|
||||
|
||||
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה, זה רק אנחנו, האזרחים, ביחוד הצעירים המפונקים והמתפנקים, הדור שגדל עם כפית של זהב בפה, לא יודעים להתמודד עם קשיים, לכן אנו מלינים ומתאוננים על כך שמנצלים אותנו, לא נותנים לנו את ההזדמנות להגיע להישגים התואמים את יכולותנו במסלול האקדמי, אוי לנו, מה נלין? הרי המדינה עושה הכל למעננו, הרי ישראל, מכורתנו הקטנה והנרדפת, מצויה בקשיים כלכליים ובטחוניים שאין להקל בהם ראש, ואילו אנו, בזויים ושפלים שכמותנו, מעיזים להוציא את דיבת הארץ. |
|
||||
|
||||
קראתי בחיוך (: ואפילו הרגשתי צביטה קטנה של קנאה, בנעורים ובחופש להתלונן בסוג של פינוק ילדותי ובגיל שעוד מאפשר את ההנאה הקטנטנה הזו. אני די מתגעגעת לימים שבהם הייתי רק סטודנטית לומדת ועובדת ובעיקר להרגשה שהעתיד עוד לפני. חבל שלא דיברת גם על כמה חויות חיוביות שאתה בטח אוסף. יש לך כאלו? |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |