|
הייתי עייף. הנסיעה הייתה מתישה. (מקרית שמואל יצאו שני אוטובוסים מלאים, בעיקר נוער דתי, והשלישי הגיע לשם ממוצקין כבר מלא בחלקו, ובקושי היו מקומות עמידה.) התפקיד שנטלתי על עצמי היה באמת להשלים את מספר המפגינים למאה ועשרים אלף, ולא כל כך שמתי לב מה אמרו הנואמים (אבל שמתי לב שהיו ביניהם, לשמחתי, הרבה חברי כנסת ליכודניכים.) מאידך גיסא הייתה שם אותה אווירת פסטיגל שאני כבר מכיר (זו כמדומני ההפגנה הרביעית או החמישית שלי), וגם פגשתי שם את בתי שמתגוררת היום בת''א וגם נצלתי את ההזדמנות כדי לקפוץ לאמי שמתגוררת בת''א, כך שבסיכום מילוי החובה הזאת לא היה כל כך נורא. בוא פעם. אתה הרי חצי עיתונאי . . .
|
|