 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה כבר הנזק האיום והנורא שיגרם לנפשם של אותם פעוטות רכים? אני באמת לא מבין מה הנזק שיכול להגרם לאדם צעיר או מבוגר 1 מחשיפת יתר לפרסומות (כמובן כל עוד באוטו *אנחנו* מקליקים את העניינים). ובכלל, בלאו הכי הילדודוס סופגים השפעות גרועות הרבה יותר מצפיה בטלוויזיה 2. 1 ראה 2 2 עקרונית אני נגד טיעוני בלאו הכי אבל כנראה שההשפעות המצטברות של הטלוויזיה שיבשו עליי את דעתי באופן סופי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שנילדים נחשפים דרך הטלויזיה לאורח חשיבה שטחי ולהמון פרסום. אבל התאוריה ש'הם גם ככה רואים המון פרסומות, איך עוד פרסום יכול להזיק' מביא לטשטוש מוחלט של הגבולות. ויש גבולות. הם עוברים קצת לפני הכנסת פרסומות לתוך אמנות, וקצת לפני מסכי ענק ברחוב ופרסומות על בנינים, ואפילו קצת לפני ערוץ הילדים. כולנו ראינו פרפר נחמד. היום אם דודו היה מנסה להתקבל לערוץ הילדים היו בועטים אותו לרחוב, כי הוא לא חתיך בן 19.5. הילדים שלי ושלך יבלו את רוב השנים הראשונות לחייהם במחשבה על מה יש להם ואיך הם נראים, כי הטלויזיה והפסטיגלים למיניהם יוצרים עולם וירטואלי שמי שלא יפה - פשוט לא נכנס אליו. אם הנושא באמת מעניין אותך, קרא את no logo של נעמי קליין (הספר תורגם לעברית), ואני בטוחה שגם אתה תרצה להתחיל לכסח פרסומות עם ספריי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לכסח פרסומות בספריי'' - לא קראתי את ''נו לוגו'', אבל קראתי את ''שיבוש תרבות'', שממליץ על האסטרטגיה הזאת כדרך להילחם בדומיננטיות של התאגידים. לטעמי, זו דרך זולה, לא-יעילה וגם מובנת בעיקר ליודעי ח''ן. אז לפעמים מרססים על הפרסומות של קסטרו איזו ססמת אנטי-צרכנות. זה לא ממש מזיז לבחורה שרוצה להביט במעיל האדום היפה, זה לא מזיז לקסטרו וזה לא פותר שום בעיה מבנית בדרך שבה מתנהלים התאגידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והייתי אומר גם, שזה לא ממש לא תורם לפרסום של קסטרו. ''שוב רוססו אמש שלטי פרסומת של חברת קסטרו''. מי שהצליח עד לריסוס שלא לשים לב שחברת קסטרו (או כל שם אחר שעשוי להיות מפורסם ומרוסס) קיימת, עכשיו הוא בטוח ישים לב. ותודה בשם ההנהלה והתאגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאם לתרבות ה-Ready Made, הרבה יותר פשוט להדפיס על שקף את http://bdidut.com/consume/her2her.gif או את http://bdidut.com/consume/her2him.gif , ולהדביק במקום המתאים על הפרסומת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל ממתי הפסטיגל חזר להיות "אמנות"? זה שנים רבות שהוא לא כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר כאן http://bananot.com/articles/484 (איזו פדיחה, רפרנס לעצמי...) מציג אחת מתוך הרבה השפעות בעיתיות של הטלוויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו פדיחה, רפרנס ל''בננות''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה קורה גם במשפחות הכי טובות (קל וחומר...) אבל קח דקה וקרא את המאמר. אני חושב שהוא שווה הצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, ואתה צודק: היה שווה הצצה. אבל להוציא את הטלוויזיה מהבית לא בא בחשבון כלל. זה בטח יישמע פלצני להחריד, אבל מה לעשות, זה נכון: רוב הצפיה שלי היא בערוצים מרובי פרומו אבל מחוסרי פרסומות (יוצאים מן הכלל הזה הם שידורים מה NFL, אבל גם שם רוב הקטעים שבארה"ב מנוצלים לפרסומת מתמלאים בפרומואים ובזוטות אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובה גם לרוניכ) אני גם לא מקבל שלטלוויזיה יש השפעה כזו דמונית (מעבר לבזבוז זמן שניתן להשקיע במקומות אחרים). זה לא חוכמה להביא תאוריות כאלו שאינטואטיבית נשמעות הגיוניות, השאלה אם הן מגובות באיזשהוא מחקר השוואתי. מעבר לכך, ניסיוני האישי 1 מהווה דוגמא נגדית ולכן אני לא מקבל אוטומטית את הטיעונים הללו, מצטער. 1 בתור ילד שגדל בתקופת הטלוויזיה ללא פרסומות, אני יכול להעיד שהתחרותיות החברתית ה"טבעית" גרמה לי ולילדים שהכרתי, להתעסק במראה חיצוני, בגדים, רכוש וכו' (אבל לא "רק" בזה עסקנו). בהשוואה לאחותי הקטנה שכן גדלה בתקופת ערוץ 2 , הוידאו ושאר ירקות, אני לא רואה את ההבדל הגדול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |