|
||||
|
||||
כלומר, כשיש שבויים שלנו בידי האויב, דרכך לטפל בהם היא לפרוך את ידיך לצדדים ולומר: "מה אפשר לעשות ?" את זאת תאמר לחיילים שאתה שולח למערכה ? את זאת תאמר למשפחותיהם ? קשה לי להאמין שיכול להיות אדם אחראי שינהג כך. לחטוף בכירים אתה מסכים. אולי כמעט כולם מסכימים. אבל זה כמו אותה המצאה שאותה אני מזכיר שלש פעמים בשנה: טנק שפגזיו חודרים שריון של כל טנק אויב ושריונו חסין כנגד כל תותח של טנק אויב. אילו תמיד היה אפשר לנהוג כך לא היו האמריקאים צריכים כלל לצאת למלחמה בעיראק. הם פשוט היו חוטפים את סאדם ובניו. . . |
|
||||
|
||||
לי אין בעייה להסתכל להורה בעיניים ולהגיד לו שאם החזרת גופת הבן שלו (או הבן החי שלו, נניח) פירושה כניעה לסחיטה של טרוריסטים, מה שיביא בעתיד להורים רבים נוספים שיהיו במצבו, אני לא אקבל עסקת חילופין שכזו בתור דרך לגיטימית לשחרור הבן שלו. "מה אפשר לעשות?" מה עשו באנטבה? לפעמים אפשר לעשות משהו. אם אי אפשר, הפתרון לכך הוא לא לעשות דבר שגרוע אף יותר מאי עשיית כלום, ולהגיד "לא הייתה לנו ברירה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |