|
||||
|
||||
לא אמרתי ש-*לדעתי* יש לדכא יצירתיות בתואר ראשון, או בתיכון, או לצורך העניין בילדות. להיפך, אני חושב שאם כולם היו מתחנכים בשיטת מנצורי או כמו ג'ון סטיוארט מיל או צ'ארלס סאנדרס פירס, היה הרבה יותר מעניין ואפילו טוב בעולם. רק ציינתי את המגמות האמנם מצערות בהן הבחנתי; כך שנראה לי שאנו די מסכימים. |
|
||||
|
||||
לדכר יצירתיות? בתואר ראשון? אני ממש לא מסכים איתך. בתור סטודנט לתואר ראשון בטכניון אני יכול להגיד לך שיצירתיות היא דבר חשוב לסטודנט, וכן עוזרת ללמידה. |
|
||||
|
||||
תוכל להרחיב באיזה אופן? כלומר, היכן סטודנט שהוא משקיען ויצירתי מצליח יותר מסטודנט שהוא משקיען ובמכוון מתמקד בדרישות המערכת ולא מנסה לחדש? (בהנחת IQ ויתר הדברים שווה בין שני הסטודנטים הללו – מצידי הסטודנט השני הוא יצירתי כמו הראשון אך בוחר במכוון לא להשתמש בכך). התחושה שלי היא שהסטודנט השני יצליח להשיג ציונים גבוהים יותר (מה שמשקף מבחינתי את גישת המערכת ליצירתיות) |
|
||||
|
||||
מנסיוני האישי כאדם (אם יותר לי) יצירתי למדי אך בלי כל יכולת להקפיד על הקו שמכתיבה המערכת, ישנם קורסים מסוימים שמושכים לכיוון היצירתיות, וכאלו שמושכים לכיוון ''דרישות המערכת''. היו לי קורסים שבהם נקודת מבט מקורית שלא נצמדה לחומר של הקורס הקנתה לי ציון גבוה יותר מאשר אלו שקיבלו אנשים שנצמדו לחומר מבלי שהביאו שום דבר חדש לדיון. אך אני מסכים שהרוב אינו כזה - ברוב המקרים מקוריות אינה מועילה, ובמיעוט משמעותי שלהם - היא אף מזיקה. |
|
||||
|
||||
בקורסים מסויימים באו"פ, היצירתיות, ואפילו צלה של היצירתיות1, פוגעים בפירוש בציון2. 1 כדי להמנע מלייחס יצירתיות למי. 2 אמר הסטודנט הממורמר. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות: "מונטסורי" כמובן, לא "מנצורי" (היא היתה איטלקיה...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |