|
להגיג הראשון: מקלדות אלקטרוניות עם רבעי-טונים בהחלט יש, והשאלה אם הן עשויות בצורה נוחה היא טובה אך ייתכן שהנגנים כבר התרגלו. עכש"י אחד הפתרונות הוא פדל שמוסיף רבע-טון, או כמה פדלים כאלה. הפתרון שאתה מציע מקורי ונחמד אך גם אליו לא בטוח שיהיה קל להתרגל - ייתכן שיהיה קשה ללחוץ על שחור בלי לפגוע באחד האפורים.
בכל אופן, זה יפה. חפש ברשימת הפטנטים שהוגשו ביפן - אני עשיתי זאת לפני כשנה, וגיליתי שגם על הרעיון המקורי שלי כבר עלו.
להגיג השלישי: "מי אמר שזהו הבסיס היחיד?" - ודאי שזה לא. אבל צריך לזכור שבהרבה מצבים טבעיים כמו תנועה של מיתר רועד, התנועה מתפרקת באופן *טבעי* לסכום של גלים. כוונתי בכך היא שהפירוק לפונקציות טריגונומטריות יוצא *פשוט* יותר מהפירוק לפונקציות אחרות: מיתר הרועד בצורה פשוטה, אפשר לתאר את תנועתו גם עם גלים ריבועיים או פולינומים או עוד הרבה אפשרויות, אבל אז תצטרך המון (בד"כ, אינסוף) פונקציות עם מקדמים שאינם אפס. בפיתוח הטריגונומטרי של גלים פשוטים תופענה רק מעט פונקציות - למיתר הרועד בתדר הנמוך שלו, תספיק פונקציה *אחת*. כלומר, הפיסיקה מוליכה אותך לפירוק הטריגונומטרי באופן טבעי.
זה מפסיק להיות נכון, כמובן, בצלילים מלאכותיים - למשל, גל ריבועי, שכל סינתסייזר יודע לייצר. אבל דומה שהאוזן האנושית מותאמת לפירוק הטריגונומטרי, כנראה מפני שבתוכה יש אלמנטים הרועדים כמו אוסצילטור הרמוני, בערך. זו, אני מנחש, הסיבה לכך שגל סינוס נשמע נקי יותר מגל ריבועי או משולשי או שן משור.
|
|