|
||||
|
||||
יש ויש. ראשית, ישנם בע''ח שצבע הגוף שלהם ''מצהיר'' על ארסיות שאינה קימת בפועל. ישנו פרפר לא רעיל שנראה בדיוק כמו פרפר אחר רעיל (שכחתי את שמם). שנית, ישנן צורות התנהגות שללא ספק ראויות לתואר שקר, כמו למשל ציפורים שמעמידות פנים שהן פצועות כדי לפתות את הטורף לרדוף אחריהן ובכך מסיחות את דעתו מקינן הסמוך על גוזליו. ושלישית, ערכו ניסוי מעניין עם שימפנזות. הנסיינים החביאו אוכל בכמה מקומות ושיחררו את השימפנזים הרעבים. כמובן שהשימפנזים החזקים יותר שדדו את האוכל שנמצא ע''י החלשים. לאחר כמה פעמים כאלה, הראו לשימפנזים החלשים את מקום המחבוא לפני ששחררו אותם לחיפוש, והחכמים מבין החלשים לא רצו אל המחבוא שעל קיומו הם ידעו אלא העמידו פנים שאינם יודעים היכן האוכל מוחבא עד שהמהומה שככה ורק אז, בהחבא, הם ניגשו אל מקום המחבוא וזכו לאכול ללא הפרעה. אני חושב שאפשר להגדיר את מעשיהם כשקר במצח נחושה. |
|
||||
|
||||
מרבית בעלי החיים שציינת אמנם עוסקים ברמייה, אך הדבר אינו נתון לשליטתם, הוא בגדר התנהגות הטבועה בגנים שלהם, אינם ניתנים למניעה או לשינוי שאינו מובנה בביולוגיה שלהם. שימפנזים, לעומת זאת, נוהגים כמו בני-אדם, ובכך מראים שום כמה אנחנו קרובים אלה לאלה. הם נוהגים לשקר אחד לשני לעיתים קרובות. פראנס דה-וול כתב על כך רבות בספריו השונים (שכבר הזכרתי בעבר). אבל זה לא שהשקר נפוץ בטבע, זה שאנחנו וקרובינו הם היוצאים מהכלל. כדי לשקר, בסופו של דבר, צריך אינטליגנציה גבוהה. כך, למשל, חיות רבות לא יכולות להבדיל בין מידע שיש להן עצמם לבין מידע שיש לפרטים אחרים. גם ילדים קטנים, עד גיל 3 בערך, מתקשים להבין למה אחרים אינם יודעים דברים שברורים להם (למשל, אם הילדים יודעים איפה מונח כדור, הם יניחו שכל אדם יודע זאת). לשימפנזים בוגרים ובני אדם יש יכולת הבחנה כזו. |
|
||||
|
||||
ושוב אנחנו רואים שאינטליגנציה אינה בהכרח דבר חיובי.. לפחות במה שקשור לתוצאות. |
|
||||
|
||||
כשלעצמו, הוא לא תמיד רע (ולפעמים יש אפילו כוונות מאוד טובות מאחוריו), אבל לפעמים הוא רע. למשל כשהוא מנוצל לכוונות לא טובות בכלל (והופך אדם אחר לאומלל). |
|
||||
|
||||
The main problem with lies is the high maintainance cost.
Most people who lie, don't want other people to find out. So they have to remember lies, synchronise diffrent versions between people... In short , a good lier might as well be a programmer. BTW. Did you notice that the usual sign of a lier is that he keeps saying how he values honesty? Honest people don't talk about it as much. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי כך, אבל מסתבר (זה לא מנסיון אישי, אלא מהיכרות) שגם שקרים לא מתוחכמים-ובנויים-לתלפיות עובדים בדרך כלל. בניגוד לחוקר משטרה שיש לו חשד ספציפי, רוב האנשים שהשקרן נתקל בהם (במיוחד אם הוא קנה את אמונם לאורך זמן) יחשבו על האפשרות שהוא משקר להם, אם בכלל, כבעלת סבירות נמוכה. הפתיע אותי לראות כמה זה פשוט ובהשקעה נמוכה יחסית אפשר להשיג תוצאות טובות. לא מושלמות, אמנם, אבל את זה כנראה רק האמת משיגה. וכן, למען האמת, גם אני הבחנתי בתופעה הזו :-) |
|
||||
|
||||
דבריך הזכירו לי שתי יצירות שמעלות את השאלה אם השקר תמיד רע. האחת היא סרטו של הפולני (ששמו משהו שנגמר ב ''ובסקי''. שכחתי לצערי) בטרילוגיה שלו על עשרת הדברות. מסופר שם על רופא שמשקר כדי לעזור. השניה היא סיפור קצר של צ'כוב (שוב שכחתי את שם הסיפור) על אדם שחי חיים טובים עם אשה אחת למרות שאת החיים האלה אפשר היה לכנות חיי שקר, ורעים עם אחרת שספרה לו רק אמת. |
|
||||
|
||||
הבמאי הפולני שעשה את "כחול", "אדום" ו"לבן". |
|
||||
|
||||
וגם אנשים מבוגרים מסויימים, כמוני, לעיתים אינם מבינים מדוע אחרים אינם יודעים את המובן להם. אל נא להכליל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |