 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסרט שלאגר גברי בנאי משחק אותה סטייל ג'ון טראבולטה מרמלה, המאוהב ביפיפית המועדון המקומי, עופרה חזה (בתו של פולי). כשהיא לא מסכימה לצאת איתו הוא הולך ברחוב החשוך ושר בדיכדוך ורחמים עצמיים (המלים משירונט) את "שיר בהזדמנות": כל העיר יוצאת קבוע רק אני יוצא אחרון ... חוץ מזה אני נמוך עומד או יושב זה אותו הדבר ... כל העיר הם עורכי-דינים ואני בכיוון של עד מדינה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנבעך האמיתי שם הוא זילברמן, שיוצא עם עופרה חזה המנוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאתה כותב את זה נשמע שהוא לא רק נעבעך, אלא גם נקרופיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נקרופיליה היא סוג של נעבעכיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |