|
||||
|
||||
"אני בובה ושמי ימימה", אבל לא חשוב. אם כל אחת שהיא כה יפה, רק רגליה עקומות נורא/ אוזניה בולטות/ שדיה שטוחים (או בקיצור, הכניסי כאן "ליקוי" אסתטי כרצונך) נחשבת נעבאכית, אזי כל שיר בו אדם (בעיקר, אבל לא רק, אם הוא ממין נקבה) שר על עצמו, הוא שיר הנעבך. ובמעבר חד, תוך כדי כתיבת התגובה, נזכרתי בשירו של מאיר(?) בנאי: יש לה אף כל כך ארוך, אלוהים! ואני כל כך נבוך, אלוהים! ולא נותר לי אלא לתהות מיהו הנעבך: בעלת האף, או בן זוגה הנבוך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הציטוט בלינק הזה שגוי, בין השאר בשורה הראשונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |