|
||||
|
||||
איך תרגמו bene gesserit ו-kwisatz haderach? "בנות גישרית" ו"קפיצת הדרך"? |
|
||||
|
||||
כן. בלי קשר לתרגום של המילים הללו, התרגום רע למדי. עדיף להתרחק. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לנמק למה לדעתך התרגום הוא רע? .דווקא שמעתי דעות הטוענות שהוא עדיף על המקור אישית, קראתי רק את התרגום, כך שאין בידי להשוות. אבל לא סבלתי מקריאתו, כמו בכמה תרגומים אחרים בהם נתקלתי (התרגום של "לעמוד על זנזיבר" מישהו?) |
|
||||
|
||||
הו הא. את הספר הראשון קראתי בגירסה העברית לפני יותר מ-8 שנים, sorry. מדובר בזיכרון של התרשמות ואצטרך לחזור אל הספר בשביל לנמק (כל הסידרה שיש לי על המדף היא באנגלית). יכול להיות שאני טועה או שאולי יש יותר מתרגום אחד. נ.ב. עוד דעה לא מנומקת: לא לקנות את הספרים של הבן-של אלא אם יש לכם המון זמן מיותר לבזבז (נכון גם במקרה של טולקין). |
|
||||
|
||||
כבר הערתי פעם (היה מנוע?) שלדעתי צריך לתרגם את זה כ"מקום עמידה על זנזיבר". |
|
||||
|
||||
למה שאת הביטוי "קפיצת הדרך" שלקוח מעברית ואדון הרברט המיר לאנגלית לא יתרגמו בחזרה ל"קפיצת הדרך"?! איזו סיבה יש לתרגם ביטוי שלקוח משפה מסויימת בחזרה אליה בתור ביטוי אחר? |
|
||||
|
||||
כי עבור הקורא דובר האנגלית, Kwizat Haderach הוא ביטוי לא מובן מילולית והמתרגם רצה לשמר משהו מהנופך המיסטי הנלווה גם עבור הקורא העברי. |
|
||||
|
||||
זה לא התרגום ה"נכון"? (כלומר, תמיד היה לי ברור ש- kwisatz haderach זה תרגום של "קפיצת הדרך" מעברית לאנגלית). |
|
||||
|
||||
אני קראתי את חולית מיד אחרי שר הטבעות, ותמיד היה ברור לי שהראשון הוא נסיון להיות כמו האחרון, רק עם פחות כישורים לינגוויסטיים. למה להמציא שפה חדשה כשיש שפות אקזוטיות כמו עברית, של כל מיני פרימיטיבסקי שבכל מקרה לא יקראו את הספר הזה לעולם? |
|
||||
|
||||
סוף סוף משהו שיש לי כיצד להגיב עליו בדיון הלז. אם אינני טועה, המקור העברי של בני-גשרית נעשה חשוב יותר בפרקים אחרים בסאגה החולית. בכלל, הרי הרברט מתבסס על לא מעט פילוסופיות ודתות נוכחיות, כאשר הוא בונה את אלה של העתיד (בכל זאת, מדובר במד"ב על עתיד האנושות. כן, זו שלנו). לילידי חולית מקור ערבי מובהק (תוך עיוותים: סוק במקום שוק, וכד'), ישנם הבודאיסלאם (בודהיזם+אסלאם?) והזנסוניזם (זן+אסלאם סוני?), וכן הלאה. קפיצת הדרך ובני-גשרית, עם עיוות קל, מתאימים מאד לתמונת ההמשכיות הזאת, ונראה שהם מכוונים, ולא נובעים, כפי שכתבת, מחוסר-רצון של הכותב להיות מקורי. בכלל, טולקין בנה במקור על דברים קיימים: המיתולוגיה הנורדית והשפות המתאימות, אם אני זוכר נכון. אז מה השוס הגדול? אדרבה, שיבנה מישהו אפוס פנטסטי הבונה על ארמית, עברית, וערבית. משום מה, נראה לאנשים שרק מלים בשפות הודו-אירופאיות עתיקות יכולות להשמע אקזוטיות. בקיצור, נא לא לזלזל סתם. |
|
||||
|
||||
מה שכליל אמר!1 יש חוק גודווין רגיל. יש חוק גודווין על מחשבים (מקינטוש! לא! מיקרוסופט!) ויש חוק גודווין של מד"ב ופנטזיה (טולקין! לא! הרברט!). אבל: לא צריך להבהל מההשוואה לשר"ה. זה די מתבקש (ארתור ס. קלארק עשה זאת בהוצאה הראשונה ב-1965, והוא התכוון לזה בתור מחמאה). גם יש משהו במה שדובי אומר - בחולית יש יותר לקיחה של מילים כפי שהן ויצירת סלט לשוני בניגוד למה שטולקין עשה - יצירת שפה קוהרנטית ושלמה שאפשר אפילו ללמוד ולנהל שיחה באמצעותה. אצל הרברט השפה יותר מיועדת לשם יצירת אווירה ע"י רכיבה על קונספציות קיימות שיש לנו (האיש הרע והברוטלי שמתעלל באנשי המדבר הוא ולדמיר - שם רוסי כבד, תרתי משמע, ולא במקרה). אצל טולקין מדובר באובססיה ותחביב של ממש בו הוא התעסק מעבר לכתיבת הספר עצמו. לא שזו נקודה לרעת חולית. עפ"י טעמי האישי מדובר בספר מוצלח יותר משר"ה (תחושה שהתגברה אצלי אחרי סיום הספר הרביעי, המצוין, בסידרה). אבל ההשוואות בסגנון זה הם די חסרות טעם לדעתי. ______ 1 והיום התחלתי לקרוא, סוף סוף, את הספר השישי בסידרה (אחרי המתנה על המדף של כמה שנים)2. 2 הכנס כאן תגובה של השכ"ג ששואלת "מה עשית על המדף כמה שנים?". |
|
||||
|
||||
אה, אני רואה שעוד זמן מועט אוכל לפרוש לי לגמלאות, ומלאכתי תיעשה בידי אחרים. כמה טוב לו לאדם להקים תלמידים הרבה. |
|
||||
|
||||
חבר'ה חבר'ה, רגע רגע! אני רק ביקרתי התקפה פרטיקולרית של דובי על חולית. זה לא שחולית הוא ספר מושלם וחף מכל ביקורת. (בפרט, הרעיון של לכתוב ספר מד"ב עם נספחים, מילון מונחים, וכד', נשמע לי, אפעס, מעט תמוה — הרב, מיי בוי, זו סיפורת, לא טקסטבוק.) |
|
||||
|
||||
:-) בשאר הפרקים בסידרה אין את כל הניספחים המיותרים, וטוב שכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |