 |
כן אבל.
כיום (כמו גם בעבר) יהודים חיים בקרב אנשים בעלי אמונות שונות משלהם, ומאז המאה ה - 19 (וכמה נסיונות אמיצים קודם לכן), אף בקרב אנשים חסרי דת כלל (אלא אם אלוה-י הממון של מרקס, (שייחס אותו דרך אגב לאלו-הי היה-ודים) נחשב לסוג של דת בעיניך). הטיעון ההיסטורי שלך (בהנחת נכונות הפרטים) לפיו בגלל שמשהו שימש בתקופה מסויימת ובקונטקסט מסויים לדבר כלשהו, אז מכאן ואילך, וללא קשר לכך שכל האנשים שעשו זאת בעבר, וברובו גם דיעותיהם, כבר מתו או אינן רלוונטיות לקונטקסט הנוכחי, לא נראה לי נכון. בני-אדם יוצרים לעצמם את הסמלים, ובני-אדם יכולים להחליט לשנות אותם, או אף לחיות בלעדיהם. התפיסה שאני יהודי כי ככה אתה (או דתך) קובעים, היא בדיוק ליייצר סמלים (ומבני-אדם). ברגע שכל החיים והמשמעויות מקוטלגים לתוך סמלים קשיחים והגדרות, הרי די ברור שיהיו "טובים" ו-"רעים", "יהודים" ו-"גויים", "עליונים" ו-"נחותים" וכדומה. האני המאמין שלי, אפילו לגבי הדבר הכי סמלי שיש, השפה עצמה, היא שיש הרבה גווני אפור, עמימות, פרשנויות, ושזה מה שהופך את החיים לדינאמיים, מעניינים וראויים לחיותם כאדם, ולא המשמעויות הלכאורה קיימות מראש, לתוכן אנו לכאורה מחוייבים להיוולד ולחושכן לפעול.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש