בתשובה לדובי קננגיסר, 18/01/00 14:49
בחזרה לעבר 1902
ראיית המד"ב ככלי לחיזוי העתיד הנה, לדעתי, פשטנית ומטעה. עיסוקו של המד"ב אינו בניבוי אלא באפשרי (שים לב - לאו דוקא *עתיד*, אלא גם עבר והווה אפשריים) ובבלתי אפשרי (לפחות לא ביקומנו אנו). תכונה זו מאפשרת ליצירת המד"ב לבחון את גבולות המדיום בו נוצרה בפרט והאמנות בכלל, ולהאיר נושאים אליהם קשה היה להגיע בדרך אחרת.
תחזיות העתיד הן רק תוצר לוואי של המד"ב, וערכן פעוט. שים לב כי רוב התחזיות המוצלחות בתחום נחזו במאה ה- 19 או בתחילת ה-‏20. הסיבה: בתקופה זו עדיין יכול היה אדם משכיל להקיף בידיעותיו חלק גדול מן הידע המדעי/טכני העדכני ביותר של זמנו. כיום לא תוכל להיות מעודכן לחלוטין אפילו בתחום כללי אחד ויחיד, שכן מספר תתי-התחומים גדול, וכמות האינפורמציה אדירה. לכן "עתידן" הוא מושג שאבד עליו הכלח - לפחות עד שיצליחו לבנות את HAL סוף סוף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים