 |
אתה לא עושה הפרדה ברורה בין להבין מהו X, לבין לסבור ש-X קיים. לא יודעים בדיוק מהו אלקטרון, ומכאן אתה מפקפק בכך שאלקטרון קיים - אבל מכאן קל להגיע לאבסורד, כי אנחנו כבר יודעים שהאטומים הם לא "אטומיים" - אז אם אנחנו לא בטוחים שפרוטונים ואלקטרונים קיימים, איננו יכולים להיות בטוחים מהם אטומים, ומכאן שעלינו לפקפק גם בקיומם של אלה (וכמובן, אפשר להמשיך מעלה בשרשרת).
באשר לאלקטרונים, הרגשתי היא שהם כבר חצו את הסף, שאפשר להיות די בטוחים בקיומם. אם אתה חושב שעדיין לא (ולעומת זאת, אטומים כן), אין לי בעיה עם זה, זה מן הסתם עניין של הרגשה (אני מעדיף לסמוך כאן על הרגשה של פיזיקאים, אלו שממש עשו במעבדה את הניסויים הרלוונטיים).
אבל אם מה שגורם לך לפקפק באלקטרונים הוא תורת הקוונטים וקשייה, אז אני לא חושב שזה מוצדק. חשוב לזכור (ברור לי שזה ברור לך, אבל אחרים עלולים להתבלבל מקריאת תגובותיך) שקיומם של אלקטרונים, והתכונות העיקריות המגדירות אותם (אם גם לא כל דבר אודותם), אינם *מסקנה* של תורת הקוונטים. כל תיאורי הניסויים הסכמטיים כאן במאמר, למשל, הרי מתחילים מהנחה שאנחנו יודעים לייצר אלקטרונים, לשגר אותם למסלול, למדוד אותם וכו'. אפשר גם להטיל ספק בכל אלה - לשער שיש לנו שגיאה קונספטואלית שמתחילה כבר באיך שאנו מבינים את מכשירי המדידה ואת משגרי האלקטרונים ומחוללי השדה וכו' - אבל אני סומך על הפיזיקאים שבמידה שאפשר לעשות זאת ברצינות, אז הם כבר ניסו, שהרי תורת הקוונטים די רודפת רבים מהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש