בתשובה לטל כהן, 05/01/04 23:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. דייוויד אירווינג, אם אינני טועה, הוא מכחיש-שואה מוביל; זה כשלעצמו לא אומר שדעתו המלומדת על צ'רצ'יל שגויה, אבל באופן אישי אני מתייחס לדעותיו בחשד רציני. בנושא הטענות על התבונה ביציאה למלחמה נגד גרמניה, יש כאן משהו שאני לא מבין בקשר למתדולוגיה של היסטוריונים. נניח שבשנות הארבעים המאוחרות ובשנות החמישים היה קונסנזוס בקרב היסטוריונים שצ'רצ'יל פעל נכון. מה יכול להביא היסטוריון, ארבעים שנה אחר-כך, לטעון ההיפך? איזה סוג של טיעונים הוא יכול להביא לחיזוק טענותיו? יכולתו להבין את הרוחות שנשבו ב-1939 ואת הניואנסים שהניעו אז מדינאים לפעול כפי שפעלו היא, לעניות דעתי, מוגבלת יותר משל קודמיו, לא טובה יותר. אם הוא מוצא ממצאים משמעותיים חדשים, עובדות שהיו ידועות אז לצ'רצ'יל אך לא להיסטוריונים ששפטו אותו מיד לאחר מכן, אני מבין. מכאן השאלה ששאלתי לעיל - יש ממצאים כאלה? כמובן שכאשר בוחנים החלטות של מדינאי הנובעות ממדיניות ארוכת-טווח ומהערכותיו לגבי העתיד הרחוק, אפשר לשפוט יותר טוב ממרחק זמן עד כמה הוא צדק. אבל ההחלטה לצאת אז למלחמה נגד היטלר נבעה משיקולים (יחסית) קצרי-טווח, לא מאיך שצ'רצ'יל שיער שגרמניה תיראה בשנות התשעים. לטעון *היום* שאתה מבין יותר טוב מקודמיך את הערכות-הסיכויים של צ'רצ'יל *אז*, ולכן ביכולתך להראות שהוא היה שונא-גרמנים ולא סתם מנהיג פרגמטי, לכך נחוצות ראיות של ממש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נסמן ב- y את המעמד הנוכחי של מנהיג או רעיון מסויים (פונקציה התלויה בזמן). המעמד הזה נקבע באופן מצטבר לפי הכתיבה הכוללת של הסטוריונים על הנושא, ולכן ברור שהנגזרת 'y מייצגת את הגישה הנוכחית אליו. מצד שני, כדי לקבל קרדיט באקדמיה צריך לחדש, ואת זה לא ניתן לעשות על-ידי הצטרפות למקהלת המשבחים או המגנים. מכאן שהנגזרת של `y, ההטיה הנוכחית באופי הכתיבה של הסטוריונים, פרופורציונלית ל- y-, דהיינו, מנוגדת למעמד הנוכחי. כדי להסביר את התנודתיות באופי ההערכה, נשאר לפתור את המשוואה הדיפרנציאלית y"=-cy. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנדנד לנצח? אז או שלא הבנתי את ההומור (כמקובל בעדתנו), או שאתה לא מייחס חשיבות מרובה למדע ההסטוריה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, אני לא באמת טוען שמידת ההערכה שזוכה לה צ'רצ'יל היא פונקציה גזירה פעמיים, וגם לא שקוראים לה y. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם תקרא את הבדיחה של עוזי כפשוטה, אין בה כדי ללמד על יחסו ל*חשיבות* של חקר ההיסטוריה, רק ל*איכות* של מחקר זה כפי שהוא נעשה כיום. ייתכן שעוזי סבור (כמוך?) שנורא חשוב לחקור את מעשיהם של מנהיגים היסטוריים, אך שיש בעייה רצינית באופן בו מחקרים אלה נעשים באקדמיה, תחת הלחץ של לפרסם ולחדש. זו, בעיני, שאלה לא לגמרי חסרת-טעם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |