 |
לשיטתי דווקא השגריר ושכמותו הם הפרובנציאלים. ראי, אנו, כאזרחי מדינה ישראל, מדינה צעירה ובלתי יציבה לכל הדעות, בעצם בנים של פליטים ובעצמנו פליטים מבחינות רבות. כאשר השגריר שלנו, שאמור לייצג אותנו במדינות שמעבר לים, בוחר להתבטא בצורה רגשנית ובוטה, הוא בעצם מייצג גם אותי, ואני לא הרשתי לו לפגוע ביצירה, בחירתו הספונטנית והאמוציונלית לא אינה ראויה לגיבוי ולדעתי מדינה מתוקנת, כפי שאוהבים להתבטא אצלנו, צריכה היתה להדיח אותו מתפקידו או, לכל הפחות, לזמנו לבירור.
איני חושב שזו הדרך למחות נגד האנטישמיות השוודית, אם אכן אנטישמיות כזו קיימת. הדרך הנאותה, והתרבותית לדעתי, היתה פשוט לכתוב לעיתונות או לפנות למארגני התערוכה. ישנן מספיק דרכים מתונות, אין חובה ליצור פרובוקציה.
תחושת הנרדפות היהודית וההגנה הבלתי מתפשרת על מדינת ישראל אינן ברורות לי, נראה לי שזו ספחת גלותית.
הישראלים משולים בעיני ליהודים שקיבלו אמנציפציה וטרטוריה אך אינם קולטים עדיין שאינם חיים בגטאות בגולה.
עורו, אחים, עורו:)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש