בתשובה לארז ליבנה, 02/01/04 14:36
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 187803
האייל האלמוני • בתשובה לארז ליבנה יום ו', 2/1/2004, 18:01
שלושה: רבין, פנואלי ועדי שמיר.
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 187805
ארז ליבנה • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 2/1/2004, 18:28
וואלה.
שנים ממכון ויצמן ורבין מהיכן?
אודה לך אם תוכל להרחיב על העבודות שזיכו בפרס.
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 187808
האייל האלמוני • בתשובה לארז ליבנה יום ו', 2/1/2004, 18:40
מיכאל רבין (לשעבר אונ' עברית , כיום בהרווארד) - עשה הרבה דברים אבל מה שזכה בפרס היה עבודה מאוד מוקדמת על אוטומטים (שזה מודל חישובי מאוד בסיסי). אני לא זוכר בדיוק את הפרטים.

אמיר פנואלי (ויצמן) - המציא לוגיקה שעוזרת מאוד בניסוח וווידוא של נכונות של תכניות מחשב.

עדי שמיר (וייצמן) - אחד מתוך שלושת הממציאים של שיטת ההצפנה RSA, שהיתה הדוגמא הראשונה לשיטת הצפנת מפתח פומבי ועד היום היא הפופולרית ביותר.

ויש עוד כמה מועמדים/ות ישראלים שעלולים לזכות בפרס בשנים הקרובות.
ואם כבר 187809
אלון עמית • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 2/1/2004, 18:45
אז כדאי להזכיר גם את אבי ויגדרזון, זוכה פרס Nevanlinna המחולק במקביל למדליית Fields.
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 188218
קורא נבוך • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/1/2004, 17:37
ברוח הימים האלה ובהמשך לתיזה ה"קפיטליסטית" האם זוהי דוגמה לעשירון העליון ( של המחקר) שמופרד בצורה קיצונית מהעשירונים האחרים, או שהקצה מעיד על הממוצע?
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 188269
אלון עמית • בתשובה לקורא נבוך יום א', 4/1/2004, 21:46
במדעי-המחשב (ובמתמטיקה) - ה''עשירון העליון'' של המחקר איננו מופרד, ובוודאי לא מופרד קיצונית, מהעשירונים האחרים. יש חוקרים בכירים שזכו בפרסים בינלאומיים, חוקרים מצויינים לא פחות המפרסמים בעיתונים המובילים וזוכים להכרה ולהערכה (גם אם לא תמיד הפרסים משקפים זאת),יש צעירים מבריקים ומבטיחים, ובסה''כ יש, לעניות דעתי, רצף אמיתי של מצויינות לאורך שנים.

כך שהקצה בהחלט מעיד על הממוצע, לפחות במדעים אלה. דומני שגם בתחומים מסויימים בביולוגיה המצב דומה, אבל אני פחות מכיר. ובוודאי שיש מדעים אחרים בהם אינני מכיר כלל את המצב.
השיטה הקפיטליסטית למען המחקר 188406
דורון יערי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 5/1/2004, 13:40
אני לא בטח שפנואלי המציא את הלוגיקה הזו, מה שאני שמעתי זה שהוא הכניס אותה למדעי המחשב, הראה שכוח הביטוי שלה חזק וקישר אותה ליישום של אימות חומרה ותוכנה במערכות ראקטיביות (מערכות ראקטיביות = תוכנות שפועלות ללא הפסקה ומגיבות לאירועים חיצוניים, בניגוד לאלגוריתמים שמקבלים קלט, מבצעים עיבוד ויוצאים עם פלט).

הנושא קיבל דחיפה משמעותית כשנעשה בו שימוש מקיף בפרויקט הלביא.
כיום ברוב החברות הגדולות שמפתחות חומרה (בין היתר אינטל, מוטורולה, IBM) ישנן מחלקות שמשתמשות בלוגיקה הטמפורלית על מנת לאפיין ולאמת מעגלים, השימוש בתוכנה פחות נפוץ.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות