|
אכן אין תרגום של Finnegans Wake לעברית. לו ניחנתי בהרבה יותר היבריס, הייתי שולח ידי במלאכה.
שאלה טובה שאלת. הענין הוא שג'ויס לא ויתר על משחק המלים אפילו בשם היצירה. המקור הפשוט ביותר של השם הוא שיר-שתיה אירי מהמאה הי"ט, על אודות פועל בשם טים פינגאן ששתה מעט יותר מדי, נפל מסולם, נחבל בראשו ונראה כמת. בשיר מתוארת אשכבתו (Wake) של פינגאן, והכל שרים ועולצים, כמקובל באשכבות איריות. במהלך ההילולה, נוגע מעט משקה חריף בשפתיו של פינגאן, אשר מקיץ (שוב Wake) וקם לתחיה. מוטיבים של עלייה ונפילה, ושל מוות וחזרה לחיים, שזורים כחוט השני לאורך הספר. בנוסף למשחק המלים לגבי טים פינגאן, מחסיר ג'ויס את הגרש מהמלה הראשונה בכותרת, וכך מותיר לנו לתהות האם מדובר בפינגאן אחד או שמא בכל הפינגאנים, והאם מדובר באשכבה או שמא בקריאה (ציווי) ליקיצה.
מעבר לכל זה, ברמה אחרת קל למצוא משחק נוסף בכותרת – Finn-again, אשר מרמז על שובו של פין מק'קול, הגיבור האירי האגדי (שמתקשר להיות ליאופולד בלום אודיסאוס מודרני).
נאוקי, שתרגם את היצירה ליפאנית (פורסם בתחילת שנות התשעים), עשה לעצמו הנחה בענין הכותרת, ותרגם "פינגאנצו אוייקו", שזה כמסתבר תעתיק יפאני לשם דנן.
|
|