|
||||
|
||||
רציתי שיצליח ולא יכשל. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר להסתכרן על המונחים, מה זה "נעבעך"? הבנתי את המקרים שירדן הביא במאמר. מאז, ברוב המקרים, אני חושד שאני פשוט לא מבין את הדיון כאן. |
|
||||
|
||||
נבעך זה לוזר, עם קונוטציות שלומיאליות. |
|
||||
|
||||
לפי מילון בן-יהודה ובן אמוץ: נבך: מסכן מאוד, עלוב נפש. דוגמה: תראה את הנבך הזה. עושה אלפיים לירות לחודש ולא מפסיק לילל. ====== |
|
||||
|
||||
לא ברור מההקשר. אלפיים לירות זה הרבה או מעט? |
|
||||
|
||||
בתקופת כתיבת המילון אלפיים לירות היו שוות ערך למשכורת ממוצעת ומעלה. כרטיס קולנוע להצגה יומית, לשם הדגמה, עלה 65 אגורות. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש"לוזר" הוא מונח מעורפל עוד יותר מ"נעבעך", ולכן אנסה את כוחי. לצורך המאמר בדקתי במילון העברית המדוברת של בן-אמוץ ובן-יהודה. חשבתי לצטט את מה שכתוב שם כמוטו למאמר. שם היה, בערך (מהזכרון): נֶבֶּך: מסכן מאוד, עלוב נפש. "תראה את הנבך הזה, עושה 2000 לירות לחודש ולא מפסיק לקטר". לא הכנסתי זאת למאמר, כי ההגדרה נראית לי לא טובה, ולא בגלל הכתיב העברי (להבדיל מהיידי, שבו נקטתי - ולשמחתי הוא מקובל כאן). ראשית, הדוגמה קטסטרופלית. איני יודע כמה היו שוות 2000 לירות בזמנו, אבל מרוח המשפט נדמה שזה לא מעט. לכן גיבור הדוגמה הוא קוטר ולא נעבעך. אבל גם "מסכן" נראה לי לא בדיוק קולע. "מסכן" הוא לרוב תיאור של מצב, לעתים זמני (הילד נפל, איזה מסכן). נעבעך הוא תיאור אופי. בגדול אפשר לומר שנעבעך הוא מישהו עם נטייה להיות מסכן. אבל בעצם נעבעך לא חייב להרגיש מסכן. מה שנחוץ הוא שלאנשים אחרים תהיה נטייה לרחם עליו. |
|
||||
|
||||
אם נעבעך זה שלומיאל, או שליימזל. [לפי ההסבר שקראתי או שמעתי מתישהו, איפהשהו, אולי אפילו באייל]- ההבדל ביניהם הוא, ששלומיאל הוא זה שמפיל את צלחת המרק מהשולחן, בעוד ששליימזל הוא זה שעל בגדיו המרק נשפך.] |
|
||||
|
||||
נזמר נא את שיר אליפלט ונגידה כולנו בקול כאשר עוד היה הוא רק ילד כבר היה הוא *ביש גדא*(1) גדול ___ ביש גדא (ארמית) = חסר מזל, בעל מזל רע. שלימזל (אידיש) = כנ"ל. תינוקות שנישבו אינם שולטים באף אחת מהשפות הנ"ל. |
|
||||
|
||||
אופס. שלחתי תגובה ולא ראיתי שגם אתה שלחת. נדמה לי שהתיאור של בן-אמוץ ובן-יהודה משתמש במילה בהקשר אירוני, הקיים באידיש במקרים רבים (מוישה גרויס, א-גיבר, שימשן דער גיבער). מזכרוני, האמירה משמשת גם כסוג של חוצץ בדיבור במשמעות "נו, נו" כמו במשפט: "תראה את המסכן הזה, נעבעך, עושה אלפיים לירות לחודש ולא מפסיק לקטר." |
|
||||
|
||||
מישהו, נדמה לי שזה לוי אשכול אך אני לא בטוח, קבע את המושג "שימשן דער נעבעך" כתיאור למדיניות הפוליטית הרצויה לישראל: מדינה הרבה יותר חזקה ממה שהיא מראה את עצמה כלפי העולם. זו בעצם החכמה המפ"אית במיטבה, עד שזה תורגם ל"יורים ובוכים" |
|
||||
|
||||
אכן לוי אשכול. אשכול אמר לעזר וייצמן שנסע לארה''ב לדיון בבקשות רכש של מטוסי קרב שיציג את עצמו כ''שמשון דער נעבעכדיקער''. וייצמן כתב את זה בספרו ''לך שמיים, לך ארץ''. |
|
||||
|
||||
נו, לפחות הזכרון שלי קיבל מחמאה. רק סטייה אחת. |
|
||||
|
||||
נעבעך היא מילה אידישאית. אתם לא באמת מצפים לתרגם אותה בהצלחה, נכון? הרי "באידיש זה נשמע יותר טוב", ואי-אפשר לתרגם את זה, וזהו. הנה נסיון אחר להגדרה-בעזרת-דוגמאות של המילה ושל שימושיה השונים והמגוונים. שימו לב בעיקר למסקנה בסוף: This is about the time we made up the "Nebech index." Johnny [von Neumann] had told me the classic story of the little boy who came home from school in pre-World-War-I Budapest and told his father that he had failed his final examination. The father asked him, "Why? What happened?" The boy replied, "We had to write an essay. The teacher gave us a theme: the past, the present and the future of the Austro-Hungarian Empire." The father asked, "So, what did you write?" and the boy answered, "I wrote, Nebech, nebech, nebech." "That is correct," his father said, "Why did you receive an F?" "I spelled nebech with two bb's," was the answer.
This gave me the idea of defining the nebech index of a sentence as the number of times the word nebech could be inserted in it and still be appropriate, through giving a different flavor to the meaning of the sentence according to the word it qualifies. For instance, one could argue that the most perfect "nebech three" sentence is Descartes' statement: Cogito, ergo sum. One can say, Cogito nebech, ergo sum. Or Cogito, ergo nebech sum. Or Cogito, ergo sum nebech. Unfortunately this elegant example occurred to me only after Johnny's death. Johnny and I used this index frequently during mathematical talks, physics meetings or political discussions. We would nudge one another, whisper "Nebech two" at a particular statement, and enjoy this greatly. Now, if the reader is sufficiently mystified, I will explain that "nebech" is an untranslatable Yiddish expression, a combination of commiseration, scorn, drama, ridicule. To try to give the flavor of the word, imagine the William Tell story as acted out in a Jewish school. In the scene where William Tell waits in hiding to shoot Gessler, an actor says, in Yiddish: "Through this street the Nebech must come." It is obvious that Gessler is a Nebech since he will be the victim of William Tell. But if nebech had been in front of the word street, then the accent would be on street, indicating that it was not much of a street. To appreciate this may take years of apprenticeship. (Adventures of a Mathematician / Stanislaw M. Ulam, pp. 194-195). |
|
||||
|
||||
Stanislaw M. Ulam זה האיש על שם הביניין? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה, לא מכיר בניין כזה... (אלא אם אתה מתכוון לבניין אולמן דווקא?). |
|
||||
|
||||
יש עוד אולמן? |
|
||||
|
||||
(הדיון הזה נסחף למקומות הזויים, מבחינתי). בניין אולמן (שאני מכיר, מהטכניון) אינו ע"ש סטן אולם; כך שאם התכוונת (בתגובה 185151) לבניין אולמן, התשובה שלילית. אם התכוונת לבניין אחר (בניין אולם?), אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
עכש''י משתמשים בלוזר גם במין הפוך על הפוך עם תוספת. למשל, אם ילד אומר שהוא עשה שעורים והוסיף עוד משהו שהמורה לו ביקשה, הוא יזכה לתואר לוזר. אם הורה מספר על איזה ''התחכמות של מבוגרים'' שיכולה להביך מעט את הילד, ההורה מיד יהפוך ללוזר. |
|
||||
|
||||
ואתמול גילית במילון ש "נבך" זה המילה העברית ל נאדיר (NADIR), מונח באסטרונומיה שמתאר את הנקודה בחלל שממוקמת ממש מתחת לרגלינו ( ההפך מ זנית). |
|
||||
|
||||
מה שכמובן מצריך קישור מידי לדיון 1890 מזאת הסיבה: http://www.vandergraafgenerator.co.uk/nadir.jpg |
|
||||
|
||||
מעניין. הבן שלי טוען שהמילה העברית נדיר באה מאותו מונח באסטרונומיה שמתאר את הנקודה בחלל שממוקמת ממש מתחת לרגלינו, שכן מאד נדיר לראות אותה... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הבנתי מדוע זנית ונאדיר הם הפכים. נדמה לי שזנית היא הנקודה בה נופלת קרן השמש בדיוק ב 90 מעלות על כדא"ר. המושגים הללו מוזכרים ב'ספר הקיסר הצהוב' של הרפואה הסינית ובכתבים של יואל הופמן(כנראה כאיזכור מ'הקיסר הצהוב'). אם מישהו יכול להסביר או לקשר אותי לאתר אסטרונומיה של הדיוטות אודה. שנה טובה גאל. |
|
||||
|
||||
הזנית הוא הנקודה ממש מעל ראשך והנאדיר הוא הנקודה ממש מתחת לרגליך. כאשר השמש נמצאת בזנית, היא אכן מאירה על ראשך ב90 מעלות. באשר לאתר אסטרונומיה, יש לי מטה-עצה: הכנס ל והקש שם את אשר ליבך חפץ לדעת. לחילופין, נסה כאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |