|
||||
|
||||
כשקראתי את הדוגמא שהבאת מאלתרמן, משום מה היה נדמה לי שההברה החסרה היא בין "הדממה" ו"הזו". רמזת שישנן מוסכמות מוגדרות לקריאה שקולה - תוכל להפנות אליהן (ולחסוך לעצמך את התשובה על המשפט הראשון)? |
|
||||
|
||||
[אני לא אור (שהוא כל אדם אחר). בסדר?] לגבי הפסקה האחרונה שלך: יהיה מצוין אם יעלו קישורים פעילים בנושא, כי לא הצלחתי. כך שהקישור להלן יפנה אותך לאתרים שונים: ...אבל עדיין חסר לך פרט חשוב: לדעת מה בדיוק אתה מחפש, לפי שם/שמות. אתה מחפש את המשקלים בשירה [השקולה]. שמותיהם: 1. יאמבוס; 2. טרוכיי; 3. אמפיברך; 4. אנפסט; 5. דקטיל; -- גם: 6. מרובע יאמבי; 7. מרובע טרוכיי. --- לגבי הפסקה הראשונה שלך: צודק. אכן, ההברה החסרה נמצאת בדיוק במקום שהצבעת עליו. אילו היה כתוב: "הדממה ה_לזו_ היא שלך" ("לזו": עברית ארכאית-ספרוטית אולטרא-אקסטרא-סופר-לארג'), כי אז הכול היה בדיוק-בדיוק טוב. שקול לפי משקלו, אפשר לומר. שם המשקל הוא: אנפסט. בנוי משלוש הברות, ההברה השלישית היא ההברה המוטעמת (גם: ה"ארוכה"). (שתיים האחרות "קצרות", ז"א: לא-מוטעמות.) אגב: זה המשקל הדומיננטי אצל אלתרמן בטקסטים הידועים ביותר שלו. |
|
||||
|
||||
וואוווווו. כמובן: "ארכאית-ספרותית", לא כפי שכתבתי. ממש נורא. :-) |
|
||||
|
||||
יופי, תודה. בקשר ללינק, בינתיים לא מצאתי שם נגיעה לנושא השקילה, וגם חיפוש ראשוני שלי בגוגל (עברית ואנגלית) לא הועיל. אם תמצאי משהו, הודיעי לי - כמובן שאין צורך למהר. |
|
||||
|
||||
בספרות הכתובה (אתה יודע, זאת שבספרים בשר-נייר-נטול-עץ--ודם-אותיות-שחורות, אם עדיין מוכר לך משהו כזה)) תמצא בלי בעיה. חוץ מזה, מוזמן גם אתה לחפש, למצוא ולהעלות קישורים/לינקים פעילים. :-) |
|
||||
|
||||
החור ברשת האנאפסטית אכן קצת גמיש במקרה הזה. זה תלוי עד כמה אתה מנסה לשמר את המבנה. אם החור הוא אחרי "הדממה" אז אתה פוגם ב"שלך" - חסרה לך הברה, ואם הוא אחרי "הזו" אז אתה פוגע ב"הזו" כי חסרה לך הברה שלישית. לא ממש משנה. מה שכן משנה, מאוד משנה, הוא שמדבריך עולה כי אינך בקיא בתורה זו אך עדיין חשת בהברה החסרה. אלו הן בהחלט בשורות משמחות. הנה, בלי רווחים ובלי ציורים, אפילו בלי הכשרה מוקדמת, חשת בהוראות הקריאה של המשורר ושל השירה השקולה בכלל. מה עוד אפשר לבקש? לגבי הפניה למוסכמות הקריאה השקולה - זה אולי הדבר היחיד בעולם שאליו אני לא יכול להפנות אותך. אי אפשר ללמוד את זה מן הכתוב כפי שאי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות. אתה חייב לשמוע את הצלילים. זאת חוויה האמתית, האמן לי. לאחר שלומדים קריאה שקולה, פתאום השירים מתחילים לזמר. זה כמו שכל חייך ראית סרטים אילמים שחור לבן ופתאום הוסיפו לך צליל וצבע. זה פשוט מדהים. מרגע שלמדת, אתה כבר לא יכול להפסיק. השירים מתעוררים לחיים מתוך הדף ומזדמרים בראשך. חוויה מומלצת לכל קורא שירה. אני אישית מאז שלמדתי את זה כבר מתקשה לקרוא לא שקול. הכול נראה תפל לפתע. פשוט פנה לאוניברסיטה הסמוכה לביתך וחפש את "מבוא לפרוזודיה" השבועי. |
|
||||
|
||||
בינתיים ידיעותי בפרוזודיה הן א. קשב לשורות במשקל חסר. קראתי לאחרונה את המטאמורפוזות של אובידיוס בתרגום שלמה דיקמן (גם אם החמצתי הרבה בשל בורותי, היו שם קטעים שפשוט רוממו את רוחי, כמו למשל הוויכוח בין אודיסאוס ואייקס, שנותן זווית מוזרה אך משלימה על האיליאדה והאודיסאה), ושם יש מספר שורות חסרות כאלה. לפעמים יש שם ענייני פיסוק שמסבירים את המגרעת, ולפעמים רק מקום דרמטי בטקסט, אך אין עקביות בדבר ולפעמים זה אפילו חסר לאוזני. השאלות שלי אליך ולכל מי שיודע, הן האם זה קיים בכלל או שפשוט לא ספרתי טוב, האם זה קיים במקור או רק בתרגום, והאם בכלל יש מקום לחשוב על הטכניקה הזאת בהקשר הזה, בהתחשב בכך שהמניפולציות האלה על המבנה הן בטח ריאקציה לשירה הקדומה ולא חלק ממנה. |
|
||||
|
||||
ודאי שאפשרי כי ישנם חורים בתרגום זה. אני מניח שהוא שקול, כמו שאר תרגומיו של דיקמן ובהתאם למקור ולכן אין סיבה שלא יהיו שם חורים כאלה. המקור שקול גם הוא כמובן אם כי איני יכול להבטיח לך כי היו בו חורים במקום שבתרגום היו. |
|
||||
|
||||
אם נבצר ממך לפעול על פי המלצת אור, אתה יכול בכל זאת ללמוד שחיה בהתכתבות מהספר ''מזשיר'' של שמעון זנדבנק. אני ממליץ, ולו רק בשביל הדוגמאות, שמהוות אנתולוגיה מופלאה. |
|
||||
|
||||
לא היית פעם רק ירדן ניר? התחתנת? |
|
||||
|
||||
(הייתי מלנקקת לפתיל הרלוונטי ואפילו ללוגו (לוגו מקסים, חבל על הזמן), אבל מנוע החיפוש כאן, אתה יודע... לא ממש עובד) |
|
||||
|
||||
תגובה 178523, ו- |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |