|
||||
|
||||
ספרי הלימוד היום מתחלקים לשני סוגים, ספרים וחוברות: - חוברות משמשות לצמצום השימוש במחברות ונועדו להבנתי להוריד מהילדים את עומס הכתיבה. השלמת משפטים זו דרך טובה למנוע מהילד לדעת לכתוב משפט שלם בעצמו. בחוברות ישנן הוראות כמו: "צבע", "גזור והדבק" (להבנתי רוב ההוראות נועדו למנוע מצב של העברת החוברת לשימוש נוסף) - ספרים הם חוברות עבות שעולות *קצת* יותר כסף ומכילות פחות הוראות השחתה עצמית - אבל לא אפס הוראות כאלו. * סיכום הצעה ראשונה: אין לצייר בספרים או לגזור אותם - בשביל זה יש חוברות. יש להמנע משימוש מופרז בחוברות. (בערך מחצית מההוצאות על ספרי לימוד) * הצעה שניה - להפחתת עלויות ספרי הלימוד: אין לאשר ספרי לימוד לשימוש בבתי ספר, אלא לאשר תוכן של ספר. אחרי אישור כזה כל הוצאה לאור המעוניינת בכך יכולה להדפיס את הספר תוך תשלום תמלוגים (בגובה שיקבע ע"י משרד החינוך) למחבר. לדוגמא - אטלס - לא יתכן שיאושר אטלס שלם כספר לימוד כאשר רק 5 מפות מתוכו יהיו בשימוש במהלך כל שנת הלימודים. אם יאשרו רק את תוכן החומר הרלוונטי - מיד יצאו לאור חוברות דקות שמכילות רק את המפות הרלוונטיות. * הצעה שלישית - להקלת העומס מגב הילדים: את כל ספרי הלימוד יש לעצב בגודל מסויים קבוע (או מספר גדלים מסויימים) ולהגביל אותם במשקל. כאשר יש במקצוע מסויים דרישה להרבה חומר - יש להדפיס את ספר הלימוד במספר חלקים. * הצעה רביעית - בחירה מאוזנת של חומר הלימוד: כיום מי שמקבל אישור לספרי לימוד הוא בדרך כלל מפקח עם הרבה וותק - כנראה שזה לא קשור לקשרים שלו במשרד החינוך אלא למקצועיות שלו, אבל בכל זאת: יש להכריז על קריטריונים ברורים ולתת לוועדה אקדמית כלשהי להחליט האם ספר מתאים או לא. |
|
||||
|
||||
מדוע פשוט לא לעבור להשאלת ספרי לימוד על ידי בית הספר לתלמידים, תמורת דמי פיקדון מצד ההורים? גם יותר זול, גם מעודד את ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם על ידי כך שיקפידו שהילדים לא ישחיתו את הספרים. |
|
||||
|
||||
כי כשבדקתי את האופציה הזאת, גיליתי שיוצא לי יותר זול לקנות את הספרים. כל הספרים ביחד עולים 520 ש"ח, מתוכם 260 עבור חוברות שאי אפשר לשאול. ודמי הפקדון הם 240. רוב הספרים כוללים גם הוראות כמו: "צבע בכחול את החפצים הקשורים למים" - כך שההמנעות מהשחתת הספר די קשה. |
|
||||
|
||||
כאב לשני ילדים בגילאי בית ספר, אני מחזק את דבריו של גדי. מתקבל הרושם שכל שיטת הלימוד נגזרת (תרתי משמע) מהצורך לתכנן חוברות שאינן ניתנות לשימוש חוזר. ניסיתי לשכנע את בני לכתוב את התשובות במחברת דפרון רגילה, כדי לשמור על שלמות החוברות, אבל הנסיון נכשל בינתיים ( לחץ חברתי וגם הסתכלות מעט עקומה מצד המורה). בכלל בבית הספר של בני יש נטיה להתרכז בצורה ולא בתוכן. הם צריכים לבוא עם "קלסרי חלון" או איך שזה נקרא, כדי לתייק דפי פוליו שהם מייצרים. מה רע בסתם מחברות? |
|
||||
|
||||
זה גם הרושם שאני קיבלתי מתגובותיכם. כנראה שיש לא מעט כסף בתחום הציוד לבית הספר ומישהו בהחלט גוזר כמה קופונים. ואני אוסיף: חבל. נראה לי שמוכרים את ההשכלה של הדור הצעיר תמורת נזיד עדשים. כנראה שנשאר לי רק להציע להפעיל גם את מפעל ההזנה כדי להיות מסומן כאויב הציבור מספר אחד. אני אנחש שבחינוך העצמאי זה לא כך וההורים לא נדרשים להוציא סכומי עתק על ציוד לימוד מתכלה. |
|
||||
|
||||
סתם עוד דוגמא לריקבון. לביה"ס של הבת שלי הועבר תקציב עירוני של 40 אלף ש"ח לקניית ציוד מחשבים. יחד עם הודעת התקציב הועברה הצעה "מוזלת" לקניית מחשבים דרך חנות מסויימת כמובן עם איזכור שזו קנייה מרוכזת ודרך הנחה של העירייה וכו' וכו'. שכן שלי שהוא רואה החשבון של בית הספר עצר את ההזמנה ופנה אליי לבירור קצר. את אותם המחשבים יכולנו לקנות ב-30 אלף שקל במקום 40. |
|
||||
|
||||
כשבאתי להעביר סדנת כתיבה יוצרת לתלמידי כתות ג'-ו' גיליתי לתדהמתי שהדברים שנשאלו שוב ושוב זה "האם צריך לכתוב כותר לסיפור"? "צריך לעשות שער"? "אישה מחברת צריך להביא"? וכד'. מישהו מטרטר לילדים האלה במוח עם צורה במקום עם תוכן. |
|
||||
|
||||
מה זה "אישה מחברת צריך להביא"? ואתה בטוח שהם אמרו "כותר" ולא "כותרת"? אני, אגב, מאוד בעד לכתוב כותרות לדברים. אני לא יכול להתחיל לכתוב עבודה (או מאמר לאייל) לפני שיש לי כותרת טובה. בוז לי. |
|
||||
|
||||
כמובן צ"ל "איזה מחברת צריך להביא" ו "כותרת" ולא "כותר". ולגבי חשיבות הכותרת: ראשית, אני מזכיר לך שמדובר בסדנא לכתיבה יוצרת, וכשכותבים סיפור הרבה יותר חשוב לכתוב אותו ולא את הכותרת. שנית, בעיני גם בכתיבת מאמר או עבודה אקדמית, הכותרת מתנסחת יחסית מאוחר, והיא בעיני יותר בבחינת "צורה" מ"תוכן" (ויעידו על כך מאמרים באייל שסופר כי כותרתם השתנתה ממש ברגע האחרון). |
|
||||
|
||||
כן, אני הוא זה שבד"כ משנה את הכותרת, כי כותרת זה דבר מאוד חשוב, לטעמי. גם סיפור אני לא כותב לפני שיש לי כותרת טובה עבורו. למעשה, בד"כ תהליך כתיבת הסיפור שלי מתחיל ב"המממ... XXX נשמע כמו שם מצויין לסיפור", ואז אני ממציא סיפור שיתאים לכותרת. למעשה, אני יכול למלא מגירה שלמה בשמות מצויינים לסיפורים שלא כתבתי. בימינו אני מנסה לתקן את זה לגבי שם אחד שלא יסולא בפז: "אי-האפשרויות הן בלתי מוגבלות". אפילו יש רעיון לסיפור, אבל אני לא יודע לכתוב אותו בינתיים. אגב, באנגלית השם נשמע יותר טוב. לא חשוב. סליחה. |
|
||||
|
||||
ואני כותבת את הסיפורים בד''כ מאיזשהו מקום באמצע. והשם - ממש ממש בסוף. |
|
||||
|
||||
ב"מבדק1" על נושא "המים" אצל כיתות ד, נתבקשו הילדים לבחור מושגים ולהסבירם במילים שלהם. אחד הילדים בחר את המושג "נקודת רתיחה" והרי הסברו: "הטמפרטורה שמעליה החומר נהפך לגז" המורה הורידה לו נקודה ו"תיקנה" ל: נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס החומר נהפך לגז. אגב, הגדרה של נקודת קיפאון כ" הטמפרטורה שמתחת לה החומר נמצא במצב מוצק" זכה לתיקון דומה. הייתכן שמורה למדעים אינה מבחינה בין נוזל למים? 1 כמו מבחן, רק יותר מודרני. |
|
||||
|
||||
בכיתה ביסודי, המורה (לא למדעים) התווכחה עם תלמיד שטען שכדה''א סובב את השמש, כי ידוע שההיפך הוא הנכון. |
|
||||
|
||||
ובכיתה ג לימדו את אותו הילד שהסיבה שבקיץ הימים יותר ארוכים היא שהשמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר. |
|
||||
|
||||
מה, זה לא נכון? |
|
||||
|
||||
אברהם לינקולן נחשב לאדם גבוה באופן יוצא דופן. פעם הוא נשאל בקינטור : " מהו אורך טוב לאדם" והוא אמר "כל עוד הרגליים מצליחות להגיע לריצפה, זה בסדר". |
|
||||
|
||||
ובכיתה ד לימדו את אותו הילד שבצפון הטמפרטורות קרות יותר כי הצפון נמצא קרוב לקרחונים. |
|
||||
|
||||
ושכחתם לספר שיש רוח כי העצים מתנועעים כמו מניפה. |
|
||||
|
||||
ולמה העצים מתנועעים? בגלל המגע הבלתי פוסק של כנפי הציפורים בענפי העצים. |
|
||||
|
||||
אגב, זאת שאלה טריקית, הרוח היא קבועה פחות או יותר, אז למה העצים מתנועעים ולא עומדים בשיפוע קבוע? שמעתי על שתי הצעות להסבר: האחד- שינויים קלים במהירות הרוח מתאימים לקצב ההתנדנדות הטבעי של העץ ( כמו החיילים שצועדים על גשר). הסבר שני: התנתקות מחזורית של מערבולות (וורטקסים) מגזע העץ. אני מאמין שההסבר השני הוא הנכון, למרות שלא עשיתי את החשבון. |
|
||||
|
||||
כשיש רוח חזקה ואחידה בכיוון מסויים העצים אכן כפופים ולא מתנועעים כלל. ההתנועעות מתרחשת כאשר הרוח אינה קבועה ואחידה במהירותה וכאשר נוצרת דעיכה קלה בעוצמת הרוח גזע העץ (הנאבק לשוב לתנוחתו הראשונית) זע בכיוון ההפוך. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? שמעת על גשר טאקומה? |
|
||||
|
||||
והגשר קשור לעצים... איך בדיוק? |
|
||||
|
||||
it was discovered that winds through the Tacoma Narrows caused vortex shedding on the bridge, which then induced resonance in the bridge, causing it to sway and buckle dangerously in windy conditions.
|
|
||||
|
||||
ובכל זאת, מה הקשר בין גשר תלוי לעץ? |
|
||||
|
||||
בהנחה ואתה לא סתם צוחק: היו שתי השערות בתגובה 202737 ללמה עצים מתנדנדים ברוח חזקה: האחת- הרוח מלכתחילה אינה קבועה ואנחנו רואים את תגובת העץ לשינויים במהירות הרוח. זה גם ההסבר שאתה נתת ( או לפחות *רוח* הדברים1). השניה- (שאותה נתתי רק בקיצור) רוח קבועה וחזקה הנתקלת במיכשול יוצרת מערבולות מאחורי המיכשול. המערבולות האלה ניתקות מהמיכשול, ונסחפות במורד הרוח, ואז נבנות מחדש מאחורי המיכשול וחוזר חלילה. כל מחזור כזה של התנתקות ובניה מחדש יוצר כוח שפועל על המיכשול. אם המיכשול הוא גמיש, כמו עץ או גשר תלוי, נוצרות תנודות. לסיום נתתי קישור למקרה מ*החיים* שם אירועים כאלו קרו ותועדו היטב. מכיוון שבתשובתך תגובה 204007 היית נחרץ לגמרי בהקשר להשערה הראשונה, חשדתי שאינך מכיר את ההסבר השני, ושאולי, לאחר שתשתכנע בהיתכנות שלו, תרצה או לשקול שוב את תשובתך, או לגבות אותה מעט יותר ( ז"א, בחישוב). 1 אני כזה נרד שלא יכולתי להתאפק. |
|
||||
|
||||
עתה הבנתי. מן הסתם ייתכנו שני הדברים, משום שהגמישות (היינו, התנגדות ויכולת חזרה למצב מקורי) משחקים תפקיד בשני התסריטים. לאור ידיעותי במדעים, ייתכן וזה המקום להכניס בסוד הדברים אדם המבין בנושא. |
|
||||
|
||||
גם מטוטלת מתנדנדת תחת כוח קבוע. |
|
||||
|
||||
הסבר ופרט? |
|
||||
|
||||
על מטוטלת פועל כוח המשיכה כלפי מטה. אם נזיז את המטוטלת מנקודת שיווי המשקל שלה (נניח ימינה) הכוח הנורמאלי לכוח המשיכה יכיל רכיב אופקי שימשוך את המטוטלת לחזור לנקודת שיווי המשקל. העניין הוא שהרכיב האופקי הזה מאיץ את המטוטלת (לכיוון שמאל) כשהמטוטלת תגיע לנקודת שיווי המשקל תהיה לה מהירות מסויימת (שמאלה) ולכן היא לא תעצר בה אלא תחלוף על פניה. ברגע שהמטוטלת תעבור על פני נקודת שיווי המשקל הכוח יתהפך (ויתחיל לפעול ימינה) ויאיט אותה עד לעצירה בנקודה כלשהי (משמאל לנקודת שיווי המשקל). ברגע העצירה, פועל על המטוטלת הכוח המחזיר (הפעם לכיוון ימין) וגורם לה שוב להאיץ לכיוון נקודת שיווי המשקל, לחלוף על פניה ולהעצר איפשהו מצידה השני. אם נבטל את החיכוך המטוטלת לעולם לא תעצר. אם נסתכל על הרוח כעל כוח קבוע שפועל על נקודה מסויימת בעץ ועל האלסטיות שלו ככוח מחזיר יכול להיות שזה יהיה שקול למצב שבו נקודת שיווי המשקל היא מצב שבו העץ נוטה בזוית מסויימת (ואז הכוח שהרוח מפעילה מתאזן עם הכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה) אבל בגלל שכשהרוח התחילה העץ היה זקוף (כלומר לא בנקודת שיווי המשקל החדשה) הוא יתחיל להתנודד סביבה.2 ההצעה הזו בעייתית מכמה סיבות: 1. היא דורשת שנראה גם שהכוח המחזיר (שילוב של הכוח שהרוח מפעילה והכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה כדי להחזיר אותו למצב הזקוף) מתנהג בהתאם לדרישות (כלומר הכוח המחזיר גדל ביחס ישר למרחק מנקודת שיווי המשקל). 2. חיכוך עם האויר הוא תנאי הכרחי לכך שהרוח תפעיל כוח על העץ ותזיז את נקודת שיווי המשקל. מצד שני כוח חיכוך כזה אמור היה לדכא את כל התהליך (חיכוך יהיה תמיד מנוגד לכיוון התנועה וישאף להקטין כל מהירות של המערכת לקראת סטטיות מלאה). אנחנו לא יכולים מצד אחד לטעון שהחיכוך הוא זניח ומצד שני לטעון שהוא המניע של התהליך. 3. על פי המודל הזה העצים היו צריכים להתנדנד סביב נקודת שיווי משקל שאינה מצב של עץ זקוף ולא ניראה לי שזה המצב בפועל. 1 זה נכון רק אם נבטל את החיכוך. |
|
||||
|
||||
הניתוח שלך לא טוב בעיני משתי סיבות: האחת- הרי לא ביטלנו את החיכוך. השניה- בסופו של דבר, הניתוח שלך מתבסס על כך שהרוח שינתה מהירות מ 0 למהירות סופית. והרי נגד זה ניסית למחות, לא ? רצית להראות שגם רוח במהירות *קבועה* גורמת לתנודות. דווקא ההנחה שכוח מחזיר קיים והוא פונקציה כלשהיא של המרחק נראית לי סבירה מאוד. |
|
||||
|
||||
דיברתי על רוח במהירות קבועה אלא שהנחתי שהרוח התחילה בנקודת זמן מסויימת. לגבי החיכוך, נידמה לי שניתן, אם מתיחסים לרוח חלשה למצוא איזשהו מודל שבו זה בכל זאת יעבוד. |
|
||||
|
||||
אז אציע לך מודל חליפי: היתה רוח קבועה והיא *הפסיקה*. גם עכשיו, לשיטתך יהיו תנודות, אבל *ללא רוח*. אז מה למדנו? שמטוטלת מתנדנדת בכוח חיצוני קבוע, גם שהכוח הוא אפס. זה בוודאי נכון ( עד שהטרזיאנט ידעך בשל חיכוך), אבל לא בדיוק קשור לשאלה. השאלה המדויקת צריכה אולי להיות- מה גורם לעצים *להתחיל*, ואחר כך *להמשיך* להתנדנד ברוח. |
|
||||
|
||||
אם הרוח עוצרת, החיכוך יעצור את התנדנדות העץ כעבור זמן מה. למה החיכוך לא עוצר את התנדנדות העצים גם כשיש רוח? שני ניחושים: 1. הרוח לא באמת קבועה (בכיוון ובכוח, מערבולות) ולכן נקודת שיווי המשקל משתנה. 2. העלים שעל העץ משנים את הזויות שלהם ולכן את "כמות הרוח" שהם תופסים ולכן גם אם השינויים ברוח הם קטנים הרוח שהעץ רואה משתנה ללא הפסק. את הניחושים ששלו מחזקת העובדה שכשהרוח חזקה ואחידה אתה יכול לראות את העצים נוטים ולא מתנדנדים. |
|
||||
|
||||
לי ולך יש ניסיון אחר לגבי התנהגות של עצים ברוחות חזקות. בכל אופן, ניחוש 1 שלך מחזיר אותנו לתחילת הפתיל תגובה 202732. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לותר על 1 ולהישאר עם 2 לגבי רוח לא חזקה. |
|
||||
|
||||
פחדתי שתגיד את זה. ולמה העלים משנים את כיוונם ולא נשארים באותו כיוון (זכור-הרוח קבועה)? |
|
||||
|
||||
בנקודה הזו מידת ההתענייניות שלי בתופעה מגיעה לקיצה אז אני אאשים את המיבנה האוירודינאמי הקלוקל של העלים, בעיקר בגלל שאין לי מושג באוירודינאמיקה. מזכיר קצת את אלוהים לא? |
|
||||
|
||||
תאשים את המבנה האירודינמי הקלוקל של העץ כולו, ותחסוך שלב אחד. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין באוירודינאמיקה וכבר הרבה זמן לא יצא לי לבחון בפירוט את צורת ההתנדנדות של העצים ברוח אבל ניראה לי שמערבולת אחת גדולה (שמיצר גוף אחד גדול כמו עץ) תגרום לו להתנדנד בצורה הרבה פחות כאוטית. |
|
||||
|
||||
גם אני כבר שכחתי כמה ספרות היו בשנה כשלקחתי את הקורס באווירודינמיקה, אני רק זוכר בדיוק את הצבע של הסוודר של המרצה (מין סגול כל כך עז שהיה נשאר קצת ממנו באוויר כשהוא היה הולך). אבל אני די בטוח שעץ ברוח מייצר המוני מערבולות, בכל מיני גדלים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני אף פעם לא למדתי אוירודינאמיקה אבל יש הרבה דברים אחרים שכן למדתי ואני לא זוכר. לגבי מספר הספרות בשנה, באזרחי זה בדרך כלל 4. בעברי המספר אמנם משתנה מפעם לפעם (למשל עכשיו זה התשסד אבל לפני כמה שנים היה התשס, וגם יש אנשים שמותרים על הה' שבהתחלה) אבל אילו אינן ספרות אלא אותיות. לגבי המערבולות, זה כנראה בגלל שיש לו הרבה עלים וענפים. |
|
||||
|
||||
אז אם יש מערבולות הרוח לא קבועה, מש''ל. חוץ מזה, אתמול ראיתי רמזור מתנדנד ברוח. |
|
||||
|
||||
גם בקומות הגבוהות של גורדי שחקים אפשר להרגיש את התנודות. די מפחיד. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שגם גופים פשוטים למדי מייצרים שלל מערבולות סבוכות בתנאים הנכונים (מספר ריילי או משהו), והתנאים בדרך כלל נכונים אם לא מתאמצים במיוחד. |
|
||||
|
||||
ריינולדס (ריילי זה לקונבקציה). |
|
||||
|
||||
כל מי שמדד אי פעם זרימה (של גז או נוזל) באמצעות מכשיר מדף מטיפוס ''וורטקס'' יודע על מה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
בטח, וכל מי שהשתמש במדחום כספית יודע על מקדמי התפשטות, וכל מי שהכין פודינג (או ביצה קשה) מבין בפולימרים. |
|
||||
|
||||
מה, הוא לא? |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שאני לא. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר כנראה על ילד אחר. |
|
||||
|
||||
כולנו ילדים של החיים. או של אמא אדמה. |
|
||||
|
||||
אפילו אם אתה צודק, אנחנו לא *אותו* ילד של החיים. |
|
||||
|
||||
הילד הזה הוא אני (והילד ההוא הוא עני). |
|
||||
|
||||
אי לך, בדלן. |
|
||||
|
||||
אבל הסבירו לך איך זה שכשמתקרבים לשמש ע"י טיפוס על הר גבוה דווקא נעשה יותר קר? (תשובה: כי בלילה המקום הזה יותר רחוק מהשמש, ולכן הוא מתקרר יותר ולא מספיק להתחמם ביום. אה.) |
|
||||
|
||||
חשבתי שזה קורה כי השמש נמצאת יותר נמוך מהפסגה של ההר. |
|
||||
|
||||
העמקים מתחממים גם מהשמש הישירה וגם מהקרניים המוחזרות ממורדות ההר. הפסגה לעומת זאת מתחממת רק מהקרניים הישירות, ולכן היא קרה יותר. |
|
||||
|
||||
ולאטמוספירה אין תפקיד בהבדל הזה (בפסגות האויר דליל יותר, בעוד בעמקים יש יותר "חממה" אטמוספירית המסייעת לחום להצטבר?). ומה קורה בירח או במרקורי, שם החשיפה לקרניים היא הרבה יותר ישירה (האחרון גם קרוב יותר לשמש)? מה עשויים להיות שם ההבדלים בחום בין ההרים לעמקים? |
|
||||
|
||||
כתבתי עמוד שלם של שטויות, אבל נמחק לי ואין לי כוח לשחזר. נא לחייך כאילו יש כאן הסבר מנומק היטב על אי נכונותה של תיאורית האטמוספירה. תודה. |
|
||||
|
||||
מישורים שהם לא עמקים לא ליד הרים ולא מקבלים קרינה חוזרת מהרים הם עדין חמים יותר מפסגות הרים. מה ההסבר? |
|
||||
|
||||
נחזור לזה שהאטמוספירה זה הסבר מגוחך - בקטבים למשל יש שכבת אטמוספירה עבה אבל קצת קריר שם למיטב ידיעתי, וזה גם די מסתדר עם ההסבר של המרחק מהשמש. הרי לא יתכן שאויר ישמש כשמיכה ויוסיף חום, עובדה שאנחנו משתמשים בחומרים אחרים בתור שמיכות. כדי להשוות בין מישור להר יש להפריד אותם משאר הגורמים המשפיעים, כמו המיקום הגאוגרפי. כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות יש למדוד טמפרטורה בפסגת הר, להזיז אותו ולמדוד שוב באותו מיקום כאשר יש שם מישור. או לחילופין למדוד במישור, לבנות שם הר ולמדוד שוב. |
|
||||
|
||||
המדידה הזאת נעשתה, והערך המקובל הוא 1°C/150m. פיסגת הקילימנג'רו כידוע מושלגת, למרות שהיא די קרובה לשמש (בכל אופן, יותר קרובה מסדום). |
|
||||
|
||||
המדידה לא נעשתה - אף אחד לא הזיז או בנה הר כדי למדוד באותה נקודה גאוגרפית. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? אותי לימדו שכן. |
|
||||
|
||||
(טוב היתה שם גבעה לפני שהקימו הר ) |
|
||||
|
||||
כמו באייל, גם אצל ססיל כבר דיברו על הכל: |
|
||||
|
||||
אבל המבחן (סליחה, מבדק) היה על נושא המים, ולכן אפשר להניח שהמושגים שנבחרו מתייחסים לנושא הבחינה - כלומר, למים. כך, כאשר אתה מתבקש להסביר את המושג "נקודת רתיחה" בהקשר של מים, הביטוי "100 מעלות" צריך להופיע איפשהו בהסבר. התשובה המיטבית, כמובן, צריכה להיות "הטמפרטורה שמעליה החומר הופך לגז. במים נקודת הרתיחה היא 100 מעלות צלסיוס". |
|
||||
|
||||
אולי. אם לא זרקתי את הטופס אסתכל בשאלות בדיוק. הפרשנות שלי היא שכאשר לומדים את "נושא" , גם לומדים להכליל. המים הם נוזל ותכונה מסוימת של נוזל זה קיום נקודת רתיחה. על התלמיד ( והמורה) להבדיל בין הכלל לפרט והשאלה הזאת בודקת את ההבנה הזאת. שים לב לתיקון האומנותי של המורה- "נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס *החומר* נהפך לגז." ( הדגשה שלי). משל למה הדבר דומה? נניח שלומדים סיפור על איש שנולד ב1978 ובמבדק מופיעה השאלה "הגדר את המונח תאריך לידה" והתלמיד כותב " יום ושנת הלידה הלידה של האדם" והמורה מתקנת ל " האדם נולד ב11978". התשובה ה"מיטבית" שאתה היצעת היא מיטבית במובן זה שהיא עוזרת למורה להבין את הטעות שלה, אבל תוספת האינפורמציה לא בהכרח מראה על דיוק או הבנה רבים יותר. 1 שכחתי את התאריך המדויק שלך, ליד אוקטובר? |
|
||||
|
||||
(דצמבר, דצבמר) התשובה שהצעתי מגלמת גם הבנה של המושג (מה זאת אומרת המים רותחים? הם הופכים לגז), וגם ידע על התחום (הם עושים זאת בטמפרטורה של 100 מעלות). נניח שאתה לומד על אריאל שרון, ומקבל סדרה של מושגים להגדיר בהקשר זה. אחד מהם יהיה "ראש ממשלה", והתשובה הטובה ביותר צריכה להיות "העומד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. אריאל שרון מכהן בתפקיד זה מאז 2001". למעשה, אם המבחן הוא על מים, ושואלים אותך "מהי נקודת הרתיחה?", אפשר להסתפק פשוט בתשובה "100 מעלות", בלי שתטעה, כי אני עונה על השאלה (המשתמעת) "מהי נקודת הרתיחה של מים?". ההסבר על משמעות הביטוי "נקודת רתיחה" עשוי להיות מיותר. מצד שני, כמובן שההתנסחות של המורה היא בעייתית למדי. |
|
||||
|
||||
ב"בוחן במדעים" נשאלה הבת שלי (כיתה ה') את השאלה הבאה: "יוסי רוצה לבקר חבר חולה ולהביא לו מרק חם. הוא פתח את ארון הכלים של אמו ומצא בו שני כלים: אחד עשוי קלקר ואחד עשוי מתכת. יוסי אינו יודע באיזה כלי לבחור. מה הייתם מציעים לו? הסבירו ונמקו את תשובתכם." הילדה כתבה שהיא מציעה קלקר כי כך החום של המרק יישמר, אבל התשובה שלה נפסלה ללא הסבר. אמא (דוקטור לכימיה) של ילד אחר בכיתה, שזכה לאותה התייחסות, לא התעצלה וביררה את העניין עם המורה למדעים. תשובת המורה: מתכת מוליכה חום, יוסי רצה להוליך את המרק לחבר, ולכן הוא היה צריך לבחור בכלי המתכת. אני מתלבט מה לעשות. |
|
||||
|
||||
רבות חשבתי ופסלתי. אולי למרוט את השערות? |
|
||||
|
||||
ממתי מרק הולך? לדעתי הדילמה היחידה שנותרה היא האם לחבוט בראשה של המורה במחבת מתכת או במחבט עץ (של טניס למשל). (ניטפוק: קלקר הוא כנראה חומר לא מומלץ לנוזלים רותחים, הוא מפריש חומרים לא בריאים בטמפרטורות כאלה - מה שגרם להחלפתן של כוסות הקלקר המיתולוגיות לקפה בכוסות נייר בשנים האחרונות.) |
|
||||
|
||||
אני הייתי מגיש תלונה חריפה למפקח ותובע את פיטורי המורה לאלתר1. ________________ 1- על כך שהמורה כתבה "ארון הכלים של אמו" ובכך תרמה להנצחת סטריאוטיפים מגדריים. לעניין הולכת החום אני הייתי שואל את המורה איך התשובה משתנה אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, כי מתכת אולי מוליכה חום אבל ידוע שהיא אינה מרכיבה חום (כידוע לכל, חום, שהוא אחד מארבעת היסודות, אינו מורכב משום דבר אחר) ובכלל אסור להרכיב על אופניים. |
|
||||
|
||||
מדוע הנחת שהמורה למדעים היא אישה (ובכך תרמת להנצחת סטריאוטיפים מגדריים)? |
|
||||
|
||||
חידת טריויה: מה משותף לדודו ולמורים גברים בבי"ס יסודי? (אבל האמת היא שאכן תפסת אותי!) |
|
||||
|
||||
שהם זן נכחד?1 1 לא באמת משהו שצריך להתגאות בפתרונו, אבל בכל זאת קצת הוקל לי אחרי שניות ארוכות של נסיון להבין אם טופז או דותן או אלהרר רלבנטיים כאן. |
|
||||
|
||||
זאת היתה שאלה רטורית, אבל כידוע גם טופז ודותן כבר נכחדו. |
|
||||
|
||||
וגבע גם. |
|
||||
|
||||
וגם אין עוד פלמחניק כמו (מה שבקריאה ראשונה התאים לנוסח החידה). |
|
||||
|
||||
אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, יכול להיות שהוא היה מציל בכך את כבוד המורה, כי יוסי העביר את חום המרק לחברו לא בהולכה ולא בהקרנה אלא בהסעה. |
|
||||
|
||||
דרך נוספת להציל את כבוד המורה, היא לו יוסי היה מעביר לחברו מרק אלומיניום, שאז סיר ברזל יכול היה להכיל אותו מבלי להינתך, בעוד סיר קלקר לא. האמת, אולי אפשר אפילו לחשוב על נוזל יותר אכיל, אולי שמן רותח, שטמפרטורת הרתיחה שלו גבוהה מטמפרטורת ההתכה של קלקר, שדומני שאיננה גבוהה כל כך. |
|
||||
|
||||
אריק, תראה מי האנשים שאיתך במחנה המרק לחולים! |
|
||||
|
||||
הרסת לי את היום. |
|
||||
|
||||
מעבר לכל הצחוקים, אני באמת חושב שאסור לתת למורה כזה/כזאת ללמד וכדאי לערב את המפקח. |
|
||||
|
||||
אוי, זה בדיוק כמו בבדיחה ההיא (מה שמראה שהלצות בהומור ופקפוקים ברצינות באיכות המורים היו כבר כשהייתי בכיתה ד'). |
|
||||
|
||||
אמנם המורים שלימדו אותי בבי"ס יסודי לא היו מתקבלים למנזה1 אבל אני מתקשה להאמין שהם הגיעו לשפל הזה. _____________ 1- המורה שלי ל"טבע" (אני חושב שזה פחות או יותר המקביל ל"מדעים") לא ידע להשיב על שאלות פשוטות למדי והיה מוצא לו מפלט ב"זה לא בחומר" כשמישהו - נחש מי - היה מטריד אותו בשאלות שאכן לא היו "בחומר", אבל אני בטוח שהוא היה קצת פחות מטומטם מאותו/ה מורה. מאחר וזה היה באמת מזמן ייתכן שאני צובע את העבר בצבעים קצת יותר מלבבים ממה שהיו בו. מכל מקום, באותם ימים עוד לא היה שימוש ביתי בקלקר כך שהבעיה הספציפית הזאת היתה "לא בחומר", כפשוטו. |
|
||||
|
||||
לי היה ויכוח בכיתה ה' או ו' עם המורה לאנגלית, שטענה שהאמפייר סטייט בילדינג הוא בניין האו"ם. מעבר לזה היא היתה מורה לא רעה לאנגלית. _________ אז נחסכה ממך החוויה המלבבת של התכת קלקר על ידי זכוכית מגדלת (ושמש). |
|
||||
|
||||
נכון, אבל נמלים כבר היו בזמני... (כן, אני קצת מתבייש) |
|
||||
|
||||
המורה שלי לכימיה התלונן ביום הורים בפני הורי שאני ''מפגין ידע מיותר''. |
|
||||
|
||||
בשנה שנטשתי את בית הספר, המורה שלי למתימטיקה, שהיה גם המחנך, לא הבין את החומר של כיתה י'. זה פשוט היה גדול עליו בכמה מספרים. הוא היה מקריא בכבדות את החומר מתוך הספר, וכשתלמידים ניסו לשאול אותו משהו התשובה הקבועה הייתה ''תשאלו את יוסי בהפסקה''. זה לא הפריע לו להעניק לי ציון ארבעים בסוף השליש הבודד שהייתי שם. |
|
||||
|
||||
אולי להתרשמותו לא ענית מספיק טוב לתלמידים האחרים. אבל מה אתה רוצה, אילו היית נשאר שנה היית מגיע עד מאה ועשרים! |
|
||||
|
||||
אולי :) בדיעבד, כך מסתבר, הרווח היה כולו שלי - אז בעצם אני חייב לו תודה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר. |
|
||||
|
||||
היום יש יום מדעים בבית הספר של שניים מילדיי. בין נושאי היום: רפלקסולוגיה. |
|
||||
|
||||
מדעים ומאמם. |
|
||||
|
||||
בתעודת המחצית שהילד הקטן שלי הביא השבוע, בסעיף "כישורי שפה - כתיבה", הוא קיבל את המשוב הבא: "אתה כותב באופן מעניין ומקורי הקפד להשתמש בכללי הפיסוק". |
|
||||
|
||||
אומרים שלימוד דרך דוגמה אישית הוא מהיעילים ביותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |