בתשובה להאיילת הסטטיסטית, 06/01/04 11:46
חברים וחברות, חכו רגע! 188920
אורי • בתשובה להאיילת הסטטיסטית יום ד', 7/1/2004, 17:30
את טועה בשני דברים:
א. גברים אכן רוצחים נשים וגברים כאחד (הגברים אחראים כמעט לכל מעשי הרצח) אך הם דווקא כן מגלים חיבה מיוחדת לרצח נשים, אם לשפוט על פי היחס בין מעשי רצח של נשים על ידי גברים (מעט יותר מעשירית ממספר מקרי הרצח) לבין מעורבותן של נשים בפשיעה באופן כולל ומעורבות במעשה פשיעה באופן פרטני (כלומר, האם הרצח התרחש על רקע פלילי או על רקע סכסוך אישי).
ב. מספר הנשים המתעללות פסיכולוגית בגברים ובנשים הוא נתון לא בדוק ולא מוכח ולבטח לא בשיעורים הסתמיים שנתת ("פי כמה וכמה"). ישנן בהחלט טענות שנשים, מתוקף חולשתן (חברתית ופיסית) נוטות יותר לאלימות מילולית ופגיעה עקיפה מאשר התעמתות ישירה, אך שיעורים אלו דומים מאוד לשיעור הפגיעה הפיסית אצל גברים. בשורה התחתונה, את מנסה למתוח קו מאזן בין אמירה פוגעת לגרזן בראש. מגוחך.
''גברים... מגלים חיבה מיוחדת לרצח נשים'' 188939
גיל רונן • בתשובה לאורי יום ד', 7/1/2004, 18:35
''גברים... מגלים חיבה מיוחדת לרצח נשים''

ואתה מגלה חיבה מיוחדת לאמירות מטופשות המעודדות דעות קדומות נגד אוכלוסיות רחבות מאוד. אתה אפילו לא שם לב כמה זה מכוער, צורת הביטוי הזאת. פיחסה עליך.
סקופ: לנשים יש חיבה מיוחדת לרצח ילדים 188944
גיל רונן • בתשובה לאורי יום ד', 7/1/2004, 18:43
מהר! בואו נעשה על זה דיון ב"פוליטיקה"! מוסף ב"ידיעות"! בואו ננתח את אופיין המחורבן והמסוכן של נשים! בואו נעשה תשדירים... "הסבירות שילד יירצח על ידי אמו גבוהה פי שלוש מזו שיירצח ע"י אביו... הסבירות שיירצח ע"י אמו ואדם אחר גבוהה פי חמש מהסבירות שיירצח ע"י אביו ואדם אחר...

אסור לתת לרצח הילדים להימשך. אם אתה רואה סימנים להתנהגות חשודה של אמא - דווח על כך מייד. זה לא ייגמר אם לא תשתנקר...

מוגש ע"י יועץ ראש הממשלה למעמד הילד"
המפףףףף 188960
אביב י. • בתשובה לגיל רונן יום ד', 7/1/2004, 19:37
גיל, שאלה לי אליך.

"בואו ננתח את אופיין המחורבן והמסוכן של נשים!".

מספר פעמים בפורום זה שמעתי איזו הסתיגות קלה בדבריך‏1 ואף רמזת פעם אחת לאימוץ של רטוריקה בה משתמשות הפמניסטיות לטענתך ("גם אני רוצה!"). לכן, אני מתחיל לקבל רושם (מאוד מסוים והוא עדיין בחיתוליו, הוא אולי יברח יותר מאוחר) שאתה מאמץ את הרטוריקה הזאת באופן מודע כדי לקדם איזו מטרה.

האם אתה באמת חושב שזה נכון? האם אתה באמת חושב שלנשים, באופן כללי, יש אופי מחורבן ומסוכן שממש שווה ומעניין לנתח?

מסקרן אותי אם זה מה שאתה באמת חושב או שזו פשוט רטוריקה המאמצת בחום טענות וצורת ניסוח של פמניזם רדיקאלי מן הסוג הצעקני (לגברים יש אופי מחורבן ומסוכן שממש שווה ומעניין לנתח, להלן קישור לידיעה חדשותית מרעישה על רצח אישה ע"י גבר ולהלן קישורון למחקר דמיקולו שמציג את האישה כיצור הומני ונח לבריות).

האם הרטוריקה שלך היא תגובת מראה מודעת לרטוריקה פמניסטית מאוד מסוימת וזהו בעצם מן נסיון שכזה להלחם באש בעזרת אש, או שאתה באמת חושב ועומד מאחורי כל הגזמה פרועה שהעלת בדיון זה?

אם זהו המקרה הראשון, אז מה לדעתך זה בכלל מקדם?
אם זהו המקרה השני, אז תנחומי :-)

______
‏1 כן! הצלחתי למצוא.
אפילו ילדים הן לא יודעות לרצוח כמו שצריך 189059
אורי • בתשובה לגיל רונן יום ה', 8/1/2004, 6:56
בדוק את הסטטיסטיקה שוב: לאורך השנים שבהן נבדקו הנתונים בל.א. היו 14 מקרי רצח ילדים על ידי גברים לעומת 9 על ידי נשים.
זה באמת הקש האחרון. הנשים המחורבנות האלה אפילו לא יודעות לרצוח כמו שצריך.
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) 189070
גיל רונן • בתשובה לאורי יום ה', 8/1/2004, 7:28
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) שהסטטיסטיקות של ל.א. מוטות באופן ברור לטובת נשים, לעומת סטטיסטיקות רשמיות בארה"ב. עיינת בלינקים של משרד הבריאות האמריקאי? איך זה שבארה"ב נשים רוצחות ילדים כל כך טוב ובארץ הן לא יודעות איך לעשות זאת? האם סקרי משרד הבריאות האמריקאי מוטים גם הם, כמו הסקר של אוניברסיטת-הדמיקולו ההיא, הארווארד? האם רק אתרים בעברית עם רקע ורוד יודעים לאסוף סטטיסטיקות באופן מדעי?
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) 189090
דורון יערי • בתשובה לגיל רונן יום ה', 8/1/2004, 8:46
יש לי נטיה מוזרה להאמין שכשאמא רוצחת את הילדים שלה זה בדרך כלל מיקרה של מחלת נפש לא מטופלת. עד כמה שידוע לי מערכת הבריאות (ובריאות הנפש בפרט), החינוך ואופי החברה בארץ שונים מאילו שבארה''ב. זה יכול להסביר את ההבדלים בסטטיסטיקה (ויכול להסביר עוד כמה תופעות שקימות בארה''ב ואינן קיימות בארץ כמו רוצחים סידרתיים או תלמידים שטובחים בחבריהם לספסל הלימודים).
כיוון שהמקור הסטטיסטי היחידי שיש לנו הוא האתר עם הרקע הורוד אנו מסתמכים עליו והוא מראה נתונים שונים לחלוטין מאילו שטענת. אם יש בידך נתונים אחרים שנאספו בישראל ותומכים בטענתך אשמח לראות אותם.
דורון: 189098
גיל רונן • בתשובה לדורון יערי יום ה', 8/1/2004, 9:02
דורון: כל זמן שמי שאוסף סטטיסטיקות אלה אנשים כמו חבורת "מכון מינרבה לחקר הנוער" ומי שמממן אותם זה פמיניסטיות במשרדי ממשלה או קרנות גרמניות כמו קרן מינרבה, אתה יודע שלא יהיו נתונים כאלה בישראל.

לגבי השנים האחרונות, יש בישראל כ-‏13 מקרי רצח פרונטלי של בת זוג ע"י גבר וכ-‏2 מקרי רצח של בן זוג ע"י אשה. בנוסף, יש ראיות לכך שנשים רוצחות מעדיפות שיטות רצח אחרות שאינן פרונטליות, וגם ההגיון הפשוט אומר זאת. נתונים רשמיים בחו"ל מאששים את הסברה הזו. היתרון העצום שיש לנשים בסכסוכים עם בני זוג, בשל אפליית גברים במערכות הרווחה, המשטרה והמשפט גם מהווה גורם שדוחף גברים לפתרונות קיצוניים של רצח ו/או התאבדות, וכולכם בוחרים להתעלם מכך.

בכל מקרה, מספר רציחות בני הזוג בישראל הוא קטן מאוד ואינו מצביע על תופעה רחבה. המספרים לגבי נשים מוכות נופחו אף הם באופן היס-ט-רי וגם תופעת הנשים המוכות אינה רחבה בארצנו, במיוחד במגזר שרובנו משתייכים אליו. מהמחקרים שמראים כי נשים אלימות לא פחות מגברים במערכות זוגיות אתם מתעלמים התעלמות סדרתית.

אבל מול עקשנות פרדית ופנאטית שמסרבת להשלים עם ניתוץ הסטריאוטיפים שגדלתם עליהם, קשה לי להתמודד, אני מודה. נורא נחמד כשיש שחור ולבן, רע וטוב, והכל ברור ויש את מי להאשים.
דורון: 189103
דורון יערי • בתשובה לגיל רונן יום ה', 8/1/2004, 9:25
בעניין של הסטטיסטיקות, אני אשמח גם לקבל איזושהי התייחסות מאזנת ברמה של האתר עם הרקע הורוד
שהשמצת קודם לכן, קשה לי להאמין שאמא תרצח את התינוק שלה ולא תהיה על זה אפילו שורה בעיתון או שיש תופעה רחבה כזו ואף אחד לא מוצא לנכון לאסוף את הנתונים ולשים אותם על האינטרנט.
בעניין של השחור ולבן והעקשנות הפירדית שלי.

קיוויתי למאמר שבאמת ייתן איזו ראיה חדשה על התחום האפור ותחדד את התפיסה שלי (כמו שהרבה מאמרים באייל הצליחו לעשות), מה שקיבלתי זה בילי מוסקונה לרמן על טריפים בנגטיב. לא פחות ''שחור לבן רע וטוב'', לא פחות ''הכל ברור'' והרבה יותר ''יש את מי להאשים''.
ראשית, בילי מוסקונה לרמן בנגטיב זה גם התקדמות 189171
גיל רונן • בתשובה לדורון יערי יום ה', 8/1/2004, 14:23
ראשית, בילי מוסקונה לרמן בנגטיב זה גם התקדמות. גם אורי אורבך הוא נגטיב של עירית לינור (נניח) ובכלל העתונות אמונה על זה שנותנים ביטוי לשני צדדים של כל דיון... חוץ מדיון אחד, והוא הדיון על פמיניזם, שבכלל אסור שיתקיים משום מה. אז אם אתה רואה פה קונטרה לבמ"ל זה כבר משהו ואפילו משהו חשוב.

לגבי רציחות של אמהות את ילדיהן - השם אנדריאה ייטס אומר לך משהו? אשה אמריקאית שרצחה את חמשת ילדיה לא מזמן?

אלה מקרים נדירים, נכון, אבל הם קורים. הנה מקרה מאתמול - לא רצח אבל ככל הנראה התעללות מארץ ההתעללויות:

למה אתה לא חושב שזה יכול להיגמר במוות? זה יכול, וזה קורה.

אבל שים לב איך המוח שלך מגיב, אחרי 20 שנות שטיפה: אם אשה רוצחת את ילדיה, אז היא חולת נפש. לעומת זה, אם גבר רוצח את אשתו או ילדיו, אז מה הוא? נורמלי? זה בגלל שהוא גבר? בגלל הטסטוסטרון? איזה אמירה מופרכת זו!

הסיבה שאתה מסוגל לחשוב בכלל שנטיות רצחניות כלפי קרובים ואהובים הן איכשהו חלק ממה שגברים נורמליים מורכבים ממנו - ואילו אצל נשים, רק שיגעון יכול לגרום למעשים כאלה - זה ששוטפים לך את המוח כבר 15 או 20 שנה ועושים זאת בכישרון רב.

וזה לא רק אתה. זה גם השוטרים והשופטים. תגיד לי - אדם שהביא לאשתו אגרטל בראש וגרם לה חבלות, צריך לשבת במעצר או לא? מה אתה חושב? שופט שמקל ראש בתקיפה כזאת ראוי להיות שופט או לא? נכון שלא? אז הנה:

ויש עוד עניין, שכמה שלא אחזור עליו זה לא יהיה מספיק. גם לגבי אדם נורמלי לחלוטין, שהוא מלך השפיות והאחריות, הורה מסור ואוהב ואחראי - אם נציגי המדינה עצמם נוטלים ממנו את זכויותיו הבסיסיות ביותר, משפילים אותו, זורקים אותו מהבית, לוקחים ממנו את רכושו ומשכורתו, מתייחסים אליו כאל עבריין ובנוסף לכך גם מונעים ממנו לראות את ילדיו - איש כזה יכול להגיע למצב רצחני בקלות. וזה נכון לגבי נשים בדיוק כמו שזה נכון לגבי גברים.

אני מציע לערוך ניסוי בדימיוננו: חשוב שמחר הופכים את החוק ואת הסטיגמות. אבא שירצה להתגרש יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולקבל באופן אוטומטי משמורת על ילדיו, ולהכריח את האמא לשלם מזונות באלפי שקלים. את העובדות הסוציאליות יחליפו עובדים סוציאליים שיעברו הכשרה בבית הספר לשוביניזם של גיל רונן ויהיו כולם בעד האבות. אם אמא תנסה להילחם במר גורלה, האבות יוכלו לפנות למשטרה ולומר "היא ניסתה לפגוע בילדים". למשטרה תהיה הנחייה שבמקרה כזה עוצרים את האמא ומגישים אוטומטית כתב אישום.

אתה יודע כמה רציחות יהיו? כל יום יהיה רצח. כל יום תהיה אמא שרצחה ו/או התאבדה. אמא אחת אמרתי? חמש. לפחות. ומה נכתוב בעיתונות? "הטרור הנשי מכה שוב"!
''הייתי העבד הקטן של אמא'' 189200
גיל רונן • בתשובה לדורון יערי יום ה', 8/1/2004, 16:15
"הייתי העבד הקטן של אמא":

על אמא שמרחה לבתה סחוג על אבר המין והרביצה לה עד שחטפה התקפים אפילפטיים, בעזרת "השוטר המשיח".
''היינו עבדים של אמא'' - הפעם באילת. 189202
גיל רונן • בתשובה לדורון יערי יום ה', 8/1/2004, 16:23
עוד מקרה עבדות והתעללות:

הנה החשיפה (שים לב שלא עוצרים את האמא):
והנה גזר הדין:
הבנת, דורון? חוק נפרד לחלוטין לאמהות ולאבות, לגברים ולנשים.
במיוחד אהבתי את תגובה 15 בלינק השני 189205
האייל האלמוני • בתשובה לגיל רונן יום ה', 8/1/2004, 16:38
במיוחד אהבתי את תגובה 15 בלינק השני 189209
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 8/1/2004, 16:48
ואני שמתי לב לתגובה 12 דווקא. המגיב הצליח לטשטש יפה את סגנונו, אבל הידע שהפגין לגבי מה שקורה בארה"ב יחד עם ה"הוצאה המתמטית" גילו את סודו. יופי, עוזי.
במיוחד אהבת את תגובה 12 בלינק השני 189240
גדי ו. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 8/1/2004, 19:04
זו טעות של הנהלת האתר.
תגובות כאלה ההגמוניה דורשת להסיר ומהר.
מישהו ישלם על כך!
דורון: 189429
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ו', 9/1/2004, 13:07
אחוז המתים בפיגועים בישראל הוא זערורי מתוך כלל האוכלוסיה. משהו כמו 0.05 לאלף בשנה האחרונה. קצת יותר מזה - הרוגים בתאונות דרכים. אז האם מכך אפשר לסכם שאין סכנה מפיגועים או מתאונות דרכים? אפשר לנסוע חופשי באוטובוסים ולהסתובב בשוק בבטחה? אפשר לפטר את המאבטחים? אפשר להזניח כבישים ולבטל רמזורים?

איש לא טען כאן שכל הגברים רוצחים. רק טענו שלגבר יש יותר סיכוי להיות רוצח מאשר לאישה. בין אם הנתון הזה נכון או לא - הטיעון שלך, בדבר האחוז המזערי בין כה וכה, אינו רלוונטי לדיון.
מניפולציות 189526
גיל רונן • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 10/1/2004, 0:03
מתאונות נהרגים כ-‏500 בני אדם בשנה. מפיגועים, בשנים האחרונות, משהו דומה.

מרציחות של בני זוג מתות 13 נשים. 500 - 500 - 13. כמה מאמרים יש על כל אחד מהנושאים האלה? בהערכה גסה, על כל מאמר בנושא נפגעי פיגועים יש מאמר על קורבנות (ממין נקבה) של אלימות, ו-‏0.01 מאמרים על קורבנות תאונות.

גם הדיבור על הנושא הזה כאן כבר עבר כל גבול, כאשר נושא הכתבה היה אחר. לא כתבתי מאמר על רצח נשים. זה פשוט נושא שאתם אוהבים לעסוק בו כי הוא מעורר תחושה מטונפת לגבי גברים ואני לא אעסוק בו עוד כאן.
המספרים בישראל גבוהים להחריד... 189486
אורי • בתשובה לגיל רונן יום ו', 9/1/2004, 18:25
אם בוחנים את הנתונים בארצות הברית ומחלקים בחמישים (שהוא לערך היחס בין אוכלוסית ארצות הברית לישראל) מגלים כי הנתונים בישראל גבוהים למדי ובהחלט נושקים לאלו שבארצות הברית.
לפי נתוני משרד המשפטים האמריקני (כאן: http://www.ojp.usdoj.gov/bjs/abstract/ipv.htm) לא מינרווה ולא רקע ורוד, עולה התמונה הבאה:
מספר מקרי הרצח של נשים על ידי גברים הוא 1320, לפי נתוני שנת 1998.
אם מחלקים מספר זה בחמישים אנו מקבלים 26.4, קרוב מאוד למספר בישראל. בהתחשב בכך שרוב התקיפות ומעשי הרצח מבוצעים על-ידי גרוש/גרושה וששיעור הגירושים בישראל קטן בחצי מזה שבארצות הברית, הנתונים בישראל מן הסתם חמורים הרבה יותר.
לעומת זאת, מספר הגברים הנרצחים בארצות הברית הוא 510, שבתרגום לישראל היה אמור להניב כ-‏10 מקרי רצח בשנה ולא כך הדבר (הנתונים בסעיף זה עשויים להיות מוטים כי הם כוללים גם מקרי רצח בין הומוסקסואלים).
אם משתמשים במפתח חילוק דומה גם לגבי מספר התקיפות ומתחשבים ברמות אי-דיווח, עולה שמספר התקיפות בישראל צריך להיות בערך 20 אלף נשים המותקפות מדי שנה לעומת כשלושת אלפים גברים (כאמור, כולל הומוסקסואלים).

מעניין לציין כי מבין הסיבות לתקיפה שננקבו טענו 80 אחוז מהנשים כי הסיבה היא פחד מתגמול אלים או תפקוד לקוי של המשטרה (אי יעילות, עוינות, וכו'). מן הסתם משום שבמולדת הפמיניזם – כך לפי רונן – המשעא"ז עדיין לא פועל ביעילות מספקת.
הגברים, לעומתם, לא ציינו סיבות כאלו בשום מקרה (אין אחוז בודד הנוקב בנימוקים כאלו!).

עוד נתון מעניין בהקשר זה של נתונים "מנופחים" כביכול הוא הגילוי כי בארצות הברית חלק לא מבוטל מן הנשים נרצחות על ידי שותפים לחיים בעבר ובהווה, לעומת אחוז זניח של נרצחים כאלו בין הגברים.

יש שתי סיבות טובות להתעלמות מטענותיך, מר רונן:
א. כשמובאות עובדות אתה שותק ומתעלם – עדות לכך שאין לך סימוכין לטענה סותרת.
ב. כשאתה מביא עובדות, הן שקריות, מעוותות או מפורשות באופן מטופש וילדותי – קשה להתייחס ברצינות לליצנים.
פעם אחרונה שאני עונה לך בכלל: 189529
גיל רונן • בתשובה לאורי שבת, 10/1/2004, 0:14
כשאתה סופר את רציחות הנשים בארץ, אתה כולל את כל הנשים שנרצחו ע"י רוצח ממין זכר.

כשאתה סופר את הנרצחות בארה"ב, אתה לוקח נתון שמתייחס אך ורק לנרצחות ע"י בן זוג, כאשר המספר לנרצחות בכלל גדול פי שלוש.

כשאתה סופר את הנרצחים הגברים בישראל, אתה סופר רק את אלה שנרצחו ע"י בת זוג. כלומר - ילד מופרע שרף את אחותו, אמא ואבא שלו - אתה סופר את האחות והאמא אבל לא סופר את האבא. כל זה בכדי לבסס את הרעיון שיש לך בראש, ש"הגברים" מנהלים מלחמת רצח נגד "הנשים".

אפילו ארגוני הנשים משתמשים בד"כ במספר 13 לגבי קורבנות רצח ע"י בן זוג, ורק מדי פעם מכניסים את ה-‏28 כשהן חשות צורך לנפח את המספר. אתה מהבחינה הזאת יותר קיצוני מרוב הפמיניסטיות.

כל הניסיונות שלך מלפני כמה ימים לעוות גם את הסטטיסטיקות לגבי מספר הנשים שנפגעות מאלימות ולהראות שהוא בכל זאת 200,000 התבררו כקשקוש, אז ירדת מזה ועברת לרציחות. לכל המחקרים שמראים שנשים אינן פחות אלימות במערכות זוגיות אתה לא מתייחס בכלל. לזה שלגבר בסכסוך עם אשה אין שום אופציה חוקית לפגוע בה, בזמן שלאשה יש את כל הדרכים החוקיות (או החוקיות-בפועל, כי אף אחד לא יעניש אותה בגינן) לפגוע בו, ושזה דוחף אנשים למצבי ייאוש, אתה לא מתייחס.

בסוף גם חשת צורך ללכלך קצת את ווינסטון צ'רצ'יל.

אין לי כוח אליך, אורי. לא מתעסק איתך יותר. צר לי. תמשיך לדבר אל עצמך.
פעם אחרונה שאני עונה לך בכלל: 189540
אורי • בתשובה לגיל רונן שבת, 10/1/2004, 1:31
האמת, אני נסוג בי מההצהרה שאתה משקר. אני חושב שאתה פשוט לא חכם מספיק כדי להבין את מה שאתה קורה.

העליבות האינטלקטואלית שלך היא עניין מעציב בסופו של דבר משום שקוראי האיל -- ואני בתוכם -- כילו את זמנם מתוך אשליה שהתפוגגה רק בהדרגה שאתה בכלל מסוגל לעמוד ברמה מינימלית של דיון.

נו, טוף. אני חושב שמיצינו אותך לשארית חיינו. היה שלום.
ותודה על ההגיגים. 189580
אייל שוביניסט • בתשובה לאורי שבת, 10/1/2004, 13:52
פעם אחרונה שאני עונה לך בכלל: 189596
האייל האלמוני • בתשובה לאורי שבת, 10/1/2004, 15:16
לא רק שאתה פוגע בו בצורה גסה, אתה גם מדבר בלשון רבים בשם כל קוראי האייל, מי מינה אותך לדובר של כולם?
פעם אחרונה שאני עונה לך בכלל: 189600
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/1/2004, 15:32
מצטרף לאלמוני.

בכלל, רונן אכן אמר כמה דברים בדיון זה שאפשר לסווג אותם כשטויות (והסגנון אכן מיותר), אבל לדעתי לא היה לו מונופול על כך. מלבד האחות רונן, היו פה כמה פנינים של אחים ממין זכר ונקבה כאחד.
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) 189427
דובי קננגיסר • בתשובה לדורון יערי יום ו', 9/1/2004, 13:04
וכשגבר רוצח את ילדיו זו פעולה רציונלית של אדם שפוי ושקול בדעתו?
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) 189741
דורון יערי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 11/1/2004, 10:58
יכול להיות שאני קורבן של תקשורת מוטה אבל הרושם שקיבלתי הוא שרצח ילדים ע''י אמהות קורה ברוב המקרים על רקע של מחלת נפש שאצל גברים, רוב המקרים הם על רקע של אישיות אלימה וקודמת להם התעללות.

הדוגמאות שנתן גיל בתגובה לדברי לא עושות רושם של מחלות נפש אלא שהמקרים המתוארים בהן אינם מקרי רצח של ילדים.
אורי, זה רק מוכיח (פחות או יותר) 189284
אורי • בתשובה לגיל רונן יום ה', 8/1/2004, 20:39
לינקים, מותק, לינקים למחקרים סותרים.
ישנן בהחלט טענות, אבל ישנן בהחלט גם טענות הפוכות 189193
האיילת הסטטיסטית • בתשובה לאורי יום ה', 8/1/2004, 15:29
אתה לא בדיוק מוכיח את שתי טעויותי:
א. העובדה (אם זו בכלל עובדה - מהיכן היא לקוחה בכלל?) שעשירית מקורבנות הרצח של גברים הן נשים, לא מוכיחה בהכרח שגברים מגלים חיבה מיוחדת לרצח נשים. אם עומדים לרשותם קורבנות שהם גברים וקורבנות שהם נשים, אז איך אמרו חכמינו? זה מה יש. להפך, העובדה שעל כל אשה שנרצחת בידי גבר יש תשעה גברים שנרצחים בידי גברים, אומרת (על פי שיטתך, לא על פי שיטתי) שלגברים יש חיבה מיוחדת לרצח גברים דווקא.
ב. אם ישנן טענות שנשים, מתוקף חולשתן החברתית והפיסית נוטות יותר לאלימות מילולית ופגיעה עקיפה מאשר התעמתות ישירה, תגיד בבקשה לאלה שמעלים את הטענות האלה שהרגע הומצאו טענות חדשות: גברים, מתוקף חולשתם בתקשורת ובבתי המשפט, נוטים פחות לאלימות מילולית ויותר להתעמתות ישירה. ובכלל, יכולה להיות גם טענות שמגמגמים, מתוקף חולשתם המילולית, נוטים יותר לאלימות פיזית. אז מה - נתחיל להפיץ את הטענות האלה לקראת יום המגמגם הבינלאומי?
ישנן בהחלט טענות, אבל ישנן בהחלט גם טענות הפוכות 189293
אורי • בתשובה להאיילת הסטטיסטית יום ה', 8/1/2004, 20:58
ראשית, הטענה לגבי מספר מעשי הרצח של נשים על ידי גברים ביחס לסטטיסטיקה הכללית מסתברת מהשוואת מספר מקרי הרצח בישראל (בערך 230 לשנה) למספר מקרי רצח נשים (כ-‏21.5 לשנה, עם עליה לקצב של 23 לשנה בשלוש השנים האחרונות). עשירית מכלל מקרי הרצח, לאור מעורבותן הנמוכה מאוד של נשים בפשעים אלימים כייזמות, מצביעה על חיבה יתרה.

טענתך השנייה אינה ראויה להתייחסות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות