בתשובה לאורי פז, 16/01/04 1:36
אנקדוטות הן בדיחות, לא מובאות מסייעות 190671
טרחתי לחפש במילון מרים-וובסטר:

Main Entry: an·ec·dote
Pronunciation: 'a-nik-"dOt
Function: noun
Inflected Form(s): plural anecdotes also an·ec·dota /"a-nik-'dO-t&/
Etymology: French, from Greek anekdota unpublished items, from neuter plural of anekdotos unpublished, from a- + ekdidonai to publish, from ex out + didonai to give – more at EX-, DATE
Date: circa 1721
: a usually short narrative of an interesting, amusing, or biographical incident

וזה כל מה שאתה מציג לנו: סיפורים קצרים המתארים התרחשויות מעניינות, משעשעות, או ביוגרפיות.

אנקדוטות אינן ראיות. ראיות הן סטטיסטיקות, לצורך העניין, מן הסוג שנמנעת להציג לדובי. ראיות הם עדויות של אנשים מסויימים להתרחשות מציאותית ספציפית. יש לך, לצורך העניין, טענה פשוטה: היהודים טובים יותר ערכית מעמים אחרים. זה שכמה דמויות מסויימות מן העבר מסכימות איתך, זה נחמד מאד, אבל לא הסברת מאין הסמכות שלהם. למה לנו להשתכנע מהם? רוב עיסוקיו של ניוטון היו בתחום האלכימיה והאסטרולוגיה. כן היה לו עיסוק במכאניקה, והוא המציא את החדו"א. הפיסיקה של היום חבה לו חוב כבד בשל שני האחרונים, ובכל זאת, זו לא סיבה לרוץ ולעכו"ם, הלא-כן? או שאולי כן? על פי דיני הראיות שאתה מציג בדיון זה, על כל פיסיקאי שמכבד את עצמו לבנות לעצמו מפה אסטרולוגית חיש-קל, פן יבזה את מקצועו שלו ויחשב לאידיוט.
אנקדוטות: בדיחות וסיפורים 191380
מתברר שהצדק עם שנינו, בנוגע למונח אנקדוטות בלבד כמובן.

טרחתי לחפש ב"מילון ספיר" של איתן אבניאון:
אָנֶקְדּוֹטָה [מז] [ש"ע; נ'; אָנֶקדוטות] סיפּוּר מַעֲשֶׂה שהיה - קצר וּבַעַל עניין, מעשׂייה משעשעת, בדיחה, הלצה.

במילים אחרות: גם סיפור קצר ובעל עניין וגם בדיחה מבדרת.

ובמילון "רב מילים" מצאתי את ההסבר הבא:
אָנֶקְדּוֹטָה - [מיוונית, 'דברים שלא פורסמו'] תיאור קצר ומשעשע של אירוע או של התרחשות; סיפור קצר המתאר דבר מוזר או מעניין, ובדרך כלל גם מבדח. למשל: 'הספר הזה מכיל אנקדוטות מחייי הנישואין המעלות חיוך על שפתיהם של הקוראים'.

שווה בנפשך, שדבריהם של אהרן מגד, ג'ורג' שטיינר, מרק טוויין ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, אדולף היטלר ימ"ש - כלל לא מבדחים או מבדרים. לכל הפחות לא נכתבו בכוונות של ליצנות משעשעת נעורים.
מקור סמכותם של אלה, המצוטטים כראיה לטיעוני, נובע מעצם היותם דמויות מוקרות בעולם או בקרב הישראלים. אנשי הגות ורוח אלה (פרט להיטלר, כמובן, שהיה אפס מאופס משחר ילדותו, וציטטתי אותו בבחינת: אפילו הוא השכיל להבין את שורש המלחמה שניהל להשמדת העם היהודי מעל פני תבל, ומה לנו כי נלין), חקרו ונתנו את דעתם על הסוגיה, והסיקו את אשר הסיקו. זה שאתה לא מסכים עם מסקנותיהם, זכותך הלגיטימית. אבל מכאן ועד הטלת ספק בהיותם אנשים פחות חושבים ממך, הדרך רחוקה מאוד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים