 |
בתגובה 189839 נתת תשובה סבירה של המדינה לבג"צ. הבעיה היא שזו תשובה שנראית כהתחכמות לדרישת בג"צ (במיוחד לאור הקשר העתירה בה פסק בג"צ). הדרך הסבירה להבין את דרישת בג"צ היא שיש מינימום הכנסה שלא תלוי באדם המקבל, ושמתחת לו ייחשב שהמדינה מפרה את זכותו של האדם לכבוד. כל מה שבג"צ משאיר למדינה להחליט הוא את המספר המדויק. וזו פרשנות מאוד מרחיקת לכת של החוק, ולדעתי מאוד לא מוצדקת. המדינה אכן חוקקה חוק עמום, וזה לא בסדר. אולי היתה הצדקה לבג"צ לדרוש הבהרה מהמחוקק, אבל האופי של הדרישה צריך להיות: "יבהיר המחוקק האם הדרישה לכבוד האדם מחייבת את המדינה לקצבה מינמילית, ואם כן - יבהיר מה צריך להיות גובהה".
יכול להיות1 שגם עכשיו המחוקק יכול לומר במפורש "חוק היסוד לא מכריח את המדינה לקצבה מינמלית" (או, בניסוח ארוך יותר, מה שהצעת), וזה יחשב תשובה לבג"צ. אבל גם אם כן, ציבורית זה ייתפס כעקיפת בג"צ, ולא ראוי שבג"צ יעמיד את המחוקק במצב כזה.
1 אני לא יועץ משפטי לממשלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש