|
ראשית תשובה ל-1: להבנתי, עד התוכנית הכלכלית המתקראה "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" לא היה קיים מיסוי לזכיות בפיס, אך מאז יש מס שכזה.
שנית, אני סבור כי סוגיית מפעל הפיס היא סוגיה מעניינת מאוד. מחד, ברור, ראציונלית, כי הסיכוי לזכות באותם מיליונים אגדיים הוא נמוך עד כדי אפס. ובכל זאת, המוני אנשים שבוע בשבוע מוציאים את כספם על אותו הסיכוי האפסי. יש מי שיאמר, כי נראה שהנטייה להמר אצל אנשים גבוהה מאוד, ולפיכך אפיק חוקי כמו מפעל הפיס, זוכה לפופולריות זו. אני סבור אחרת 1. אני סבור כי האינדוקטרינציה של החברה הקפיטליסטית המשכנעת אותך כי תמיד" כל האפשרויות פתוחות", לזכות בפיס, בזיעת אפך לחלץ עצמך מעלה בסולם החברתי- כלכלי, להתגלות יום אחד ולהפוך לכוכב קולנוע/ דוגמן וכו'. יתרה מכך: אעלה השערה כי הביקוש לפיס (כלומר התלות בתקוות שווא) גבוה יותר ככל שמעמדך הכלכלי נמוך יותר. כך למעשה, "השקעות" מפעל הפיס בדברים יפים וראויים ממומנות ע"י מס רגרסיבי. אוסיף ואומר, כי מלכתחילה, אותן ההשקעות של מפעל הפיס במבני תרבות, חינוך, רפואה וכל הדברים היפים הללו, הן ראויים להיות בתחום אחריותה של המדינה 2. המדינה, לפחות, משתמשת בכלים פרוגרסיבים למימון פעולותיה. 1אני. וגם אדורנו. 2 המדינה הרישמית. מובן כי מפעל הפיס הוא בבעלות המדינה, אך זהו כלי שלטוני רשמי למחצה המאפשר לבצע מדיניות שהלגיטימיות שלה בכלים הרישמיים היתה מוטלת בספק, או לפחות, המדינה היתה מתקשה הרבה יותר לבצעה.
|
|