בתשובה למיץ פטל, 03/03/01 23:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה מגזים. אם אלך לתקן את העולם לא אתחיל דווקא כאן. יש שורה ארוכה בתור לפני כן. ואם רמזת על אילו טובות הנאה אישיות, עד כמה שידוע לי לא זה המקרה שלפנינו. אני חושב שאני יודע פחות או יותר מי מחליט את מי להזמין (ומדובר בדרגי הנהלה לא גבוהים), ובבקורתי לא חשדתי כלל בכוונים שהעלית. בכלל, על התועלת שבהרצאות כאלה יש ויכוח. הנה, ראה את דבריה של גלית למטה. אני גם חושב שרוב המשתתפים, הייתי אומר, כמעט כולם לא חשו כמוני שאין תועלת בהרצאה כזאת. גם כשהעליתי את העניין בפני אנשים שעוסקים בחינוך(זה היה אחרי ששלחתי את המאמר) , הם ראו בכך, כגלית, איזו שיטה להעביר משהו, לא שהבנתי בדיוק את כונתם. בסך הכל הבעתי את דעתי, אבל זו דעתי בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה זה היה מעניין. והיה גם על מה לדבר אחר כך. הוכרחתי כבר להשתתף בהרצאות שלא רק שלא הייתה בהם , לדעתי, תועלת, אלא שהזכרון היחיד שנשאר לי מהם הוא בלק אאוט מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של תגובתי לא היתה להעלות את החשד לטובת-הנאה אישית (זה לא נראה לי סביר במיוחד), אלא ללמוד יותר על התהליך שהביא לבזבוז זה של כספי משלם המיסים (שהוא בוודאי בזבוז זעיר, אך כאלה הם מרבית הבזבוזים, ורציתי להבין מה עומד מאחוריהם, וכך אולי ללמוד איך לצמצם אותם), ולכן הכותרת "איך זה קרה?". בקיצור: שכח מזה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |