|
||||
|
||||
א. נסמן ב- (b(x את רמת ההטיה של שופט x הנובעת מזהות המדינה ששלחה אותו (כלומר, זוהי ההסתברות שהוא יפסוק באופן שנוח לאותה מדינה, למרות שבתנאים אובייקטיביים היה פוסק אחרת). 1. לא צריך להגיע לרמת הפסימיות של "התיישרות דטרמינסטית" (כלומר, (b(x קרוב ל- 1), כדי לשלול את ההנחה ש- b(x)=0. 2. מותר לחשוד ש- (b(x אינו קבוע בין כל השופטים. יש שופטים הוגנים, ויש שופטים שאינם הוגנים. 3. מותר גם לחשוד שאחוז השופטים ההוגנים אינו קבוע בין המדינות. 4. אני מקווה שזו לא גזענות לחשוד שהאחוז הזה גבוה יותר במדינות שהמסורת המשפטית והדמוקרטית שלהן דומה לזו של מצריים. ב. קרוב לוודאי ששופט בבית-הדין הבין-לאומי יכול להתעלות מעל עולם התוכן שהוא מביא לכס המשפט, ולדון בכל מקרה לגופו של עניין. יכול. קצת נאיבי לחשוב שהוא תמיד רוצה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |