|
סליחה אם נשמעתי כמתלונן, פשוט ניסיתי להעביר את זה שזו תקופה קשה לכל ה"ציבורים" בארץ. ובקשר למורים, זה נכון שיש מורים שהם טובים מאוד בעלי תואר ראשון בלבד, הבעיה היא הארגונים שנהיים כל כך חזקים שכל מורה שנתמך בהם, גם אם הוא מורה "גרוע", יישאר עד שתקום "זעקה". אנחנו לא רצים ו"מלשינים" על כל מורה, אבל יש מורים שממש עוברים גבולות, מורים שמשפילים תלמידים ומבזבזים על זה שיעורים שלמים. וכשאני אומר משפילים זה בלי מרכאות כי הם ממש משפילים, להעמיד תלמיד מול כיתה שלמה להתנצל על שנכנס למורה בדיבור ואז עוד לרדת עליו שעה זה ממש אכזרי. וצר לי, אבל יש מורים שתלמידים צריכים באופן קבוע לתקן טעויות שלהם. בעיניין המשמעת, אני בצד של המורים, ונראה לי שהם כבר לא בצד הזה. לדעתי לא קשוחים איתנו מספיק, אין חינוך למשמעת, יש חינוך לפתיחות דעת, כזאת שעליה נאמר "הראש שלו כל כך פתוח שהשכל נפל ממנו"(לא זוכר מי אמר את זה). כל הפתיחות דעת הזאת גורמת לזה שתלמידים חשים מיוחדים יותר מדי ולא ממש "שמים" על מורים. בכל אופן, אני לא רציתי להישמע כ"אני מקופח", ולא ברור לי ממש מה ניסיתי להעביר בדברי חוץ מהזדהות (ברמה קלה יותר, בכל זאת רק תיכון) ואולי לומר שעקב המצב, יש צורך במעין "הבלגה", כי כמו שאמרו פה, יש בארץ "ציבורים" מקופחים באמת.
בקשר לנל"נ, אומנם יש פריחה בתנועות, אבל נל"נ על סף סגירה(בערך 200 אנשים בארץ). זה נובע מכך שאנחנו אירגון וככזה אנחנו לא מחנכים אלא מנתבים את המתנדבים שבעם להתנדבות ולפעולות על ערכים, למען אנשים שכבר מזוהים עם הערכים האלה. זה אולי הפיספוס הכי גדול, אין לנו שטיפת מוח (אנחנו מכיתה ח' עד יב', שלב שכבר פחות אפשר ליצור לילדים דעה ולעצב אותה).
|
|