|
||||
|
||||
טל, כתבת שהספר מסתיים בתיאור אישי ורגשני של לוויתו של צ'רצ'יל. זה הזכיר לי שאניטה שפירא התחילה את הביוגרפיה של ברל בתאור מרגש של לוויתו. אגב, ברשימת שלי הכוללת ספרים-שאולי-פעם-אקרא, מצאתי שהעתקתי קטע מהביקורת של מבקר הטיימס הלונדוני על סיפרו של ההיסטוריון הצבאי ג'ון קיגן "ווינסטון צ'רצ'יל": "192 עמודים של פרוזה עילאית". |
|
||||
|
||||
גם "אוגוסט 1914" ("תותחי אוגוסט") של ברברה טוכמן נפתח בתיאור לוויתו של אדוארד השביעי(?), אם אני זוכר טוב. |
|
||||
|
||||
אתה זוכר טוב. אבל במקרה הזה מטרת הסופרת לא היה לספר על אדוארד ה-7, אלא לצייר, דרך הצגת הבאים להלוייה, את תמונת מנהיגות העולם בשנים האחרונות לפני פרוץ המלחמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |