|
מה אני הייתי עושה? אני באמת לא יודע. אבל אפשרות נתינת המחסה בהחלט הייתה עוברת לי בראש ולא נפסלת מיד. ואת?
אני מניח שאנשי הקהילה היהודית במצרים בזמן "עסק הביש" עמדו בפני דילמה דומה וגם בלילהאמר בשנת 73' יכול היה יהודי לעמוד בפני אותה דילמה. אפילו פולארד היה יכול לדפוק על דלתו של יהודי אמריקאי לפני שהידפק על הדלתות הנעולות של שגרירות ישראל.
כן, אני מגלה הבנה למניעי המסייעים בדיעבד (לא לפני - מי שמסייע לפני שותף בעקיפין לביצוע) - המעשה כבר נעשה ועכשיו הם נמצאים בקונפליקט קשה מאד לדעתי - הנאמנות למדינה מול מה שנתפס כנאמנות לבן הלאום עם סיכוי נמוך להיתפס. כמו שטבעי בעיני שהורה לא יסגיר את בנו הרוצח למשטרה או שבעל יעיד נגד אשתו (מה שמעוגן בחוק אא"ט) כך אני יכול להבין פלסטיני שיתן מחסה למפגע. אבל כאן בא לידי ההבדל בין "מבין" ל"מסכים". אני לא מסכים שפלסטיני ינהג כך והיה והוא יתפס ויורשע הרי שהעובדה שהוא סייע לפלסטיני אחר לא תהווה בסיס להקלה בעונש למשל. דילמת המעורבות קיימת כמעט אצל כל מיעוט לאומי, אצלנו היא אולי מודגשת יותר.
|
|