|
בשביל מה אני כאן?
לאיראן מכרה ישראל נשק בעיקר משום שארה"ב לא יכולה היתה לעשות זאת באופן רשמי. "איראן-גייט" היתה מעין עיסקה סיבובית בה מוכרת ישראל נשק לאיראן מתוך הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, וברווחים קונה ה'סי איי אי' מישראל נשק למען צבא "הקונטראס" בניקרגואה (כמו במקרה של איראן, גם כנגד סיוע שכזה כבר נחקקו מספר חוקים ע"י הסנאט, ולכן השימוש בעיסקה סיבובית מסובכת שכזו) ומספר דיקטטורות רצחניות אחרות בדרום ומרכז אמריקה כמו פנמה, גוואטמלה, אל-סלבדור, ועוד. הנשק שנמכר ל"קונטראס" הגיע כולו מנשק שלל שנלקח מאש"ף בלבנון, על מנת להקשות על איתור מקורו. מעניין לציין (לטובת הבלבניסטים שבחבורה) שבשנת 1982 הביך שר הביטחון שרון את הממשל כאשר הצהיר כי ישראל מוכרת נשק לאיראן באישורה של ארה"ב, הודעה שקיבלה מאוחר יותר את אישורו של משה ארנס, השגריר בוושינגטון. ל'איראן-גייט' היו ספיחים רבים נוספים בארה"ב ובישראל. למשל, הנשק שהגיע לפנמה לידי מייק הררי, עוזרו הישראלי של נורייגה (וגיסה של דורית בייניש, מי שהיתה פרקליטת המדינה כאשר התפוצצה הפרשה ומונתה לחקור את השעיר לעזאזל יאיר קליין), המשיך את דרכו להונדורס במטוסי תובלה של קרטל הסמים הקולומביאני מדיין. בנוסף לכך המטוסים העמיסו בפנמה גם קוקאין, באישור וכנראה אף באבטחה של ה'סי. איי. אי.', אשר הקפיד להעלים עין מהברחת קוקאין לתוך ארה"ב ע"י ה"קונטראס".
באשר למכירת נשק למדינות אחרות, נראה לי שצריך מחקר אקדמי בשביל זה, ולא סתם הודעה באייל. אכן דרום ומרכז אמריקה היוו יעד מרכזי למכירות נשק ישראלי, במיוחד במהלך שנות השמונים תחת ממשל רייגן. ידועים במיוחד הם גם קשריה הטובים של ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אשר כללו מכירת נשק מתוחכם אשר שימש בפלישות למוזמביק ולאנגולה, עזרה למשטרת דרום-אפריקה בדיכוי התנועות אשר התנגדו לאפרטהייד, ואף תוכניות משותפות לפיתוח נשק גרעיני.עוד קודם לכן סייעה ישראל בנשק ובאימונים לצבא המלוכני באתיופיה, למורדים בתימן, לצבא והמשטרה החשאית של השאה באיראן, למשטרה החשאית של מרוקו, לצבאות של זאיר, ניגריה ואוגנדה (אידי אמין בתחילת דרכו), ואני מניח שחיפוש יסודי באינטרנט יכול להגדיל את הרשימה פי חמש לפחות. בגדול, שרותי הביון ותעשיית הנשק של ישראל שימשו תמיד כזרוע בלתי רשמית של ארה"ב במקומות שהאחרונה היתה מוגבלת מטעמים אלו ואחרים.
|
|