|
מעבר לפנייה הישירה לקהל צעיר, שגם כך רגיש פחות להבדלים בין מציאות לפרסומת, מפריע לי טשטוש הגבולות בין מה שפעם נקרא ''בידור'' (או אפילו ''אומנות'') לבין יצור הכלאיים המוזר שמתקבל בפסטיגל. כבר התרגלנו שכוכבי הצגות ומופעי הילדים (כבר אין טעם לקרוא להם שחקנים) הם גם דוגמנים מסוג זה או אחר, אבל יותר מהכל הם כוכבי פרסומות. גם התרגלנו שכל סביבת המופע (האולמות, המודעות בעיתונות ואיזור המופע) מרוצפת בשלטי פרסומת אלו ואחרים. אבל שהפרסומות יהיו חלק אינטגרלי מהמופע - לי לפחות זה חדש, ואינני מתלהב מחידוש זה יותר מדי. ורק אציין בתוספת לדברי עמוס שזוהי ללא ספק תוספת לשאר מדיות הפירסום ולא בא במקומן, כך שאפילו לא יוסר מילינו נטל הפרסומות המוכר והרגיל.
|
|