מכלי התקשורת? אתה יודע כמה חילונים מתנחלים יש? ותאמין לי שאיך שאני מכיר אותם אישית (במסגרת הפרנסה) הם, המתנחלים החילונים, בניגוד להכללות הגורפות שלך, פורעי-גבעות שצריך לשלוח חיילים כדי להגן עליהם, לא פחות שאשר אתה אתאיסט גמור. וכמה "חילונים" נצרכים מקבלים קיצבאות הבטחת הכנסה וחד-הוריות ומענקים וסתם תשלומים שנלקחים מכספי המיסים של הרוב היצרן בישראל - כספים שהיו יכולים לשמש לחיזוק הכלכלה הישראלית, לשיפור מערכת החינוך והבריאות, או לכל מטרה ראויה אחרת? השאלת את עצמך? או שאתה מתמחה להצביע רק על ה"דוסים". חובות אזרחיות או זכויות וולונטריות - אלה הם מונחים משפטיים יפים, אבל ההבדל בינינו בגדול, מתבטא במסירות הנפש למען הכלל. אני רוצה לראות את אנשי הקבורה החילונית מחרפים את נפשם לגרד חלקי גופות עם שפכטר מהאוטובוסים, רק פעם אחת. לא צריך יותר מפעם אחת, כי הסיוטים בלילות כבר יעשו את שלהם. אין זהו סוד כמוס שהחילוני המצוי מתאפיין ב*מירוץ החימוש* העצמי ואילו זה המאמין באלוקים תורם את חלקו לחברה גם במישור האזרחי וגם במישור הוולונטרי. הרי זהו ההבדל האידיאולוגי בינינו: אתה שמת את האדם במרכז (הומניזם, אתאיזם, אקזיסטנציאליזם ושאר ירקות) ואילו אני "הדוס" מאמין באלוקים שמוצב אצלי במרכז כל מטרות ושאיפות חיי. ולא באתי לומר חלילה שאין אירגונים וולונטריים חילוניים. אבל אתה יודע מהו גובה המשכורת של נשיא "המכון הישראלי לדמוקרטיה" (אריק כרמון), למשל? אתה יודע איזה תנאיי מחייה כיפיים יש להם? הלוואי עלי ועליך! ורק אל תגיד לי שלא שמעת על כך לאחרונה בכלי התקשורת, כי אתה עלול לצאת לא מתקדם ולא מפותח... כמעט ואמרתי *פרימיטיבי*. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה החשובה בענייני "דתיים - גנבים כן או לא?" היא מה עושות המפלגות שמצען מבוסס על הדתיות שלהן. דתיות אלו מתיימרות להיות מייצגות של הציבור הדתי, ועל כן מעשיהן מצטיירים כמעשי הסקטורים שלהם הן דואגות. קשה להתווכח עם תמיכתן של המפד"ל והאיחוד הלאומי בהתנחלויות, ושל ש"ס ויהדות התורה בישיבות. האם החילונים יותר טובים? שאלה טובה. המפלגות המייצגות במוצהר של החילונים הן מרצ ושינוי. שתיהן לא תומכות גדולות בהתנחלויות או בישיבות. נשאר לשאול באיזה פרזיטים הן כן תומכות, ואני משאר את התשובה הזו לך (תיאטרון?) אני אישית נתקבל בבעייה קשה כשאני בא לענות לפסקה השנייה, כי השקפת העולם שלי לא ממש תואמת את השקפת העולם של רוב מי שעמדתו תהיה מנוגדת לשלך. אני לא רואה "מסירות נפש למען הכלל" כדבר חיובי כלל ועיקר. יתר על כן, נעזוב זאת לרגע: אתה מציג את מסירות הנפש הזו כתחליף לחובות אזרחיות בסיסיות. למעשה, אפשר להסיק מדבריך (ואני בטוח שבטעות, תקן אותי) כי אם מישהו מגרד גופות מאוטובוס בלי שיהיו לו סיוטים בלילה, הוא זכאי לפטור ממיסים. חברה לא צריכה להתבסס על טוב לבו הארביטרי של אדם זה או אחר. אם יש אנשים שרוצים להתנדב, לתקן ולשפר, נהדר, אבל זה לא תחליף לקיום החובות הבסיסיות. נוצר כאן מצב אבסורדי בו ניתן להתחמק מהחובות שמוטלות עלייך, ועוד לטעון שצריך להודות לך, כי אתה עושה מיוזמתך מעשים "טובים" למען "הכלל". אז מה שאתה עושה הוא בעצם לתקוף אותי בנשק שלא יכול לפגוע בי: אתה מראה לי כמה הציבור שאתה מייצג תורם וולנטרית בעוד הציבור שאני (אולי) מייצג לא, אבל אני לא מחשיב את התרומה הוולנטרית כדבר טוב או רצוי. רק בתור תוצר מעוות של נסיבות מעוותות, שבמסגרתן הוא הטוב ביותר האפשרי. אגב, האם האמונה באלוהים היא החיסון נגד סיוטי הלילה מהגופות? זו באמת תיאוריה חדשה ומהפכנית בפסיכולוגיה. אתה חושב שכדאי לאמץ גם את האמונה באל לצמחונים שנגעלים מהשחיטה הכשרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה יש? לא בטוח, אבל אני יודע בבטחון מלא שהחילונים מהווים חלק מזערי ביחס לחלקם בכלל החברה הישראלית, וכל המתנחלים שאני מכיר אישית או אפילו מכלי שני הם גם דתיים - אבל זו, כמובן, לא הוכחה לכלום. אני תומך בצמצום דרסטי של כל תשלומי ההעברה. ובכל זאת - אחוז הכספים המועבר לחרדים הוא גדול משמעותית מהאחוז שלהם בציבור הישראלי. יתר על כן, הכספים המועברים לחרדים הם בדרך כלל "בור שאין לו תחתית", מכיוון שאין לחלק גדול מהם שום כוונה להצטרף למעגל העובדים (החוקיים), בעוד שבקרב מהחילוניים, הנטייה לאבטלה כרונית ותלות אינהרנטית בכספי מדינה היא מצומצמת יותר. למיטב ידיעתי אין דבר כזה "אנשי קבורה חילוניים", כי אתם לא מרשים לנו לקבור את מתינו בעצמנו, ובטח שלא תרשו לנו להתקרב לאוטובוס מפוצץ ו"לגרד את הגופות עם שפכטל", כל עוד יש שמץ של סיכוי שאחד מההרוגים הוא יהודי1. אין לי מושג מה גובה משכורתו של נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אבל גם לא ברור לי מה הקשר לכך. מדובר בגוף מחקרי, ולא במוסד התנדבותי. בכל מקרה, אני אישית יכול לציין שאני התנדבתי בעבר וסביר להניח שאתנדב בעתיד, ולא קיבלתי כל תמורה על כך. צריך גם לזכור שחרדים רבים לא נמצאים ב"מירוץ החימוש העצמי" הזה משום שאנשים כמוני משלמים מיסים שמאפשרים לחרדים הללו לחיות בלי לעבוד. 1 למעשה, גררת אותי לעשות כאן משהו שאני לא רוצה לעשות. אין לי שום תלונות נגד זק"א, להפך - אני מלא הערכה לפועלם. עם זאת, ההאשמה שלך כאילו חילונים לא מסוגלים או לא רוצים לעשות את העבודה הזו מעולם לא עמדה למבחן המציאות, ולכן אינה יכולה לשמש כטיעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לטענתך כי "אחוז הכספים המועבר לחרדים גדול משמעותית מהאחוז שלהם בציבור הישראלי" אין כל בסיס סטטיסטי מחקרי ועובדתי. אה כן, אנחנו החרדים הרי "העלוקות היושבות על עורקי התקציב", כאחת מהאימרות השדופות שהופרחו בחלל האווירה הדחוסה של החיכוך החילוני-חרדי. וזהו מוטו מקובל מאוד בכל שדרות העם. וברשותך, לא אצטט כאן את אופיר פינס, שולה אלוני, יהושע פורת, טומי לפיד ואחרים, אלא אגש ישר ולעניין. למזלנו, כמעט בכל תחום שבו אנו מותקפים אנו מגלים גם את החילוני "הצדיק בסדום" המגן עלינו. הגינותו אינה מניחה לעמדתו העקרונית נגד החרדים לעוות את העובדות. את השירות הטוב ביותר הגיש לנו בשנת חייו האחת לפני אחרונה הפרשן אריה כספי. במאמר מפורט ב"מוסף הארץ" (15,2,02) הוא חושף את ערוות ההתנפלות העונתית על הציבור החרדי בעת בניית התקציב, את חוסר מקצועיותם של העיתונאים זריזי המקלדת, את התעלמותם מן העובדות ובלבד שעוינותם הבסיסית כלפי החרדים תבוא לידי ביטוי נאות. "כולם מאשימים את החרדים", כתב, "אף אחד לא מתעניין בעובדות". זו בדיוק הטענה שאנו משמיעים ללא הרף, אך איש אינו מעוניין לשמוע: אנא בדקו גם את העובדות. אי הרצון לנהוג על פי כללי הגינות מינימליים מחזק את התחושה שלנו שמדובר בעוינות בלתי נשלטת. המשיך כספי: "הברווזים חגגו בתקשורת בימים שבהם אושר תקציב המדינה. לא היה כמעט שום קשר בין הכותרות שעסקו בתקציב לבין העובדות היבשות. התקשורת כולה, הכתובה והאלקטרונית, ניצלה את דיוני התקציב למסע אנטי-חרדי שספק אם היה כמותו. היו פה ושם כתבים שניסו לדווח אמת, אבל העורכים דאגו לשפץ את העובדות בעזרת הכותרות". אחרי שכספי תיאר במאמרו את העדר האמת בפרסום ששולט בדיווחי התקשורת, התמודד עם השאלה היסודית: לא רק האם החרדים מקבלים יותר ממה שמגיע להם, אלא גם - מה מגיע להם? בניתוח ענייני בדק את הסעיפים השונים של תקציבי החינוך והתרבות, שלא אלאה את הקוראים בפרטים אלו, כי אפשר לקרוא את ממצאיו במאמר (ואם יש למישהו גישה חופשית ל"ארכיון הארץ" באינטרנט, נשמח אם יקשר אותנו ישירות למאמר). מסקנתו, דובי שים לב: ""בסך הכול מקבלים המוסדות החרדיים מכל המקורות התקציביים ביחד פחות מחלקם באוכלוסייה." (!!!) גם מניתוח חוק משפחות ברוכות ילדים, שרבים ראו בו אות ברור לשוד הקופה הציבורית על ידי החרדים המשופעים ברוך השם בילדים, מתברר שלא כצעקתה. "שווי ההטבה הכולל הוא 400 מיליון שקל", כתב כספי. "רק כמחצית מהסכום מגיעה למשפחות החרדיות. מהשאר נהנים ערבים ומתנחלים, שגם להם משפחות מרובות ילדים. וגם כמובן מעט חילונים, שיש להם חמישה ילדים ויותר... ערך ההטבה שמקבלים החרדים לפי החוק הזה הוא פחות מפרומיל אחד מתקציב המדינה." (!!!) ומשהו על "החרדים שאינם עובדים ואינם משלמים מסים". על פי הנתונים של מכוני הסקרים, כגון מכון "גיאוקרטוגרפיה", עולה כי יש 550,000 חרדים במדינה, שהם 9.16% מכלל האוכלוסייה, ובשל שיעור הילדים הגבוה - רק 6.5% מכלל בתי האב. 42% מהגברים החרדים עובדים, לעומת 90% מכלל הציבור. ובכן, קודם כל, גם על פי נתונים אלו כמעט מחצית מן הגברים עובדים. והנתונים מתעלמים מן העובדה שבבתים חרדיים רבים, הנשים הן המפרנסות. כך שיש להניח שברוב המוחלט של משקי הבית החרדיים אחד מבני הזוג עובד. ולא כתוב בשום ספר חוקים דמוקרטי ש*שני בני הזוג חייבים* לעבוד. ומי שעובד משלם מס הכנסה. כך גם בנוגע למס ערך מוסף, למשל, (מע"מ; על קניית: חליפה, כיפה, טלית, לחם, חלב, גפרורים וכו') - החרדי משלם כמו שאר הישראלים. זהו מס שאנו משלמים בדיוק כמו כל אזרח אחר, והוא כידוע אחד המרכיבים הגדולים בהכנסות המדינה. ועוד נתון מעניין לגבי מס ההכנסה: עיקר ההכנסות לאוצר המדינה ממס זה בא מן העשירון העליון (75%) ומהתשיעי (15%). כלומר, 90% ממס ההכנסה הכולל נגבים מן השכבות העשירות. ובשתי קבוצות-על אלו חלקם של החרדים תואם את חלקם באוכלוסייה. 2. ככל הנראה אינך מעודכן בנוגע לקבורה החילונית. יש חיה כזו. מה לא ידעת ולא שמעת על אנשי "מנוחה נכונה"? העמותה שלהם הוקמה בשנת 1986 ובאישור משרד הדתות להקמת בית עלמין לקבורה חלופית. אנשי העמותה נלחמים ב"חברה קדישא" בשצף קצף. לכן טענתי את אשר טענתי, ובצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה אחרת גערת בי על שטרם עניתי על התגובה הזו. אני רוצה, על כן, להתנצל על כך שחשבתי להשקיע מעט זמן בבירור העובדות לאשורן - לקרוא את המאמר של כספי, למשל. אני, בניגוד אליך, לא מחזיק את כל הציטוטים הנוחים הללו קרוב אלי. אבל מכיוון שכל כך דחוף לך שאענה, אסתדר עם מה שיש. הנתונים שלי קצת פחות מעודכנים משלך - "חרדים בע"מ", ספרו של שחר אילן יצא בשנת 2000, והוא כולל כמה נתונים שסותרים את טענותיך. הנתונים עבור שנת 99' מצביעים על כך שתלמיד בחינוך הממלכתי בישראל היה זכאי לתקצוב על סך 7476 ש"ח לשנה. תלמיד במעיין החינוך התורני - 13,126 ש"ח. ההפרש = 5650 ש"ח, או 76 אחוזים. משה פרל, בספרו "בעיניים פקוחות" (2003) מספק נתון קצת יותר בעייתי על אוכלוסיית החרדים מזה שלך: 67 אחוזים מהם לא עובדים, כלומר רק 33 אחוזים, כמעט עשרה אחוז פחות מהנתון שלך, מועסקים. והאם באמת מי שעובד משלם מס הכנסה? לא אלאה אותך בדיון הארוך של פרל בסוגיה הבעייתית של גביית מס הכנסה מהחרדים (ציטוט לדוגמא, בכל זאת, מפיו של יאיר רבינוביץ', יו"ר הוועדה שהכינה את הרפורמה במס ב-2002: "אין שום סיכוי שהוועדה שלי תציג דו"ח שיאלץ את אנשי מס הכנסה להתעמת עם החרדים. אנחנו נצטרך לשלוח גדוד של שוטרים עם כל פקיד של מס הכנסה שירצה להכנס למאה שערים וזה יעלה לנו הרבה יותר ממה שנצליח לגבות מהם, בכל מקרה"). מן הסתם, אין נתונים מדוייקים בנושא. חוקר החרדים מנחם פרידמן מעריך את מעלימי המס באוכלוסיה החרדית בכמחצית. בכיר חרדי שהתראיין לאילן התבקש להעריך כמה ממקבלי הבטחת הכנסה החרדים באמת זכאים לכך (מי שמשקר כדי לקבל הבטחת הכנסה, ממילא מעלים את הכנסותיו מהמדינה, ולכן מעלים מס). התשובה: "עד גיל 30 זה 100 אחוז כי אנשים באמת רוצים ללמוד. מגיל 30 זה הולך ויורד. בגיל 40 סביר להניח שרוב מי שמקבלים הבטחת הכנסה לא זכאים באמת". הוא גם מעריך שיש רבים שמשקרים כפול - גם הבעל וגם האשה עובדים, ושניהם מעלימים מס. בביקורת מס שנערכה בבני ברק בשנת 1998 נמצא כי כ-40 אחוז מהקניות שנבדקו לא נרשמו - כלומר, יש כאן חשד להעלמת מס. אבל לא הכסף הקטן של העלמת המס הוא החשוב - אלא הכסף הגדול של הקצבאות, ההנחות בארנונה, ההלוואות בתנאים נוחים וכיו"ב, שהחרדים זוכים להן בנדיבות. בשנת 99' סל ההנחות בו זכתה משפחה חרדית עם שישה ילדים ואשה עובדת עמד על 6000 ש"ח נטו, 8300 ש"ח ברוטו. שישה ילדים ואשה לא עובדת כבר הביאו 7775 ש"ח נטו, 11,450 ברוטו. עשרה ילדים ואשה לא עובדת? 11,275 ש"ח נטו, 19,300 (!!! כמו שאתה אוהב לכתוב) ברוטו. לגבי הנתונים שלך על מספר החרדים בישראל, הנתונים שלי הם מאמצע שנות ה-90 ומדברים רק על 270 אלף חרדים, עם הערכות של כמיליון חרדים בשנת 2020. אגב, סתם בשביל הכיף, אם אנחנו כבר זורקים מספרים - בשנת 1997 אחוז תקציב התרבות שהופנה לתרבות תורנית וחרדית עמד על 20, ב-1999 הוא כבר היה 23.5. וזה, כאמור, לפני שהספקתי לחפש נתונים עדכניים יותר, ורק בגלל שהיה לך מאוד דחוף לקבל ממני תשובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |