|
||||
|
||||
שלושים שנים שאני מנגן. שנים שמכווני הפסנתרים שלי מנסים בהצטדקויות להסביר לי למה אני לא מרוצה, ולא יכול להיות מרוצה לעולם מהכיוון שלהם, וכן, לפעמים הבנתי, ולפעמים הבנתי ושכחתי, ולפעמים הבנתי והדחקתי... אבל היום הבנתי ונהניתי! ואת הפסנתר המושווה של באך, אני אנגן במשנה הנאה מעתה ואילך. המאמר נהדר. בהיר, מאיר עינים, משתמש בתבונה במדיה המודרנית העומדת לרשותו, ובוחר בחכמה רבה מאד מה להגיד ומה לא. עוד! |
|
||||
|
||||
תודה מקרב לב על המחמאות - גם שלך, וגם כמובן של כל האחרים. במהלך ההכנה של המאמר, קראתי איפשהו שכהתחילו לכוון כלים בכוון מושווה, המוסיקאים בעלי האוזן החדה במיוחד רטנו שהכלים שלהם עכשיו בעצם מזייפים קצת, כל הזמן. אני, כנראה, הותניתי לקבל את הכוון המושווה בתור הסטנדרט ה''נכון'', אבל מעניין שיש כאלה שזה עדיין מפריע להם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |