בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/12/03 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר אנשלוביץ היקר, כאדם הדוגל בפשרות ובהידברות עם כל אדם, יתכן שהשתלחותי המסויימת בך, הייתה מיותרת. אני יכול להבין את הלהט ואת המחויבות שלך לאג'נדה, גם אם איני מסכים עם התוכן ו/או עם הסגנון. הדבר שהעלה את חמתי היתה העובדה שלא קראת את המאמר (המוצלח מאוד) של ארז עד תומו וכבר הזדרזת להגיב. מן הראוי היה, לטעמי לפחות, לסיים את הקריאה בטרם תגיב. ולגבי טיעוניך, הרי הם בדיוק מסוג "התגובה האוטומטית" שאין בה כדי לחדש. גם המהירות בה מיהרת לתייג ולשייך אותי למה שאתה מכנה :"אנשי השמאל באתר" הינה נמהרת משהו... כל אחד מאיתנו רשאי להחזיק בדעותיו, ואנו רשאים כמובן, להחליף מהלומות מילוליות כשיעלה הצורך בכך. אולם, אשמח אם נעשה זאת לאחר שנסיים לקרוא את כל המילים עליהם אנו מגיבים. זה המינימום אותו אנו חייבים למי שטרח וכתב וניסח וחרש את מילותיו בכל הכלים העומדים לרשותו. אני מאחל לך סוף שבוע שקט, נעים ורגוע! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שקראתי והגבתי רק על חצי מאמר, אבל אין בי שום טיפה של חרטה על כך. (אגב, היום קמתי ליום חדש, הפשלתי את שרוולי וקראתי גם את חלקו השני של המאמר והגבתי עליו. אבל גם לו לא הייתי עושה כך, לא היה שום מקום למעשה הפחדני שעשית תוך נסיון להתחבא מאחורי דמות וירטואלית, שנכשל בגלל שלומיאליות. אני מניח גם שלולא נתפסת בקלקלתך לא היית טורח לכתוב את מחצית ההתנצלות הזאת.) המאמר הזה הוא מאמר השוואה של המצב ערב מלחמת יום הכיפורים למצב היום. הוא בנוי מרשימה של עניינים שלדעתו של המחבר יש בהם דמיון בין אז ועכשיו. אין כאן איזו הובלה של הקורא לאיזו פואנטה אדירה שמקשרת בין כל העניינים האלה, והמחבר מתייחס בעצמו לכל אחד מהעניינים האלה בנפרד. לכן אין כל פסול בכך שלוקחים רק חלק מהרשימה הזאת ומנסים לדון בפרטיה כל אחד לגופו. כפי שראית לא דלגתי על שום עניין מתחילת המאמר ועד המקום שאליו הגעתי בקריאתי, והתייחסתי אל כל אחד באופן ענייני, ואת מתן הציונים השארתי לקורא. זאת בניגוד גמור לך שלא התייחסת עניינית לשום טענה שלי לגופו של עניין, ועסקת אך במתן ציונים. אגב, מתן ציונים (במקרה זה ציונים טובים) הוא גם עיקר תגובתך למאמר של ארז. נימוקים למתן הציונים הטובים אם בכלל היו, היו מאד דלים. ומה הבעיה עם תיוגך כאיש שמאל באתר ? האינך מגדיר את עצמך ככזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתומי חשבתי שתשנה את דרכך ותשתמש בסולם הג'נטלמני שנתתי לך על מנת לרדת מהעץ, תסיר את כובע הקנטרנות הנבובה והנימוקים העבשים, ותחבוש כובע של איש תרבות בר שיח . MEA CULPA טעיתי. בחרת לקחת את הסולם ולהשתמש בו כנשק. שיבושם לך! טיעוניך המתלהמים אינם מאפשרים ויכוח הגיוני, הוגן ותרבותי. חן חן על הזמן שהקדשת לי. שלך, "הפחדן", "השלומיאל", "נותן הציונים" "דל הנימוקים" ו"איש שמאל באתר" ואם דילגתי על אחד הכינויים שהדבקת לי, אני מתנצל שנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אבסורדי לטעמי האופן המתלהם שבו אתה תוקף את "טיעוניו המתלהמים" של מר אנשלוביץ, שנראים לי עניינים והגיוניים, גם אם אני לא מסכים אם חלק מדבריו. אני לא יודע איזה קבוצה אתה חושב שאתה מייצג, אבל איזו קבוצה שזו לא תהיה - דע לך שאתה אינך תורם לה כבוד כהוא זה. אתה מתיימר להיות, כך זה נראה, מתדיין הגיוני הוגן ותרבותי, אך עד כה לא הוכחת התנהגות מן הסוג הזה אפילו לא בהודעה אחת שלך. רק שתדע שאני מסכים עם יותר דברים שאמר מר לנדוור מאשר עם אלו שאומר מר אנשלוביץ, ובאופן כללי קורה לי לעיתים מה שמתואר בתגובה 185447, כמו שקרה לי בקריאת דבריו כאן. ולמרות הכל אני רוחש הרבה יותר כבוד למר אנשלוביץ ולאופן התדיינותו מאשר לזה שלך. ולאור העובדה שאני, ככל הנראה, משתייך למחנה שאתה נראה כמזדהה עמו, אני ממש מתבייש בך, בדברייך, ובאופן שבו אתה מתנהג מעל דפי אתר זה, ותחושת בטן רומזת לי שגם מעבר להם. אני מבקש ממך למען "אנשי האתר שאינם מסכימים עם מר אנשלוביץ ודעותיו" לחדול מתגובותיך מן הסוג הנ"ל, שכן אתה גורם להם רק לנזק תדמיתי ולא שום דבר מעבר לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי אין עדרים באייל. כל אייל מייצג את עצמו, ואת עצמו בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כשל לוגי משמעותי עולה מתגובתך. אם לדבריך: "אני לא יודע איזה קבוצה אתה חושב שאתה מייצג" אז איך , שוב לדבריך: "ולאור העובדה שאני, ככל הנראה, משתייך למחנה שאתה נראה כמזדהה עמו" ??? שנית, איני יכול להתערב ביחסים בינך לבין תחושות הבטן שלך. והעיקר: איני חבר בשום קבוצה. אין לי מחנה. אפילו כרטיס מועדון בסופר אין לי. **איני מייצג איש פרט לעצמי** |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דלגת על שום כינוי שנתתי לך. הכינויים האלה לא נתנו בהקשר למאמרו של ארז אלא בהקשר לדיון אחר שנושאו: "אופן התייחסותו של חיים קפון לדבריי", ובהקשר לדיון זה היו ענייניים. כדי שהרשימה תהיה שלימה כדאי להוסיף גם: "משעשע שלא מרצונו". יש בכל זאת משהו בדבריך שלא הבנתי. מה הוא אותו עץ שטפסתי עליו, ואתה ברוב ג'נטלמניותך הושטת לי סולם לרדת ממנו ? אודה לך אם תוכל להסביר בעזרת דוגמה אחת או שתיים מדבריי בתגובתי המקורית בנושא מאמרו של ארז, על איזה עץ אתה מדבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |