תאור רגשני של לווית המנהיג 189514
טל,

כתבת שהספר מסתיים בתיאור אישי ורגשני של לוויתו של צ'רצ'יל. זה הזכיר לי שאניטה שפירא התחילה את הביוגרפיה של ברל בתאור מרגש של לוויתו.

אגב, ברשימת שלי הכוללת ספרים-שאולי-פעם-אקרא, מצאתי שהעתקתי קטע מהביקורת של מבקר הטיימס הלונדוני על סיפרו של ההיסטוריון הצבאי ג'ון קיגן "ווינסטון צ'רצ'יל": "192 עמודים של פרוזה עילאית".
תאור רגשני של לווית המנהיג 189543
גם "אוגוסט 1914" ("תותחי אוגוסט") של ברברה טוכמן נפתח בתיאור לוויתו של אדוארד השביעי(?), אם אני זוכר טוב.
תאור רגשני של לווית המנהיג 189606
אתה זוכר טוב. אבל במקרה הזה מטרת הסופרת לא היה לספר על אדוארד ה-‏7, אלא לצייר, דרך הצגת הבאים להלוייה, את תמונת מנהיגות העולם בשנים האחרונות לפני פרוץ המלחמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים