בתשובה לליאור גולגר, 08/03/01 17:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי שיטת הממשל הישראלית (כמו שירשנו אותה מהבריטים) שרים לא צריכים להיות פקידים ביצועיסתים, (בשביל זה יש לכל משרד מנכ"ל) אלא להתוות מדיניות, ולתת גב ציבורי ופוליטי לאותם פקידים (שהם אלא שאמורים להיות פקידים חסרי פניות). לדעתי, עצוב שבראשות הממשלה החדשה עומדים שלושה ביצועיסטים מוכשרים ומתווי מדיניות כושלים, החל בפרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו (מחק את המיותר) דרך פואד וחוסר התיפקוד של משרד התקשורת וכמובן שרון עם מבצע שלום הגליל (אם כי יש דברים עצובים בהרבה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שבן-אליעזר הוא לפחות איש יחסי-ציבור מוכשר. אתה לא הכותב היחיד המייחס לו את תחלואי שוק התקשורת המקומי, בעוד שאותי הוא הצליח לשכנע לאורך כהונתו כי "האנשים הרעים" הם היועמ"ש ופקידי האוצר. התואילו לשפוך אור על העניין? (במחשבה שנייה - אם רק אותי הוא הצליח לבלבל, אז כנראה גם ביח"צ הוא לא מוצלח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועץ המשפטי ופקידי האוצר הם פקידים שצריכים לבצע את מדיניות הממשלה (כפי שהתוותה ע''י השרים וראש הממשלה), הקיפאון בשוק התקשורת (ולא רק בה), נגרם בעקבות העובדה שלא היה שר שניסה להתוות מדיניות, ולכן היו פקידים שניסו להיכנס לוואקום שנוצר (ולא הצליחו). כך שאפשר לומר שהם אכן היו ''האנשים הרעים'', אבל אפשר היה לעצור אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ"ש אינו "פקיד שצריך לבצע את מדיניות הממשלה". הוא גורם מגביל-מדיניות. הוא לא אמור לאפשר לממשלה לבצע את הבלתי-חוקי, כלומר במקרה זה - אם פואד רוצה "שהכל ינוע" (זו מדיניותו) חובתו של היועמ"ש למנוע ממנו להניע את הדברים בדרכים לא-חוקיות. הדרך החוקית עוברת דרך חקיקה בכנסת, ואת מצבה הפרלמנטרי של ממשלת ברק אין צורך להזכיר. למרות זאת, חקיקת תיקון 24 לחוק הבזק נמשכה בקדחתנות בשבועות האחרונים. כעת נראה שריבלין מבקש לקחת "פסק זמן". יש לקוות שמדובר בעיכוב קל ולא בהתחלה מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פקידי הממשלה מחויבים לחוק. אם שר האוצר היה מחליט לוותר על כל המיסים ולתת מיליון דולאר לכל אזרח, אז ''פקידי האוצר'' יהיו צריכים לעצור אותו, וזה לא עושה אותם פחות או יותר מפקידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהיועמ"ש אינו פקיד. טענתי שאין הוא מחוייב בראש ובראשונה ל"מדיניות הממשלה". היטבת לציין שגם מחויבותם של פקידי ממשלה אחרים צריכה להיות קודם כל לחוק. ההתבטאות שלך "לא היה שר שניסה להתוות מדיניות" אינה נכונה, לדעתי. ההמשך שלה, "היו פקידים שניסו להיכנס לוואקום שנוצר ]...[ אבל אפשר היה לעצור אותם", גם אם הרישא שלה נכונה (ואני אינני רואה את הדברים כך), הרי שהסיפא שלה אסור שתהיה נכונה: אסור שיהיה "אפשר לעצור" את היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, אם סמכותו של פקיד ממונה נובעת ישירות מהחוק, אזי ניתן "לעצור" אותו רק ע"י שינוי החוק או העברתו מתפקידו באופן חוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התנסחתי בזהירות מספיקה. לא צריך לעצור את היועץ המשפטי לממשלה (או כל פקיד אחר) כאשר הוא מבצע את תפקידו, אבל כאשר היועץ המשפטי לממשלה מנסה לקבוע מדיניות, אז צריך לעצור אותו (והכוונה, כמובן, היא לא למעצר משטרתי או לעצירה פיזית מאיזה שהוא סוג - אלא שהשר הממונה יקבע את המדיניות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - נכון, אבל לא ממש רלוונטי, כיוון שהיועץ בסך הכל חיווה את דעתו המשפטית לגבי האופן החוקי בו ניתן ליישם את המדיניות. במקביל - היועץ (באמצעות פרקליטות המדינה) ייצג את עמדת הממשלה בפני בג''ץ השכם והערב. היועץ לא קבע מדיניות במקרה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי עם זאת לסייג נימה העשויה להשתמע מדבריך, כאילו אי פעם התקיימה בפועל ההפרדה העקרונית בין השר הפוליטי למנכ"ל הביצועיסט וכו', לפחות לרמה נדרשת מינימלית. מאז ומעולם, עוד בתקופת המנדט ואם תרצה גם לפניה, פעלו פקידים גם על-פי נטיותיהם המדיניות ונאמדו פוליטיקאים גם על-פי "בולדוזריותם". דוגמאות יש למכביר: קציני צבא בריטים שפירשו בשטח פקודות לפי ראייתם הפוליטית - לרוב לרעתנו ולעתים לטובתנו ("הידיד"); "הפקיד" שאול מופז שהוא לפחות למראית-עין ביצועיסט מעולה, ועם זאת פועל במובהק ברוח משנתו המדינית; שמעון פרס כמנכ"ל משרד הביטחון; וכמובן - שרון. אם באמירה "פרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו" כוונתך שהתווית מדיניות כושלת משמעה חוסר עקביות מדינית מצד הפוליטיקאי, אינני מסכים איתך על כך. אני מפרש התווית מדיניות כושלת כחוסר הצלחה של פוליטיקאי פלוני לקדם את משנתו המדינית מול זו של עמיתיו, וחוסר עקביות מדינית כהיעדר מדיניות. אני לא חושב שקיים פוליטיקאי חסר מדיניות (דהיינו מושחת נטו) במדינה, לפחות במישור הארצי, אם כי אני פתוח להצעות (יהושע מצא?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לפחות לפי "כן, אדוני השר" ההפרדה מתקיימת בבריטניה... 2. כאשר כתבתי "פרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו" רציתי להראות מדיניות כושלת אותה הוביל פרס, אמנם אין הסכמה על אף אחת מהמעשים האלה, אבל מעטים יסכימו ששניהם לא היו שגויים. 3. לדעתי, פוליטיקאי שלא מנסה לקבוע מדיניות, אינו "מושחט נטו" אלא ביצועיסט שעלה (או ניסה לעלות) שלב במה שהוא ראה כסולם הקריירה שלו (על מנת לשרת את הציבור...). 4. גם פקידים יכולים להיות בעלי דעות, אבל הם צריכים לדעת שכאשר מדיניות השר הממונה סותרת את מדיניותם הם צריכים להתפטר, או לבצע את המדיניות באי רצון, או לשכנע את השר הממונה בטעותו. (וכמובן, שכשמדיניות השר היא לא חוקית/לא רציונלית/לא מעשית הם צריכים למנוע את המדיניות...) 5. הסיבה שההפרדה לא התבצעה היא ,לדעתי, בגלל כשלון הפוליטיקאים (ובעיקר בוחריהם) ולא בגלל הפקידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. מדיניות מבוססת על הכרעה ערכית, והכרעה ערכית אינה רציונלית. קל להמחיש זאת על דרך השלילה - אילו היתה המדיניות עניין רציונלי גרידא די היה לכנס ועידת מומחים לדבר, להציג בפניהם את כל העובדות הרלבנטיות, ולאחר התדיינות ביניהם היו מגיעים פה-אחד למסקנה בדבר המעשים הנדרשים. יתכן אמנם שהדרכים בהן מתכוון הפוליטיקאי לחתור אל מה שהוא תופס כרצוי אינן מעשיות, ואז על הפקיד להעיר לו על כך. הנחה מובלעת היא שלכולם יש ערכים אך לא לכולם רעיונות מעשיים באשר לאופן מימושם, בפרט כאשר הם נוגדים ערכים של אנשים אחרים, ולכן לא כולנו מתפרנסים מפוליטיקה. יתכן שמאותן דרכים משתמעת נכונות של אותו פוליטיקאי לרמוס ערכים אחרים בהם מאמין הפקיד (ואולי גם החברה), ואז על הפקיד להתנגד למדיניות הפוליטיקאי. כך אני מפרש את מקרה "מדיניות לא חוקית" שציינת, אחרת אני מתקשה למצוא לו מובן תקף. 5. לדעתי הסיבה שההפרדה לא התבצעה ולא תתבצע היא היותה "לא פיסיקלית" - זוהי אידאליזציה/רדוקציה נוחה של המציאות לפוליטיקאים, פקידים וציבור בוחרים. אני לא אומר שזו הנחת פשטות לא טובה - יתכן שניתן להסיק על פיה מסקנות תקפות שאחרת היו מובלעות בתמונה האמיתית המורכבת יותר. אבל לא ניתן לבוא בטענות למציאות על כי אינה מקיימת את הנחת הפשטות הנוחה לנו. אוך, "כן, אדוני השר"... מתי כבר יחזירו אותה לשידור? מי לדעתך רצח/ה אותו בסוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "כן אדוני השר" ניתן לראות ב-BBC Prime בימי חמישי בערב. נדמה לי שהשבוע שודר הפרק השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. כשאמרתי רציונאלית התכוונתי למקרה ששר מחליט ל"האיר את כל רמת גן בעלות של מנורה אחת..." (ציטוט לא מדוייק). כשאמרתי מדיניות לא חוקית התכוונתי למקרה ששר מחליט להוציא להורג את מתנגדיו הפוליטיים. 5. אני בא בטענות לבוחר הישראלי שלא משכיל לבחור בהתאם לדעותי (הנכונות תמיד, כמובן). בסוף "כן, אדוני השר" הוא נבחר לראשות הממשלה ומכהן בה בסדרת ההמשך "כן, אדוני ראש הממשלה" ששודרה בזמנו בערוץ הראשון, ואני מקווה ששידורים חוזרים שלה ישודרו בבי.בי.סי פריים לאחר סיום פרקי הסדרה המקורית (שמשודרת כל יום ב9 לפני "הפתן השחור" - מומלץ לאוהבי הומור בריטי...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיעותיך אינן נכונות תמיד, אלא רק באותם מקרים בהן הן זהות לדיעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא נרצח בסיום "כן אדוני השר". אתה מדבר על הטרילוגיה הבריטית ששידורה הסתיים השבוע בערוץ 23, ושבסיום הפרק האחרון שלה (שם הסדרה השלישית הוא "הפוסק האחרון")רה"מ פרנסיס ארקהארט נרצח, כנראה בהוראת אשתו. "כן,אדוני השר" היא קומדיה ובה לא היה קורה אירוע כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח... כפי שעוזי וייל כותב היום בנענע על 'הפתן השחור' (http://magazine.nana.co.il/thestory.asp?Storyid=1893) סוגת הקומדיות הבריטיות של פעם, והיום במידה פחותה (אם כי עדיין בעשרות מונים יותר ממקבילתה האמריקאית), הינה מקורית, שנונה ובלתי-צפוייה ובהחלט עלולה להגמר ברצח. ב'פתן השחור' עצמו, לפי מיטב זכרוני, הסצנה האחרונה בעונה הרביעית היא זינוקם מתוך תעלות מלחמת העולם הראשונה של גיבורי הסידרה אל מותם הבלתי-נמנע. הפרק האחרון הזה הוא עצוב יותר מרוב הדרמות "סוחטות-הדמעות" של השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת אומרת כנראה בהוראת אישתו, האם יש אפשרות שמישהו אחר תיכנן את הרצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיום "כן אדוני רוה"מ" - ולא "כן אדוני השר", כפי שתיקנו אותי לעיל - קוטל צרור יריות את גיבור הסדרה. בין החשודים ברצח - קבצן רחוב, עלמה נאה (שוטרת? לא זוכר), דובון מעונה, ועוד. כילד קט (ערוץ 2 הישן) אמנם נחרדתי קמעה מהסצנה שסיימה סדרה קומית בעליל זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ים האקר נרצח? אתה רציני? זה מופיע גם בספר או רק בסדרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לטובת הציבור מוטב להעביר את יתרת הדיון לערוצים חלופיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו מדברים על אותה סידרה, אז גיבוריה היו ג'ים האקר(שהיה שר המינהל ואח"כ ראש הממשלה) והאמפרי אפלבי (שהיה מנכ"ל משרד המינהל ומשרד רה"מ). האם על הסידרה הזו אתה מדבר? נ.ב אני מאוד אוהב את האייל, אבל ראיתי בו דיונים אידיוטיים ושוליים בהרבה, שלא הועברו לשום ערוצים חלופיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר שמות - קטן מדי כאמור. הפתיח לסדרה כולל סקרול על הדגל הבריטי, תמונת רוה''מ, וכו', ולבסוף הדגל הבריטי קרוע לגזרים, כשברקע מתנגן אחד ההמנונים הבריטיים, שבבורותי לא אוכל לזהות בשמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסדרה שאתה מתאר (עם הדגל וההמנון והרצח בפרק האחרון) היא לא "כן אדוני השר", והיא גם לא "כן אדוני ראש הממשלה" שהיא המשכה הישיר של הראשונה. מדובר בסדרה The New Statesman שכונתה בעברית משום מה בשם "פוליטיקאי קטן שלי". הכוכב הראשי שלה הוא ריק מאיאל המצוין, שכיכב בעוד הרבה סדרות בריטיות קומיות מעולות שמעולם לא שודרו בישראל. את הפוליטיקאי הקטן ניתן לראות בשידורים חוזרים בערוץ 6 בלווין, למי שיש, ואת אדוני השר אפשר לראות ב-BBC Prime בשעה תשע בערב כל יום בזמן האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |