בתשובה להאיילת המתפעלת, 28/12/03 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אג'נדה בידיעה חדשותית היא עלבון מקצועי, כן. על כן, לטעון שיש לי אג'נדה בפרסום העדכון הזה כפי שהוא, ובמיוחד לאור העובדה שלא הייתה לי כזו, זו האשמה, ואין קשר לאפולוגטיקה כאן. את יכולה להמשיך להשמיע ביקורת מכאן ועד טימבוקטו, התהייה שלי היא רק לגבי מה את מנסה להשיג עם הביקורת הזאת. אני יודע היטב מה משמעות אג'נדה. אג'נדה סטינג היא היכולת של התקשורת, אם לא להכתיב מה אנשים יחשבו, אז לפחות *על* מה הם יחשבו. את טוענת שאני, בהצמדת שתי הידיעות הללו, מדרבן אנשים לחשוב על שני הנושאים הללו כקשורים באופן כלשהו. ברגע שאת טוענת שמדובר כאן בכוונה מכוון, את מעליבה אותי כעיתונאי (דמיקולו ככל שאהיה), ואני מתקשה לעלוז ולשמוח על ההאשמה הזאת. אם יש לך בעיה עם זה, את מוזמנת גם להוסיף פפריקה לרשימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך, האם אפשר לעסוק בעיתונאות ללא אג'נדה? כיצד תחליט אילו פרטים חשובים ואילו אינם חשובים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פרסום עצמי חסר בושה) .דיון 845 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל כך הרבה עיתונאים בעלי אג'נדה. טרם הודפס עיתון ללא אג'נדה: "ידיעות אחרונות" מכתיב אג'נדה באופן מוצהר, "הארץ"? ודאי. ל"מעריב" אני לא מוכנה להתייחס באופן עקרוני. "הצופה" ועיתונים חרדיים מייצרים אג'נדה ברורה ומובהקת. "דבר" היה שייך ל"פועלים", "על המשמר" היה עיתון ה"קיבוץ הארצי" ו"מפ"ם", ובהיותם מזוהים עם פלג מסויים, אין ספק שייצרו אג'נדה שתאמה את הזרם שייצגו. את ההאשמות אתה מייחס לעצמך. ידי לא היתה במעל. לא קבעתי שהיתה פה כוונה, אמרתי שלעניות דעתי, השיקול היה מוטעה. אם אתה רוצה להיעלב מכל מי שחושב שהשיקול שלך מוטעה, ולראות בזה כתב אישום... זו בעיה שלך. אני לא מנסה להשיג שום דבר עם הביקורת שלי. ביקורת היא כלי לגיטימי להבעת דעות. בתור עורך, אני מצפה ממך שתבין את זה. אם אתה לא מסוגל להתמודד עם זה, זה באמת כבר לא ענייני. ואגב, אתה ביקרת דברים שאני כתבתי לא פעם (ע"ע סטרס, לדוגמה). אתה רוצה להגיד לי שניסית להשיג בזה משהו? מה בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תגידי שאת רוצה לטעון שהיה פה שיקול מוטעה. זו ביקורת שאני יכול לקבל. ''פרסום שתי הידיעות יחדיו זו החלטה הלוקה בשיקול דעת מוטעה'' - אם זה מה שהיית כותבת, הייתי אומר ''יתכן'', מסביר את השיקולים שלי בשקט ובנינוחות והיינו נפרדים כידידים. אבל את לא אמרת שיקול מוטעה, את אמרת שיקול זדוני, עם אג'נדה, כלומר שזו הייתה החלטה מכוונת לקדם סדר יום מסוים שאני דוגל בו. אותי, אישית, זה מעליב. וכשהערתי לך על סטרס אני ניסיתי לקדם את השימוש במילים ובביטויים שהשפה העברית מציעה לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שכתבתי, בפסקה 4 תגובה 186792 לטעון שיש לאדם כוונת זדון, זה דורש הוכחה. תוכיח בבקשה שיש לי כוונת זדון. ואם אתה מנסה לקדם שימוש בביטויים בעברית, כדאי שתיהיה עקבי, ושלא תשתמש בביטויים לועזיים בעצמך ותטען שזה נעשה בהומור, ולא תגיד שלכתוב מלה מסויימת בלועזית זה נורא "מכוער". זה, עאפס, לא ממש מעורר אמינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מדוברמן את מזכירה את הכלב הקטן של השכנים שנובח ונובח שעות בלי שיש לאף אחד, כולל לו עצמו, מושג על מה ולמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה מצידך להשתמש בשירותי הנביחה שלי, כשיש לך עניין בהם. וזה גם משמח ללמוד על העולם האסוציאטיבי העשיר שלך. גם אם אינך מבחין במגוון הצלילים והניואנסים של נביחת הכלבלב, אין להסיק מכך שלכלבלב עצמו אין אג'נדה (אם לנסות ולחזור לדיון המקורי) מתוזמרת היטב. ותודה שטסת ב''קפת-איירלינס''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |