בתשובה לאלון עמית, 26/01/04 19:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, אני חייב לומר שאני באמת לא יודע הרבה על לקאן. קראתי שני מאמרים שלו במסגרת קורס ב"תיאוריה וביקורת של התרבות" 1 שבמהלכו גם קראנו מאמרים של הוגים אחרים, כגון דרידה, פוקו, ובורדייה. יתר על כן, בעוד שהמעט שקראתי באותו קורס על ההוגים האחרים שהזכרתי הספיק כדי לשכנע אותי שגם אם בהתחלה הם נראים מעורפלים ובלתי קריאים הרי שיש בהם רעיונות עמוקים ומרתקים, הרי שקריאת לאקאן לא הביאה אותי למקום כזה. למעשה, היה לי כבר פעם ויכוח מר על פרשנות לקאניאנית לנושא אחר (בהקשר של ממטיקה, שכבר נדונה באייל). לכן אין ספק שאינני מסוגל לגונן טוב על תורת לקאן. ובכל זאת. את הניתוח שלי לפסקאות שראנו אתחיל מהאחרונה בפתיל כאן - זו שמציעה לסמן את התת-מודע ב- X. נאמר כאן שסימון זה הוא חסר תוכן, אבל אם נקרא בקפידה ניתן לראות שההחלטה על סימון זה נובעת מטענתו של לקאן כי "גם הלא-מודע הוא מסמן טהור מסוג זה, ויכול לפיכך לעטות כל משמעות; כלומר הוא פתוח לחלוטין להקשר בו הוא נמצא." לקאן אם כך מתייחס ללא-מודע כ- X לא כדי לסמן אותו, אלא כדי לומר לנו שהלא-מודע, כמו המשתנה, מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות. כדאי לשים לב שזו אמנם לא מקביל להגדרה הרגילה של משתנה במתמטיקה, אבל זה קצת דומה ל"משתנה" בלוגיקה פורמלית (למשל בתחשיב הפרידקטים). בכל מקרה, כאן אומר לקאן משהו מובהק על הלא מודע: מול הביהייבוריוסטים, שטוענים שה"לא מודע" אינו קיים, ומול פרויד, הרואה בלא-מודע מקום שיש בו תסביכים מסוגים שונים ומטרתנו היא "לחשוף" אותם, לקאן מתייחס ללא-מודע כמשהו שנבנה ומקבל את משמעותו כמשהו שקיים רק דרך ההתייחסות אליו. איזו התייחסות? זו של המודע של הפציינט, אני מניח, וכן התייחסות מצד המטפל. על בסיס הסתכלות זאת, קל יותר לגשת לאמירה הבעייתית המרכזית, על הטורוס ש"באמת קיים". אם תרשן לי לצטט מהתשובה של לקאן, הוא מתחיל בהדגמה על המושג "אובדן", ואומר "the loss does not exist before this symbolization indicates its place" כלומר: הייצוג של משהו שקשור ללא-מודע באמצעות סימבולים הוא היוצר אותו, ומשום כך ראוי להתייחס ל*כל* ייצוג של הלא-מודע כאילו הוא אמיתי, מכיוון שברגע שייצוג זה הוצג והונח בפנינו, הוא *יוצר מציאות*. זה כמובן מעלה שאלה חזקה ביותר: למה דווקא הייצוג שמציע לאקאן, עם הטורוס, עדיף על כל ייצוג שנמציא? הסיבה, לדעתי, איננה בכך שהייצוג של לאקאן "נכון" או "אמיתי" יותר מאחרים, אלא במשהו אחר. מהו המשהו הזה? מאחר שאין בידי המאמר המלא של לאקאן או פרשנות עליו, אני קצת נע באפלה. אפשרות אחת היא שהייצוג הזה הוא נוח למניפולציות, מאיזןשהי סיבה שקשורה לאותה רצועת מוביוס. אפשרות אחרת היא שהייצוג הזה, בהעברתו לפציינט, מקל על הטיפול בנוירוזה, ע"י כך שהוא יוצר אצל הפציינט ייצוג של התת-מודע שלו המקביל לייצוג שלו אצל המטפל. אין לי מושג. לפיכך, לגבי הפסקה הראשונה שפתחה את הדיון, יש לי רק כמה הערות קטנות. בפסקה מופיעים כמה מושגים שלא הוגדרו בה ושאיננו יודעים מה משמעם. כך למשל essential inscription, knot ואחרים. הדרך שבה הפסקה בנויה אינה מאפשרת לנתק בקלות את הטענות המתמטיות מהטענות המכילות מושגים אלו, שכנראה הגיעו משאר התיאוריה של לקאן. הפרשנות שרואה כאן טעות מתמטית נובעת מהבנת הביטוי able to receive such a cut כ"ניתן לגזור מהם רצועת מביוס". הבנה זו אינה מתחייבת כלל מהפסקה, וייתכן שבמובן שבו משתמש לקאן במושג כמו to receive such a cut איןן כאן טעות מתמטית (או שאין כאן טענה מתמטית כלל). נקודה אחרונה: כתיבתו של לקאן מעורפלת במכוון, לדעתי, כי מטרתה היא ליצור בתוך הלא-מודע של השומע את המושגים של לאקאן, ולכן היא בעצמה חלק מהמתודה. כדי לעקוף את הבעייתיות של השימוש ב"הגדרות", לקאן מנסה לבנות על הלא-מודע הקולקטיבי כדי לייצר הגדרה לא על-ידי ייחוסה למשהו אחר אלא באמצעות השימוש בה (כמו מלים בשפה). קצת "פרקליט השטן" או טענותיי כלפי לקאן ובכלל: 1. נדמה לי שהפרשן ששדיבר על "מתמיזציה של הפסיכיאטריה" הגזים. שימוש בסימונים מתמטיים והגדרתם באופן אחר אינו "מתמטיזציה". 2. אני לא לגמרי מבין את הטענות שלו, וגם מה שאני מבין אני בדרך-כלל לא מקבל. ייתכן שלגבי פסקה זו ואחרות הקייס נגדו - כמי שמשתמש בהילה של המתמטיקה לקדם את רעיונותיו למרות שאין להם כל קשר למתמטיקה - מוצדק. 1 קורס נפלא, דרך אגב, מומלץ לכל מי שלומד באוניברסיטת תל-אביב ויכול להיכנס אליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז אם הבנתי אותך נכון, לקאן הוא בעצם בכלל לא מדען, אלא אמן, או אולי טכנאי, שהיצירות שלו לא אמורות לתאר את המציאות (למרות שהן טוענות שהן כן, כמו כל יצירת אומנות) אלא להכניס את הסובייקט (פסיכואנלטיקאי בהכשרה, או מטופל) למצב הרוח האינטרוספקטיבי הנכון. לכן אין חשיבות לשאלה אם ''תורתו'' עקבית כמו שאין חשיבות לשאלה אם ציור הוא עקבי עם חוקי הפיסיקה מבחינת השאלה אם הציור הוא ''לגיטימי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום אופן. תורתו קרובה הרבה יותר למדעי הרוח מאשר למדעי הטבע. אין לו ''תורה'', יש לו ''גישה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה אומר, הבנתי אותך נכון? גם חוקר ספרות מנסה לתאר מציאות... ולקאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דומני שלקאן אינו מנסה לתאר מציאות, ודאי שלא מציאות אובייקטיבית. הגישה שלו היא עמדה, שמתוכה יש (לטענתו) לנתח את הסובייקט הפסיכוטי. הנימוקים לאימוץ עמדה זו יהיו, לדעתי, לא "כי ככה זה" אלא "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר" או "כי זה מאפשר לנו להפנים טוב יותר את יחסנו לסובייקט" וכו'. דיסקליימר נוסף: אינני לקאניאן! ייתכן שאני סתם מקשפרץ כאן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה (אישית, עזוב את לאקאן) מפרש את הביטוי שהזכרת, "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר"? האם זה אומר שאפשר למדוד את איכותה של הגישה, בין היתר, בהצלחתה הטיפולית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכן (ושוב - אין בידי סימוכין לכך שכך אכן לקאן חושב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר (שוב - לראייתך, אני לא מנסה לקעקע פה כלום אלא רק להבין), חלקים מסויימים בתאוריות הפסיכואנליטיות המודרניות הם מדע של ממש - מדיד, ניתן להפרכה במידה מסויימת - ולא תאוריה פילוסופית טהורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיד? Barely. כי יש שאלה מאוד רצינית על מהי "הצלחה טיפולית", ולו בגלל שכל מקרה ההוא לגופו, ולכן לא תיתכן "קבוצת ביקורת". גם אם נניח לרדע ש"לרפא" פירושו "להחזיר אותו סובייקט נוירוטי לטיפול נורמלי", קשה לדעת האם שיטה טיפולית אחרת הייתה נותנת אותן תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המפורטת. אני מניח שלא כדאי שנתחיל ממש להתווכח, כי נראה שההסברים שהבאת הם ממילא נסיונות להגן על משהו שאינך בטוח איך נכון (ואולי אם נכון) להגן עליו, אך (כמו שכתבת) - בכל זאת: שתי הטענות שהבאת תחת הכותרת "פרקליט השטן" נראות לי מוצדקות מאוד. לסמן דבר-מה ב-X לא הופך אותו נתון למניפולציות מתמטיות (וגם לא לוגיות), ואם רוצים לומר שהלא-מודע מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות, אפשר אולי להגיד פשוט שהלא-מודע מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות. לקרוא לו X לא עוזר. וגם אם עוזר להבהיר למישהו למה הכוונה, זו לכל היותר אנלוגיה חביבה, אבל רחוקה מרחק רב ממתמטיזציה. ציון שמותיהם של קנטור וגדל בהקשר זה מוסיף עוד איזה מאתיים נקודות לחשד1 שמדובר בשרלטנות גרידא, ואם לא ברור למה אפשר להיכנס גם לזה. "הייצוג של משהו שקשור ללא-מודע באמצעות סימבולים הוא היוצר אותו, ומשום כך ראוי להתייחס ל*כל* ייצוג של הלא-מודע כאילו הוא אמיתי". אני מצטרף לשאלתך, אז למה דווקא טורוס? ענית, אינני יודע כי חסר לי הרקע. אבל גם בתוך הפסקה עצמה נאמר בבירור שטורוס *כן* מתאים וספירה *לא* מתאימה. וזה קשור, כפי שמוסבר, למשהו עם טבעות מביוס. אני חושב שהשאלה המעניינת כאן איננה באמת אם "receive a cut" פירושו "לגזור" או משהו אחר, אלא שאלה יסודית הרבה יותר: האם בכלל יש חשיבות למשמעותם המתמטית הרגילה של המושגים האלה עבור לאקאן? אם כן, אז הוא רחוק מרחק רב מלהסביר מדוע, ואני מתעקש על כך שאין שום קשר כזה. אם לא, אז באמת אולי כדאי לבחור מושגים אחרים ולא לבלבל את הקורא עם מושגים לא רלוונטיים. אגב, לפי הפסקה הזו: "one can show that a cut on a torus corresponds to the neurotic subject, and on a cross-cut surface to another sort of mental disease" יש קשר אמיתי, ואבחנה אמיתית בין מחלות קשורות-טורוס למחלות קשורות-cross-cut. עוד לא ראיתי מתודה פרשנית, אפילו כיוון כללי, ממנו ניתן לראות איך לעזאזל לאקאן מסיק איזו מחלה מתאימה לאיזה משטח, ומה משמעות יש לקשר הזה.אם מנסים ליצור *אצל הפציינט* איזה ייצוג של משהו, מתעוררת השאלה מה עושים אם פציינט ביש-גדא שלא נתקל מעודו בבקבוקי-קליין וטבעות מביוס. על רעיון הכתיבה המעורפלת-במכוון אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר כתבתי. אם אין דרך להבחין בין קשקושים לתכנים מעמיקים אלא על-ידי שבודקים אצל כמה מהקוראים התהוותה איזו תובנה מעורפלת תת-מודעת2 שגם אותה אי-אפשר להסביר, אולי פשוט ראוי לשתוק, כפי שהמליץ פעם פילוסוף אחד, ל"ו. 1 מה, אי-אפשר לכמת רמת חשד בנקודות? בדיוק. 2 במילים אחרות, נוצר אגד-סיבים עם פיתול לא טריויאלי על המכפלה הקרטזית של טבעת-המביוס של התת-מודע עם הסופגניה שאכלו לארוחת הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה להוסיף על ההערה שלך, פרט לשני דברים: 1. אני בהחלט חושד 1 שיש היכנשהוא בתורת לקאן משהו שיכול לתפקד כהסבר למה שהועלה כאן, ושלקאניאני טוב יוכל לנסות, לפחות, להסבירו טוב ממני. 2. גם אם תסיק מכל הדיון הזה מסקנה שוללת על לקאן, נסה לא להשליך אותה מיידית על אחרים. ניסיוני בתחום הראה שהוגים אחרים (דוגמא טובה: דרידה) שנראים סתומים ושרלטניים במבט ראשוני על שתי פסקאות, הם בעלי מערכת עמוקה ומרתקת שמסבירה הכל כשקוראים אותם עד הסוף 2 . 1 רמת חשד של חמישים נקודות לפחות. 2 עם זאת, י שלציין שהוגים אלו אף פעם לא השתמשו במתטיקה באופן המפטי-דמפטיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הלוואי - בכנות - שמישהו יעשה זאת. 2. לא, איני משליך. אינני יכול לומר שאני יודע משהו על תורתו של דרידה, אך הייתי נזהר מלטעון שאם לאקאן לוקה לעיתים בשרלטנות עדינה, אז גם הוא כך. היתה לו (לדרידה) איזו יציאה מוזרה אחת שכבר הוזכרה כאן, אבל היא כל-כך לא ברורה שאני אפילו לא יכול לנסות להגיד עליה משהו כאילו אינטליגנטי. במקום אחר התרציתי לקרוא ספר שלם של רולאן בארת, שיש לי סיבות להאמין שהוא אחוק של לאקאן. גם לאקאן עצמו, בהחלט ייתכן שיש לו פרקים מעניינים בתורה, אלא שנראה לי שהפרקים המתמטיים-לכאורה בעייתיים מאוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |