בתשובה לדובי קננגיסר, 10/03/01 2:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתחיל דווקא מהאמצע. זכויות, אינן מוענקות כתוצאה מהסכם חברתי. זכויות הינן יחס שהייתי רוצה לקבל משאר האורגניזמים המקיפים אותנו. איני מצפה שאכן אקבל יחס זה מחיידקים, אף איני מצפה לקבל אותו ממרבית בני האדם. אך אני רוצה לקבלו. זאת הנקודה המשמעותית מבחינתי. לכן כפי שאיני מצפה שאורגניזם אחר יעדיף להקריב את חייו למעני, לא אקריב את חיי - או שפיותי - למענו. אני מסכים כי עצם ההחלטה האם לבסס את התנהגותך על תפיסה זו או על תפיסה אחרת היא שרירותית וויכוח עליה יסתכם בסופו של דבר בהצהרה כי ככה זה וזהו. אין זה אומר שניתן לשלול תפיסה זו או שעליי לטעון כי תפיסתי טובה ככל שאר התפיסות. בתור אדם אנוכי אני סבור, באופן בסיסי ביותר, שאני צודק וכולם טועים, ושעל פי תפיסתי מרבית האנושות מורכבת מחארות יותר גדולים ממני. אני מודה שמעולם לא לקחתי קורס בהיסטוריה אבולוציונית של המין האנושי, ושכל ידיעותי בנושא מסתכמות מקריאת מאמרים וספרי מדע פופלרי בנושא. אך למרות שידוע שזכרון הולך ונחלש במשך השנים, עדיין משוכנע אני כי אחת התיאוריות לגבי מקור הפריצה של קופי האנוש קדימה לפני שאר מיני הקופים הייתה יכולתם לכופף את אגודל ידם טוב יותר משאר הקופים. כמו כן די סביר לדעתי שלבני האדם ישנו אב קדמון אשר חי על אותו כוכב כמונו לפני מאות מיליוני שנים, ומנהגיו ותולדותיו הינן בלתי רלבנטיות ברובן לגבי התנהגותנו כיום, כפי שהתנהגותו של אבינו הקדמון מלפני מיליוני שנים הינה ברובה בלתי רלבנטית לחיינו המודרניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היחס שאני רוצה לקבל משאר האורגניזמים סביבי הוא של הערצה. אני רוצה שגברים יזרקו עלי את הכסף שלהם ונשים יזרקו עלי את גופן (איזה שוביניסט מגעיל אני!). האם זו זכותי? הלוואי. זכויות חייבות להיות הדדיות, ולכן הן מתקיימות רק מתוקף הסכם. לא ניתן לפגוע בזכות אם הזכות הזאת מעולם לא הייתה מוסכמת על שני הצדדים. גם אני לא לקחתי קורס בפרה-היסטוריה של הביולוגיה, וגם אני קראתי מאמרים וספרי מדע פופולארי בנושא בלבד, אך אני יכול להבטיח לך שאין הבדל בין אצבע האגודל של קוף מקוק לבין זו של גורילה (או אדם). היתרון הוא בגודל המוח, זה הכל. גם המילה "יתרון", למעשה, היא שגויה. אין שום יתרון בולט של המין האנושי על המקוק. שני המינים קיימים - מה שאומר ששניהם ברמת שרידה זהה. אי לכך, לא הייתה שום "פריצה קדימה" של אף-אחד - רק הפרדות דרכים. האב הקדמון של בני האדם שהתקיים לפני מאות מיליוני שנים, הוא אב קדמון משותף גם לכלבים, חתולים, ציפורים, לטאות, וסביר להניח שגם כמה דגים. מה שאפשר ללמוד עלינו ממנו, חייב להיות משותף לכל אלו (ואכן יש כמה דברים משותפים). לעומת זאת, האב הקדמון שלנו שהתקיים לפני 6 מליוני שנים משותף רק לנו, לשימפנזים ולבונובו - ממנו אפשר ללמוד על דברים המשותפים לשלושת המינים הללו. ויש הרבה מן המשותף. נכון, לא היו לאותו אב קדמון תנורי חימום, טלפונים סלולריים, מטוסי סילון או אינטרנט. אבל האינסטינקטים שלנו, הטבע הקבוע בנו - הוא היה קיים. הנטייה לאלימות ולהיררכיה הייתה קיימת אצלו והיא קיימת אצלנו - וכך גם התאווה לבשר. התעלמות מטבעו של האדם לא יכולה להביא לטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, בהחלט זכותך לרצות שנשים ישליכו עצמן עליך. אתה, כמוך כמוני וכן כל גבר, מצפה לכך יום יום בחייך ברמה זאת או אחרת של מודעות. אך אינך מצפה לכך כלל. בצורה דומה איני מצפה שיצור כלשהו יצא מגדרו על מנת לעשות את חיי קלים במידה שלא תיאמן ויקריב את ארוחתו האחרונה או את אשתו הראשונה למעני. אין פירושו של דבר שעליי להתעלם מכל צורך שלו. איני מצפה שאם יצור מורעב כלשהו יילך ברחוב ויראה לפתע את בשרי הורדרד ומתוך ייאוש יחשוב לאכול אותי, שאותו יצור יימלך בדעתו וימות ברעב על מנת להמנע מפגיעה בי. הייתי מבין, אך לא מצדיק. הייתי מתנגד. אך אך אני שואף לכך שאם לאותו יצור הייתה ברירה האם לאכול אותי אם לאו, היה בוחר שלא. ניתן להתווכח לגבי נקודת האיזון שבה אנו עוברים מאי פגיעה לפגיעה, אך זה אינו הויכוח בינינו. אתה מסרב להכיר בכלל בצורך להעניק יחס זה. יסוד הויכוח וההבדל בתפיסותינו,הינה מידת האמפטיה הבסיסית שלנו לאורגניזמים אחרים. שלי רבה יותר משלך, מסיבות כלשהן. מלבד הרגשה טובה - סיבה אנוכית כשלעצמה - התנהגותי אינה תורמת לי בכלום, איני מאמין שבבוא יום הדין אני אלך לגהנום ואילו אתה תרקב לך באש התופת. אני מסוגל להבין את עמדתך אך לעולם לא להצדיקה. ולנושא השני - התעלמות מטבעו של האדם הינו דבר שאתה מבצע יום ביומו. 200,000 איש עוסקים בכך מדי יום ביומו בישראל. קוראים לזה מערכת החינוך. למעשה המדינה בכלל וחוקיה בפרט הינן הגבלה בוטה של טבע האדם. ולסיום - איני טוען שאנו קרובים יותר לאבינו הקדמון קדמון, מאשר לאבינו הסתם קדמון. הנני מציין שאין עלינו לאמר "מה שהיה הווה, ומה שהווה יהיה". אם בעבר מכורח נסיבות ומקריות כזו או אחרת חיינו בצורה מסוימת אין עלינו להצדיק זאת כיום, כאשר התנהגות זאת מיותרת וחסרת משמעות כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הקשר ההפוך שאתה יוצר בין הצדקה לבין התנגדות - אם אני מצדיק משהו, אסור לי להתנגד לו, לדעתך. אני לא חושב שזה המצב - אני בהחלט מצדיק מעשי טרור של קבוצות המדוכאות ביד קשה ע"י כובשים (ולא ננקוב בשמות), אבל אני בהחלט חושב שמותר וכדאי לי להתנגד לפעולות טרור כאלה אם הן מופנות כנגדי. מותר לי להתנגד באופן אלים, וכדאי, חוץ מזה, גם לעשות נסיונות פייסניים יותר, כדי להפסיק את מעגל האלימות. האם יוסי גורביץ, שמצדיק הרג חיילים, צריך שלא להתנגד לרציחתו ע"י פלסטינאים כאשר הוא הולך למילואים? האם לדעתך הוא לא יתנגד? אני מלא אמפתיה לכל מיני יצורים, אבל יש לי יותר אמפטיה לאחי בני האדם מאשר לאחייני השימפנזים, או בני דודי הכלבים. אני גם לא חושב שהתנהגותי כדרך הטבע (היינו - רצוני לאכול בשר) פוגעת במי מהם יותר מאשר רצונה של הלביאה לאכול בשר פוגע (מוסרית) באיילה שהיא צדה. או נגדיר זאת כך - אני לא מכיר תרנגולת שמצפה ממני שלא אוכל אותה. אינני חושב שהחוקים הם מגבלה על טבע האדם. טבע האדם הוא לשמר את עצמו ולהיות חשדן כלפי אחרים - על כן, הוא מקבל את החוקים כדי שיוכל לשרוד, וכדי לשפר את סיכוייו להצליח ע"י שיתוף פעולה עם אנשים אחרים. איש לא כפה עלינו את החוקים, יצרנו אותם בעצמנו, ולכן הם טבעיים לנו. לאדם יש היכולת המופלאה ללמוד ולהתחנך, התנהגותו, הגם שהיא מושפעת מהגנים שלנו, היא גמישה באופן ניכר מהתנהגותן של מרבית החיות האחרות (היכולת לעבור אינדוקטרינציה, indoctrinability, הגדירו זאת בספר שקראתי לאחרונה). זהו טבעו של האדם. ואני טוען - מה שהיה משפיע על ההווה ומה שהווה ישפיע על מה שיהיה. ושוב אחזור על הטענה המרכזית שלי - כל נסיון להתעלם בגסות מטבעו של האדם, מבלי לספק לו חלופות (אסור לי לצוד או להכות אנשים אחרים ברחוב? בשביל זה יש מגרשי כדורגל!) יביא למרידה. יכולתו של האדם להתגמש היא מוגבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אני נאלץ לחזור לדוגמה בה השתמשתי כבר. איש רוצח את אשתו ביער ואין איש רואה ואין איש יודע. האם אתה מסכים למעשה זה? איני שואל מבחינה אנוכית גרידא, כי מבחינה זו מידת האכפתיות שלך למעשה זה הינה אפסית. האם באופן טבעי אתה מסכים למעשה כזה? האם אתה מסכים שיעשו אותו לך? וודאי שלא. ונחזור לדוגמה שאתה העלית - התעללות באחותך המפגרת פותחת פתח - תיאורטי והיפותטי לחלוטין - המאשר התעללות בסופו של דבר גם בך. אך ידוע לכולנו שהחברה מאפשרת בתוכה מידה רבה של התעללויות ואלימות ובכלל התעלמות בוטה מחוקיה במידה זו או אחרת. אתה טוען שהסיבה היחידה לכך שאינך מתעלל באחותך הינה שבדרך עקיפה אתה חורץ כך את גורלך. אך למעשה אין זה המצב. ייתכן בהחלט ותצא בלא כל עונש ממעשה זה. האם עדיין תראה אותו כמוצדק וראוי (תהא הגדרתך לכך אשר תהא)? אני רואה את החיידק שלידי כאחי המפגר עד מאוד. עובדתית הוא אכן כך. 90 אחוז מהדי.אנ.אי שלנו זהה. באם אני מאפשר התעללות חסרת סיבה בו, אני באופן עקיף מאשר (ברמה העקרונית בלבד כמובן, לא המעשית כפי שטרחנו עשרות פעמים להבהיר!) ליצור הרואה עצמו עליון אינטלקטואלית או פיזית ממני להתעלל בי. יצור זה ייתכן שאינו בנמצא, ייתכן שבנמצא בהמוניו ביקום וישנם בני אדם רבים אשר בהחלט רואים עצמם שייכים לקטגוריה זאת. אך איני מסכים לכך שיתעללו בי - לא רק ברמה המטריאלית, התנגדותי הינה גם ברמה המוסרית, אין להם כל זכות לעשות זאת לי. איני סבור שרצוני לשליטה עולמית וזיונים עד אין קץ פוגע ביצורי העולם באשר הם (מלבד כמה חיידקים טפילים במוחי, נקודה מעניינת כשלעצמה) אך מעשיי למימוש שאיפה זו פוגעים ועוד איך ואיני מממשם. ניתן לטעון שחוש המוסר שלי קיצוני לעומת מרבית האנושות (באופן יחסי כמובן), אך לדידי הוא אינו קיצוני כלל אלא אף בסיסי ומודחק. ולסיום בתור אדם אשר קם כל יום ב6 וחצי בבוקר, אני מוחה נמרצות נגד הרמיזה המשתמעת מדבריך ש10:16 בבוקר היא שעה מוקדמת מדי. לך אל הנמלה עצל ובלה בלה בלה (רק אל תדרוך עליה בבקשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אכן 90 אחוז מהגנים שלך זהים לאלו של חיידק כלשהו, אני ממליץ לך לקום כבר עכשיו ולהציע את עצמך כאובייקט מחקר במכון ויצמן. אתה ללא ספק פריצת דרך בגנטיקה. אצל מרבית האנשים, לא רק שאין להם 90 אחוז גנים משותפים עם חיידקים, אלא שיש להם פי כמה וכמה גנים מחיידקים, ומן הסתם רובם אינם יכולים להיות משותפים לשניהם. ב. יצורים הרואים עצמם עליונים על האנושות מבחינה פיזית או אינטלקטואלית לא יעצרו כדי לחשוב אם להרוג אותנו או לא, ובטח שלא יתעניינו בהסכם חברתי כלשהו, מה שאינו נכון באשר לאנשים אחרים - שלרוב יהיו מעוניינים בהגנת המדינה (קרי, ההסכם החברתי) מפני פגעים שונים. אתה אינך יכול *אלא* להרוג חיידקים. כל פעם שאתה לוקח אנטיביוטיקה אתה עושה רצח עם של חיידקים - ובצדק! הקיבה שלך היא מכונת הרג של חיידקים. כל פעם שאתה מרתיח את הברוקולי שלך, או מה שזה לא יהיה שאתה אוכל - אתה הורג חיידקים (אגב, כפי שציינתי למעלה - יש אישה שטוענת שהיא חיה על אוויר בלבד. למה שלא תנסה את שיטתה? יש לציין שגם היא הורגת חיידקים במליונים על בסיס יומיומי). אין דבר כזה "זכותו של יצור" שאינו מצוי איתך בהסכם על זכות זו. זכות ללא שיניים היא לא זכות - היא רצון שלך. אתה רוצה שלא יפגעו בך. יופי. מוות לנמלים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכוונתו של מר צוק הייתה שאחוז ניכר מה-DNA שלו זהה לזה של חיידק ה E. Coli למשל. האם זה אומר משהו לגבי המוסריות של שימוש בחיידים כמצע לניסויים מדעיים? נו, בזה אתם דנים. סליחה ושלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, אולי. לאדם יש יותר מפי 10 גנים מאשר לחיידק E. Coli, ולכן לא יתכן שאחוז גדול מהגנים של האדם זהים לגנים של החיידק. אולי אחוז גדול של הגנים של החיידק קיימים גם אצל האדם, אך אין בכך רבותא - שהרי מעולם לא שללתי את נכונות תורת האבולוציה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |