בתשובה לגיל רונן, 11/01/04 2:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא זוכר כמה הרווחת, אבל כן זוכר כמה אורנה קדוש הרויחה, וגם שזה היה פי שניים ממך. ובכן, אולי הגב' קדוש הרויחה יותר כי היא ידעה לכתוב "פי שניים" ולא "פי שתיים"? ואולי היא הרויחה יותר כי היא ידעה לפתור את המשוואה שעולה מהפסקה הראשונה כאן? בקיצור, אולי אתה פשוט טיפה פחות מוכשר מאותן נקבות שעוקפות אותך בסיבוב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''פי שתיים'' הוא ביטוי עממי שפירושו ''הרבה יותר''. להבדיל מ''פי שניים'', שהוא ביטוי בעל משמעות מתימטית מדוייקת בד''כ. כבר הצהרתי במקום אחר על הפיכתי-מרצון לעארס ועל העדפתי לעארסים דוברי אמת על פני שיכנוזים שקרנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחידוד העניין: אני מעדיף אחד שמתבלבל בין "שניים" ושתיים" אבל הוא גבר1 עם כבוד, שנלחם כמו אריה פצוע ומוטרף כשבאים (מחבלים, פמיניסטיות, לא חשוב מי) לקחת ממנו את הילדים, על פני טיפוסים כמוך. 1: "גבר": גימ"ל, בי"ת, רי"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, היי, מה אתה יודע על איזה מוטרף אני כשבאות הפמיניסטיות לקחת את הילדים שלי? תאמין לי, כשזה קורה (פעמיים בשבוע בממוצע) אני צועק "פי שתיים, פי שתיים1" כמו עארס אמיתי. וכשבאים מחבלים, וואו, אריה מוטרף הוא חתלתול פיסח לידי, רמבו הוא פציפיסט חלשלוש, הארי המזוהם נקי כסבון, סופרמן בקושי וונדר וומן ואריק שרון יוסי ביילין. אני מכסח להם את האמא הפמיניסטית שלהם, אני מטרנספר אותם למקומות בהם הם לא יוכלו לחלל את תומתן של הנשים שלנו, אני לוקח את הילדים שלהם (כן, כן!) ומעביר אותם לחזקת הנשים, אני מראה להם מי כאן מצאצאי יהודה המכבי ומי סתם ישמעלי מאניאק. תאמין לי, אני גימ"ל בי"ת רי"ש אמיתי כמעט כמו שאתה חי"ת נו"ן טי"ת רי"ש יו"ד שי"ן. אבל מה כל זה עוזר לך, אם אורנה קדוש יותר מוכשרת ממך? ____________ 1- טוב, האמת היא שאני צועק "פישטה" אבל זה נשמע להן כמו "פי שתיים" ומיד הן נבהלות ורצות למטבח לבשל לי ארוחת צהריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיתונות היא מקצוע לרכלנים וחוכמולוגים. אם עוד לא החלטת מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, אני מציע לך להתקשר לאורנה קדוש, אולי היא תסדר לך משהו. תמסור לה ד''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפה מאוחר בשבילי, אבל תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה מתחיל להזכיר לי ספר בשם affliction (אין לי מושג אם הוא תורגם לעברית ) של russel banks . בגדול ,הספר עוסק בגבר "אמיתי" שמתקשה להתמודד בעולם ה"חדש" וביחסים שלו עם אשתו הגרושה ועם האבא המכה (בדימוס) שלו. ספר נפלא, נכתב מתוך אמפתיה אמיתית אבל גם מראה שזמנו של הגבר שגיל עושה לו אידיאליזציה חלף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמנו של הגבר שגיל מעריץ לא חלף ! אמנם גיל אינו הגבר הזה, ולעולם לא יהיה, אבל הוא יכול להנהיג את המוני הגברים האמיתיים המשועבדים ע"י האמזונות המניפולטיביות לובשות בגדי העור הצמודים במרד שכמותו לא נראה, מלחמה אימתנית ועקובה מדם כנגד העריץ הנקבי, עם אפקטים ויזואליים של טנקים ומטוסים, כשבשיאה יגיש גיל את המא"ג למישהו בירכתי מסוק, ובכך יטה את פני המלחמה כולה, ויביא לנו את הניצחון ! הידד למנהיגנו הדגול ! ולאחר הניצחון המוחץ, ודחיפת האוייב הנשי בחזרה אל גבולות המטבח, יצאו המוני הגברים, ירקדו בחוצות הערים, ויאמרו כולם פה אחד את המילים המיוחלות אשר לא נאמרו מעולם: "גיל הוא גבר !" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצורה הנכונה במקרה זה היא דוקא "פי שתים", כיון שמדובר במספר סתמי (עוד אחת מפיסות המידע שנותרו מהבגרות המתרחקת-והולכת). ואפילו בדקתי בשבילך באתר האקדמיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה מתבלבל בין צורת המספר הסתמי לבין ''פי'' שהוא תמיד בלשון זכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פי שניים, אמר דני מוג'ה ללימור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |