בתשובה לרבקה ירון, 22/12/03 20:11
מספר נקודות כתגובה 185881
איני בטוח שהמילה המתאימה לתאר את דעותיו של ארז בעניין זה הן "מתנשאות", אך הן בודאי אינן מתקבלות על הדעת. רצח באמצעות התאבדות בתקופה האחרונה החל אצל השיעים בלבנון נגדנו ונגד האמריקאים. האמת היא שתקופה ארוכה לא הבנתי איך סוג מעשי הרצח הזה לא הועתק ע"י גופי הטרור הפלשתיניים שישבו אז בחו"ל, ועסקו ברצח בצורות אחרות.
תחילת השימוש שלהם בטכניקה כזאת החל בראשית "תהליך השלום" בתקופת רבין (גבר בתקופת פרס ונחלש בתקופת נתניהו), ואי אפשר להצביע על נקודת הזמן של ראשית "תהליך השלום" כנקודת זמן שבה היה משהו מיוחד ב"מעשינו בשטחים".
והאינתיפדה השנייה פרצה אחרי פסגת קמפ דויד ולא נבלמה בפסגת טאבה שם הוצע לפלשתינים בערך מה שהוצע להם בהסכמי ז'נבה. מה היו אז "מעשינו בשטחים" שגרמו לכך ?

עניין מצדה ממש לא דומה. אז לא דובר כלל בהתאבדות לצורך רצח (אולי מעשיהו האחרון של שמשון דומה יותר), אלא בהתאבדות כדי להימנע מגורל של עבדות קשה מלווה מלחמות גלדיאטורים בחיות טרף וכדומה, וגם אז אי אפשר לומר שזו הייתה התשובה היחידה. היה אפשר בכל זאת לבחור בעבדות, וישנם רבים וטובים היום שחושבים שהברירה הזאת הייתה נכונה יותר.
מספר נקודות כתגובה 185942
(היה לי קשה למצוא את התגובות הקודמות. אם לא דייקתי, עמך הסליחה.)

תודה על תוספת מעשה-שמשון - כך עולה מן הכתובים: לא הייתה לו דרך אחרת.
ותודה על תוספת ראייה אחרת, מפוכחת ופחות סופנית, על אודות מצדה. רק תזכורת: אנשי מצדה _לא_ בחרו בדרך אחרת.

אינני מתעלמת ממה שכתבת בתגובתך, דוב. ובכל זאת, בלי להיכנס לריבוי הנתונים שמעלים ומצטטים רבים וטובים ‏1: ראה בבקשה את תגובתי לעוזי ו., תגובה 185938. וכן, את תגובתו הנוספת של שוקי יואב, תגובה 185857 - לפי הבנת הנקרא שלי, שם הוא מתלבט באשר לכוונותיו של ארז לנדוור. (אגב: לא נכנסתי בכלל לראש המשורר - לא מצאתי לנחוץ "להיות ג'ון מלקוביץ"'.)

--
1 אני טובעת במאמרים (הקישורים שביקשתי בדיון "ובחרנו בחיים") ולא צפה אפילו. תוסיף את הקושי להגיע לחוף כלשהו (בגין סופות ימיות אדירות, הנושאות אגרופים ומטענים קשים מאוד מכל צד של הספקטרום הפוליטי - לרוחב, לאורך, לעומק, לעובי, לקצוות), ותקבל תמונה של מצבי כרגע...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים