|
אני חושבת שכל השטחים סובלים. להערכתי בדקו את נוירו ואימונו משום שבשטחים אלו היה לחוקרים הישראלים מעמד מוביל לפני עשרים שלושים שנה, ועכשיו הם התדרדו מאוד במעמד העולמי. העולם התקדם, אבל הישראלים המשיכו לדשדש במקום. יתכן שהעובדה שאנחנו ארץ קטנה החייבת שיהיו לה כאן מגוון מספיק של תחומי מחקר, אינה מאפשרת התרכזות בשטח אחד או שניים, והקצאת משאבים וכוח אדם כך שאפשר יהיה לשמור על הרמה המדעית בשטח הזה, יחסית לעולם. מכיון שבמדע של היום, למסת האנשים וכמות הכסף המושקעים בכל נושא יש השפעה לא מבוטלת על הרמה המדעית, הרי לכתחילה אין לנו סיכוי גדול. מכל מקום גם אם מה שאמרתי קודם נכון, אין ספק שניתן להעלות את הרמה המדעית שלנו על ידי הגברת התחרותיות מצד אחד, ושינוי מבנה המועסקים מצד שני. היום רובן המכריע של המישרות במחקר הן של מנהלי מעבדות. אין להם כמעט תקציב ללבורנטים, או לעובדים אחרים, מלבד סטודנטים. קשה מאוד לבנות מסורת מחקרית טובה כאשר האדם היחיד ששורד במעבדה לאורך זמן זה ראש המעבדה, כך שעליו מוטלות כל המשימות, דבר שאינו מאפשר התרכזות שלו בדבר האמיתי. בנוסף למבנה מועסקים לא נכון, ישנה גם שחיקה אישיותית של החוקרים- עד שאדם מגיע לקביעות (בסביבות גיל הארבעים- ארבעים וחמש) הוא כל כך מותש מהלחץ והפוליטיקה שכרוכה בעניין, שלפעמים נגמר לו הסוס, הוא מאבד עניין, ופשוט נח עד הפנסיה.
|
|