|
גיליתי שהשאלה הזו קצת יותר מורכבת מכפי שהיה נדמה לי ברגע הראשון. בפועל, השאלות שנשאלות הן אחרות, ולכן לא מפתיע שגם התשובות. אבל הכיוון היותר חשוב ומעניין הוא הפוך: נדמה לי שקו השבר העיקרי הוא אופי התשובות שרוצים לתת, וזה מכתיב שאלות שונות. ספציפית, הפילוסופיה האנגלוסקסית-אנליטית שואפת לבהירות מרבית, ולטענות שככל האפשר חושפות עצמן לביקורת. זה מכתיב שאלות מוגדרות היטב, ואולי במובן מסוים "קטנות" יותר. אבל נובע מכאן הדגש שלה על פילוסופיה של הלשון, של הנפש, של המדע ושל המוסר, וזניחת הפילוסופיה של האסתטיקה, התרבות והחברה? או שמא זה עניין מקרי יותר!? אני לא רואה מניעה עקרונית לדיון אנליטי בצילום: יהיו, מן הסתם, מונחי יסוד מעורפלים, אבל כל עוד אפשר לתחום אותם בבירור, זה בוודאי כשר.
|
|