|
||||
|
||||
תודה לשניכם, גם צ'יקו וגם פרמיירה יושבים אצלי קבוע בסלון ואני בכלל לא ידעתי שיש שם מוג. אם זה אמנם כך אז אפשר להסיק שגם אבנר קנר הוא יבואן. אם כבר מרחיבים בעניין הפנדר רודס וסכנת הכחדתו: אחד הדברים ברודס שממיסים את ליבי הוא השיעול החמוד שנלווה לצלילים כשמנגנים חזק יחסית. יש היום פסנתרים חשמליים (אני מכיר של ROLAND אבל בטח יש גם אחרים) שמסוגלים לחקות ממש יפה את השיעול הזה. אולי בזכותם הצליל יישמר גם אם הכלי עצמו ייכחד. |
|
||||
|
||||
כפרויקט גמר בתיכון מקצועי בניתי מקלדת של סינטסייזר מוג. העקרון הוא פשוט וגאוני. אם יש ענין אוכל גם לפרט, ואז מהנדסי החשמל בינינו יוכלו לבנות להם סינט' מוג להנאתם. |
|
||||
|
||||
למה אנשים טורחים בכלל לשאול? *ברור* שיש עניין. |
|
||||
|
||||
התחלתי, וראיתי מהר שהנושא דורש מאמר, לא תגובה. היפה הוא שכדי להסביר את פעולת סינתסייזר מוג, צריך קודם כל לתאר את המבנה הדינמי של צליל. מסתבר שמה שמאפיין את צליל הפסנתר, הגיטרה או החליל, מה שמאפשר לנו להבדיל כלי אחד מאחר, הוא לא רק אוסף ההרמוניות שהוא מכיל (אותו תיאר יובל יפה במאמר), אלא באופן ההשתנות של הצליל בזמן. בתחילת צליל של חצוצרה יש רגע קצר בו הצליל מאד ''בהיר'' (עשיר בהרמוניות גבוהות, כמו טרבל גבוה במערכת סטריאו) ומיד הוא משתנה ומתייצב על צליל בהיר פחות. המעבר המהיר הזה (ומהלך דומה בעוצמת הצליל) הוא חלק חשוב במה שאנחנו מזהים כצליל של חצוצרה. ניתוח ההשתנות של צלילים בזמן יכול להיות חלק ב' טבעי למאמר של יובל, ואולי (אם המערכת מעונינת) אוכל לכתוב מאמר כזה בהמשך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |