בתשובה לטלי וישנה, 23/01/04 14:59
יונתן, יונתן הם קוראים לי 192696
רודי וגנר • בתשובה לטלי וישנה שבת, 24/1/2004, 23:34
ניתוח קצת מוזר זה היה. כמו ניתוח שלאחר-המוות: טכני וקליני להחריד.
התחושה שלי היא שניתוח כזה אינו מוביל אותנו בשום דרך להבנה או להתייחסות לעוצמתו של שיר.
יונתן, יונתן הם קוראים לי 192751
אלון עמית • בתשובה לרודי וגנר יום א', 25/1/2004, 8:28
אני שלושת-רבעי מסכים איתך. ניתוחים קליניים-טכניים כאלה, שורה-שורה או מילה-מילה, הופיעו באייל כבר לא מעט, ובהרבה מקרים המרחק בינם לבין איזושהי הבנה של השיר הוא אכן רב. אפשר להתייחס אליהם לפעמים כאל נייר-עבודה אנציקלופדי שיכול לעזור כנקודת-מוצא לניתוח מעמיק, פשוט כדי שהקורא לא יחמיץ את כל האלוזיות והפירושים המילוליים האפשריים. בתור שכאלה, אני חושב שהם בהחלט תורמים משהו (ולפעמים יותר ממשהו) להבנת העוצמה. היו מקרים שלמדתי הרבה מניתוחים מסוג זה, גם באייל (חוששני שאינני יכול לאתר בקלות דוגמה).

ורק אנצל את ההזדמנות לציין שהתקליט ''בציר טוב'', דרכו הכרתי את ''יונתן'', הוא תקליט נפלא, ולא אוסיף מחשש ''אין אומרים שבחו המלא''.
לא, אני מסכים אתך לחלוטין. 193074
רודי וגנר • בתשובה לאלון עמית יום ב', 26/1/2004, 10:52
אכן, יש ערך לניתוח הזה - בתור *בסיס* לניתוח, משהו שממנו ניתן לצאת לאיזו אינטגרציה שתדבר על השיר. בקריאתו, חיכיתי כל הזמן לאינטגרציה המקורית הזו, אך היא לא באה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות