בתשובה לדינה, 28/12/03 19:52
שאלה קשה 186846
אביבית משמרי • בתשובה לדינה יום א', 28/12/2003, 21:05
קשה לענות במדויק האם האבוריג'ינים שחיים היום עדיין מאמינים באמת בדת המקורית שלהם. אינטואיטיבית, הייתי מניחה שהם מפרידים בין דת לבין מסורת - גם אם הם לא מאמינים שמוצא השבט שלהם הוא מהקנגורו או מחיה אחרת, הם עדיין רואים חשיבות גדולה בשימור המסורת. וגם אם הציור כבר אינו מסמל בעיניהם מה שסימל לאבותיהם, הציור הוא הם. למרות ההבדלים, אפשר לחשוב על חילול בית כנסת - זה עדיין מעשה שחורה ליהודים, מטעמים מסורתיים, גם אם הם לא יהודים מאמינים.

בכל אופן, חלק מהילידים נטבלו לנצרות - אבל לאור העובדה שהם מהווים רק 1%(!) מאוכלוסיית אוסטרליה, שמונה 19 מיליון איש, קשה עוד יותר להוציא מסקנות סטטיסטיות. 11% מהאוכלוסייה אינם נוצרים, אבל זה כולל כמובן יהודים ומוסלמים.

אגב, יש פה גם שאלה מעשית, ולא דתית - טיפוח המסורת הוא הברירה היחידה שנותרה לאבוריג'ינים בתנאים שאליהם נדחקו בידי האדם הלבן, ומבחינה זו הם מזכירים את האינדיאנים בצפון אמריקה. רובם חיים בשמורות, מעטים הצליחו לרכוש השכלה נאותה ולהתקדם, ולמעשה נושא התעסוקה/אבטלה הוא עדיין בעייה כואבת מאוד בקהילה הזאת (כפי שאפשר לראות מהמחקרים הראשונים כאן:
בגלל הפערים החברתיים הקשים, אבוריג'יני "שווה" מעט מאוד לחברה האוסטרלית בזכות עצמו, בפרמטרים של השכלה, תעסוקה והכנסה. אחרי ועידת הפיוס תמו המאבקים האלימים בין הילידים ללבנים, ונותרה בעיקר הדרך המשפטית לשוויון זכויות. ובמסגרת זו, הברירה הכמעט-יחידה של אותו אבוריג'יני היא לפעול בקבוצה, בקהילה, וזה אומר לשמור על המסורת. הילידים כמעט שלא הצליחו ליצור זהות נפרדת מזו המסורתית. הם נשארו על חבל דק, שמתוח בין הצורך לרכוש את הערכת הלבנים (והלקוחות) לבין תיפקוד כ"ליצנים של שמורות". מה באמת חושבים בלבם האינדיאנים שמבעירים מדורות ויושבים באוהלים בשביל התיירים הלבנים? חידה. ואם אבוריג'יני חושב שנגינה בדיג'רידו היא בדיחה, האם יש לו היכולת לקום ולומר זאת? כרגע, לא.

תשובה צינית לשאלה צינית :-)

לגבי הכנסיות שהזכרת, לא בטוחה למה התכוונת.
שאלה קשה 187268
דינה • בתשובה לאביבית משמרי יום ג', 30/12/2003, 20:47
לא התכוונתי לשום ציניות (לא כשכתבתי ולא בקריאה שנייה). אני חשבתי שאולי חל כאן תהליך דומה (חילון ואיבוד המשמעויות הדתיות (והשתמרות הערכים האסתטיים)) לזה:

קראתי פעם איזשהו מאמר של דן צלקה שסיפר על טיול בהולנד (עד כמה שאני זוכרת), שבמהלכו ביקר במספר כנסיות יפהפיות, אך ריקות ושוממות לגמרי. לאחר מכן, כהשתתף באיזושהי מסיבה מקומית, הוא סיפר זאת לפוליטיקאי מקומי מבין המוזמנים, וזה ענה לו שזה המצב ברוב הכנסיות ברחבי (ככה ככה...בכל זאת הולנד...) המדינה, ושרבות מהן מיועדות למכירה, שכן אין כסף לתחזק אותן או לשמר אותן (וכאמור, מבחינה דתית- אין גם בשביל מי). הן פשוט סיימו את התפקיד שלהן, ובתור אנדרטאות הן יקרות מדי לתיחזוק.

אחת מהן אפשר לראות כאן:
וגם הציטוט הבא מעיד על התופעה הזו (בעיקר בהולנד אולי):
In Amsterdam, the Dutch Reformed hierarchy is converting churches into luxury apartments to
pay its bills.
והוא לקוח מפה:
אז אני תהיתי אם לא מדובר פה באיזשהו תהליך פנימי של חילון - שכתוצאה ממנו המסורתיים מבין האבוריג'ינים כועסים על החילוניים יותר בגלל חשיפת האמנות לקהל הרחב, ושחלקו של "אדם הלבן" בחשיפת האמנות הוא בעצם שולי (של "מרוויח" מהצד ולא מחולל התהליך)).

האמת היא שעכשיו אני חושבת לגמרי אחרת. בכל מקרה, הדעה שלי קשורה יותר לדיון בעקבות החלק השני של המאמר, אז אני אכתוב אותה שם (יותר מאוחר).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות