 |
אני לא אמרתי שאיש אינו צריך להיות בצבא ושלא צריך שיהיה צבא.
המציאות שהצגתי היא מציאות שבה אני חושש שלא יהיה טעם לצבא, כי לא יישאר לו על מי להגן.
בעוד התגובות המגנות על היורים מכיוון פוליטי מסויים באייל, הן די מאופקות, גם מצד אלה שניכר בעליל שהם די מרוצים מהירי, הרי שתגובות העם בפורומים שמייצגים כנראה רוב גדול יותר באוכלוסיה, אתה יכול למצוא צהלה ושמחה מעצם היום הזה שבו שמאלני נורה, ונראה שרוב הציבור לא מעוניין באמת בפרטים שכאן באייל מדוסקסים בהרחבה: במי בדיוק ירו, מה ראו החיילים, האם באמת נהגו לפי ההוראות והאם לא היתה דרך אלטרנטיבית (אני מן התמונות שראיתי סובר שיכלו לנהוג אחרת), ולמעשה, ב"אנרכיסטים שמאלנים" הוא היה מוכן לירות גם ללא סיבה.
לו הייתי היום בן 18 המועמד לשירות, הייתי מוצא מעט מאד טעם להגן על חברה שכוללת ציבור גדול כזה, ושכוחות פוליטיים וצבאיים הקרובים אליהם ברוחם, מכתיבים בה את הטון. את הקרע בחברה הישראלית לא גרמו אנשים כמוני או סרבנים, אלא אולי דווקא הפאשיזם הזה שקיים במערכת, המוציא מצד אחד את השמאלנים מחוץ לגדר, ומן הצד השני בונה התנחלויות. זה רוב העם, אני יודע, אני לא יכול להחליף אותו ומצד שני אין לי ארץ אחרת, ואולי אולי *זו* בדיוק הסיבה שאני כל כך מיואש ממה שקורה כאן, בצורה אגב דומה לימים של צבא רפול. גם אז הקונצנזוס הוציא אל מחוץ לגדר את כל מי שחשב אחרת, המילה "שמאל" היתה מילה גסה ובמשך השנים היה נדמה שמשהו השתנה, אבל מישהו, בשלוש השנים האחרונות, הצליח להחזיר את הגלגל אחורה ועוד יותר גרוע אפילו.
אני מיואש גם מאלה שמציעים לי "לרדת מן הארץ" שמוכיחים שלמרות ההשכלה שיש להם הם לא למדו דבר.
אבל אם יש דבר שאני יכול לעשות ובו לשרת את החברה הוא לתת דוגמה אישית בכך ש*דווקא* אשאר פה ואהיה לצנינים בעיניהם של אלה שלא מסוגלים לקבל דעות חריגות ולא בדיוק מבינים מה המשמעות של חברה דמוקרטית, שבלעדיה לדעתי אין זכות קיום למדינה, ובמידה והכיוון פה יימשך לסתימת פיות, פאשיזציה וקידוש הקונצנזוס והקונפורמיזם, עם קריאה לבעלי דעות שונות לרדת מהארץ, אז *אני אישית* לא אקרא לאף צעיר שלא לשרת בצבא (ומעולם לא עשיתי זאת), אבל צעירים רבים יעשו זאת על דעת עצמם. ואולי גם ירדו מהארץ, ההפסד יהיה כולו שלנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש